 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאשר בכל לב את תוכך המאמר. אני מוסיף למאמר גם את השאלה שלא מרבים לשאול,מי מחוקק את חוקי המילחמה? מי מיזדרז להשתמש בהם,ולמה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מי מחוקק את חוקי המלחמה ומי מזדרז להשתמש בהם, אבל יש לי תשובה לשאלה האחרונה: אנחנו לא פועלים לפי חוקי המלחמה בשביל האויב, אלא בשביל עצמנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה תיאור מציאות או שמא קריאה מוסרית? גישתי היא שלפחות חלקם של צוים מוסריים אלו מטרתו היא הדדיות וצריך לחרוק שיניים ולקיימם גם כשזו חלקית בלבד. ניתן לחרוג מקיום חד צדדי של חוקים אלו, למשל כאשר זוכים הם להתעלמות מוחלטת של הצד השני ובנוסף עשוי צעד זה למנוע הפרות חמורות יותר שלהם ואין אמצעים יעילים מתונים יותר להשגת מטרה זו. את זה אני ממליץ, וכך גם היה עד כה בעולם המערבי. אז בעצם אנו מסכימים - זה בשביל עצמנו. במחשבה שלישית, אנו לא מסכימים. לעיתים איני רוצה לפגוע בחפים מפשע, גם אם זה יקדם מטרות מסויימות שלי, לא כדי להרגיש טוב עם עצמי, כלומר לא בשבילי, אלא כדי למנוע את הסבל המיותר מהם. כמובן, יבוא עתה איזה נודניק ויטען שהכל אגואיסטי ואני רוצה למנוע ממישהו סבל כי הזדהותי עם סבלו גורמת לי סבל. אך השמה זו של כל מעשינו ורצונותינו על אותה רמה פותחת דיון אחר לגמרי ולכן לא אגיב. טוב, התברבר לי קצת אך עדיין מצדיק משלוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד, תיאור מציאות. אין בעולם, היום, כח שיכול לכפות קיום של דיני מלחמה (דוגמאות: מעשי טבח הדדיים באפריקה או במזרח אירופה, והטירור הפלסטיני). לכן מי שמקבל על עצמו את המגבלות האלה עושה זאת במידה רבה למען עצמו; לפעמים, כדי לזכות במידה דומה של התחשבות מן הצד השני. לפעמים (כמו במקרה שלנו), אפילו בלי השיקול הזה. מצד שני, קריאה מוסרית. בסופו של יום, נשאר לבד ונצטרך להיישיר מבט פנימה. אני לא רוצה למצוא שם שחיי אדם איבדו מחשיבותם בעינינו - לא שלהם, לא שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האכיפה גרועה, סלקטיבית ובד''כ אינטרסנטית, אבל קיימת. ראה התערבותה של ארה''ב בעימות בבאלקן (מעט ומאוחר מדיי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |