|
||||
|
||||
למקרא הודעתך נזכרתי בכתבה שהכותרת שלה הממה אותי: "איש 6.1 מיליון הדולר". נדהמתי מהרעיון שחיי אדם מוערכים בשווי כספי מדויק, ושאת המספר מפרסמת הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה. הכתבה הסבירה את הרעיון שהזכרת, הערכת השווי נוגעת לתחשיבי עלות/תועלת בפרוייקטים ציבוריים. אם, לדוגמה, נדרשת השקעה במסילת רכבת להיכן שהוא עלול להתברר מתחשיב ההכנסות הצפויות שחברה פרטית לא תכסה את עלות ההשקעה גם אם תפעיל כהלכה את הרכבת בנתיב זה. התחשיב של חברה ממשלתית הוא שונה - היות שהיא מסתכלת על תמונה רחבה יותר של עלות/תועלת היא יכולה להגיע, לדוגמה, למסקנה כי הרכבת תחסוך חיי אדם שיאבדו בתאונות דרכים, ולכן ההוצאה על בניית רכבת עשויה בסופו של חשבון להשתלם. איך מבטאים חסכון זה בחיי אדם בתחשיב הכלכלי? אכן צריך לנקוב בשווי חיי אדם. בכתבה שקראתי צוין כי משרד התחבורה האמריקני מעריך את שווי חיי האמריקני הממוצע רק ב-2.7 מיליון דולר. ההפרש המשמעותי הזה יכול להביא לכך שיהיו חילוקי דעות בין משרדי ממשלה שונים בנוגע לכדאיות ההשקעה בפרויקטים ציבוריים. עוד בעניין זה בכתבה המלאה: |
|
||||
|
||||
זה לא חדש, וזה מדע שלם (סיכונים וביטוחים למיניהם), והסכומים משתנים מתחום לתחום ומפרוייקט לפרוייקט בהתאם לפרמטרים שונים סטטיסטיים. יש סיפורים רבים מאוד בתחום, בינם אחד מפורסם על יצרנית רכב ששחררה דגם עם דפקט בטיחותי, מאחר ותחשיב שעשתה הראה שסך כל התביעות שיוגשו נגדה בצדק נמוך מעלות התיקון הסדרתי של התקלה. כמובן שהיה נזק תדמיתי לא קטן, ונדמה לי שלבסוף נקראו המכוניות בחזרה למפעל. |
|
||||
|
||||
בחישובים שנעשים לבדיקת כדאיות פרוייקטים ממשלתיים של קיצור זמן תעבורה הערך לשעת עבודה ממוצעת הוא כחמישים שקלים. לעומת זאת הערך שמיחסים לשעה של פנאי הוא כחמישה שקלים. (שעות עבודה נמדדות עד חמש, נסיעה אחר כך נחשבת לזמן פנאי). היחס הזה של אחד לעשר בקירוב משקף את ההבדל על פי הערכת הממשלה בין שווי שעה של אזרח כשהיא תורמת לתל"ג, לעומת שווי שעת האזרח לצורך שיפור איכות חייו. או בהקשר של המאמר הזה, זה שאני הולך למילואים במקום לעבוד, "עולה" 400 שקל ליום. את זה שאני במילואים גם בלילה, המדינה מעריכה ב-80 שקל במקרה הטוב. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שזה לא אגדה אורבנית? כי יש קטע כזה ב"מועדון קרב"... ("A new car built by my company leaves somewhere traveling at 60 miles per hour. The rear differential locks up. The car crashes and burns with everyone trapped inside. Now: do we initiate a recall? Take the number of vehicles in the field, (A), and multiply it by the probable rate of failure, (B), then multiply the result by the average out-of-court settlement, (C). A times B times C equals X... If X is less than the cost of a recall, we don't do one."1)
1 http://www.hundland.com/scripts/Fight-Club_third.htm |
|
||||
|
||||
General Motors בחרה שלא להחזיר מכוניות בעלות מערכות הזרקת דלק נפיצות מכיוון שחישוביה העלו שעלות התיקון הכוללת גבוהה מעלות כל התביעות שסביר שיוגשו עקב אובדן חיי אדם בעקבות התאונות. במהלך אחת התביעות הודלפו מסמכים מתוך GM שתיעדו את הבחירה הרציונאלית-למשעי הנ"ל, והתוצאה היתה פסיקת פיצויים מקסימליים לתובעים (כמובן), אבל גם כלל קנס של כמה עשרות מיליארדי דולרים אאז"נ, שהשופט הצליח להטיל על GM באמצעות ניצול סעיף אזוטרי בחוק המשפט האזרחי האמריקאי. הקנס "האסטרטגי" דפק ל-GM את כל החישובים, והפך אותם למשל ולשנינה, ומאז יורדים עלים ב-Fight Club ובמקומות אחרים. סיפור אמיתי לחלוטין, מי שרוצה יכול לחפש בגוגל. |
|
||||
|
||||
שופט צריך לשפוט מהראש ולא מהלב. גם במשרד התחבורה עושים קלקולציה כך: אם לבנות מחלף עולה 10 ש"ח, והוא חוסך חיי אדם בערך של 9 ש"ח לא ייבנו אותו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |