בתשובה לגילית, 26/10/03 14:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גילית היקרה להגיד שמיטב בנינו מתנדבים לחי''ר, זה כמו להגיד שמיטב בנותינו מתנדבות לעשיית קפה בקריה. ודרך אגב אני מעדיף להטיל פצצות מאשר לסכן חיילים אלא כאשר אין ברירה (אפילו אם הם מתנדבים), ובהרבה מקומות היתה ברירה ולחינם סיכנו את החיילים. ונ''ב מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר אל רחמנים... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, אתה וכותב המאמר חושבים שצה"ל מפעיל שיקול דעת מוטעה. לפניכם האפשרויות הבאות: א.לא להיות חיר"ניק. זה הליך פרוצדרולי לא בהכרח בעייתי. ב.לא להיות חייל (ולשלם את המחיר שהמדינה דורשת) ג.להיות חייל, ולנסות להשפיע דוגמת "ארבע אמהות", ע"י פובלציסטיקה, הפגנות ושאר ירקות. עמדה מנומקת היטב תמצא תמיד אזניים. מה שהובא כאן לא היה, לעניות דעתי, עמדה מנומקת היטב אלא אמירה פשטנית ובלתי מנומקת, שניתן לצמצם ל"למה לא נכנסים בהם וזהו", שאלה שכבר נשאלה ונענתה בעומקים ורבדים רבים ועמוקים יותר. מכל מקום, לנפח את "צה"ל לדעתי טועה במקרה זה" ל"צה"ל בוחר במתכוון להרוג חיילים כי זה יותר זול" לא ממש מפתה לנהל דיון אמיתי, גם דמגוגיה צריך לדעת לעשות. מי שמרחם על אכזרים? כלומר, לדעתך צה"ל מרחם על הפלסטינים? יש טובים ממני לחלוק עליך. מכל מקום, גם אני חולקת עליך. ואפילו זה נכון, ופצצה תפתור לנו את כל הבעיות, היא לא מוטלת משיקולים ביטחוניים בינלאומיים שאני בטוחה שנהירים לך ולכותב המאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למאמר הזה באמת יש ניחוח של מאמר מבית walla. אם הכותב מתכוון ברצינות לכך שהממשלה עושה שימוש יתר בחיילי חי"ר משיקולי עלות נמוכה, אז הוא לא הביא אפילו בדל של ראיה. אלא אם כן רצף של השערות עם היגיון-א-לה-ד"ר-קרוי שמחבר בינהם יכול להחשב כראיה. בפרט לא ברור לי כיצד "פצצה חכמה" יכולה להוות אלטרנטיבה ולמה בדיוק. היא יכולה לשמור בהתנחלויות? לפטרל על קו התפר? לפתוח ציר? לאסוף מודיעין? לחפש מבוקשים בג'נין? חלק מהמגיבים כאן הבינו מתוך הכתבה כאילו צריך לצאת מהשטחים, להקים גדר, או לחליפין, להפסיק לחסוך בחיים של פלשתינים על חשבון חיים של חיילי צה"ל. כנראה למגיבים אלו יש כושר מיוחד של הוצאת משמעויות שונות מגוונות ותואמות לדעותיהם מתוך טקסט ארביטררי - עפ"י מיטב המסורת היהודית של פרוש הכתובים. מאידך, יתכן ופשוט מדובר בכתיבה צינית שמטרתה היא בסה"כ להגיד: אחים שלי, זה באמת באסה שהרבה חי"רניקים נהרגים, והממשלה ממש דפוקה ולא עושה כלום. אם זהו המקרה, תגובתי היא: ואללא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניתן להוציא מהכתבה בערך כל מסקנה שרוציםף, כי היא באמת לא אומרת כלום. סומך ידי על הניתוח שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אם כותב המאמר המקורי יוכל להאיר את עינינו ולתת לנו כיוון - למה התכוונת? כל אחד פה מוציא משמעויות משלו למאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה די פשוט בעצם. אני אומר שאנחנו מזלזלים בחיי החיילים שלנו, ולא משנה כמה זה נשמע חמור ולכן לא הגיוני, זה בדיוק מה שאני טוען. אני אומר שחיי הבנים שלנו זולים יותר בעיני מקבלי ההחלטות כאן מכל שיקול/קושי אחר העומד לפניהם. הם בוחרים באופצייה הקלה להם ביותר. ואם זה עדיין לא ברור, אז מדובר בביקורת שאני מעביר על מקבלי ההחלטות בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה יותר מובן עכשיו. השאלה היא, מה אתה חושב על הפתרון? אני, למשל, הייתי חושב שבאופן כללי, עדיף שהחיילים לא יהיו היכן שהם נמצאים כרגע ולא יסכנו את חייהם (אני מדבר על קנה מידה כמעט אוטופי). אחרים חושבים שצריך פשוט להפציץ את הפלסטינאים לרסיסים, ובכך גם לחסוך, כביכול, בחיי חיילינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הורדת פרופיל ללא הצדקה רפואית היא לא "הליך פרוצדרולי לא בהכרח בעייתי", אלא רמאות של ממש. גם סעיף ג' שלך לא ממש ישים. אי אפשר לעסוק בפעילות פוליטית במדים. פעילות 4 אימהות היו אזרחיות. אז בוא נראה ונסכם מה האפשרויות העומדות לשיטתך בפני חייל בעל פרופיל רפואי חי"רניקי, שאינו בן יחיד. (1) השתמטות משירות קרבי: לרמות את המדינה ולהוריד פרופיל. להיות ג'ובניק 805 בקריה ולשלוח אחרים למות בקרב במקומו. זה לא שונה בהרבה מהמשתמט החרדי שלא עושה צבא בכלל. (2) סרבנות גיוס: שוב השתמטות מחובה בסיסית של החייל כלפי בני עמו. במילים אחרות - אני אשב לי במאסר כמה חודשים ואשתחרר מטעמי "פציפיזם". אף שערה משערות ראשי לא תיפול. על הזין שלי כל האוטובוסים המפויחים ובתי הקפה המפוצצים. שאחרים יעשו את העבודה המסוכנת. וסליחה על הגסות, אבל זה ממש מתבקש כאן. את חולקת על כך שצה"ל מרחם על הפלסטינים? אם כך את חולקת על העובדות. בג'נין נהרגו 13 מילואימניקים בגלל שנמנענו מלהשתמש במטוסים כדי לא לפגוע ב"חפים מפשע". הרחמים האלה עולים לנו דם רב. אבל את השמאל הקיצוני אי אפשר לבלבל עם העובדות. אתם תמשיכו להזיל דמעות תנין על כל חיל שנהרג, אבל לא תתנו לצה"ל להפעיל אמצעים אפקטיביים יותר (שיכולים לחסוך חיי חיילים) מתוך רחמים על האויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר דיברו פה על תפקידי קריה ועל חוסר הצדק בלזלזל בהם. לא הייתי בצבא אז אני מפסיקה לנהל את הדיון על התנדבות ליחידות. אציין רק שכל החיילים שיצא לי להכיר, והם רבים, לא התקשו לנוע בין היחידות בתוך צה"ל. לא צריך לרמות, אפשר לבקש. אבל אני מוכנה לצאת מנקודת הנחה שלכותב לא הייתה שום אפשרות לעזוב את היחידה בה שובץ. לא הבנתי מה הבעיה עם הציטוט שלי שהבאת ואני עומדת מאחוריו: כן, מי שמתנגד לשרת בצה"ל יכול להיות רק סרבן.אילו אפשרויות עומדות בפני מי שלא בא לו לשלם מס הכנסה? לשקר ולהעלים, או לשבת בכלא. זו המערכת ואלו החוקים, זה שהם לא נראים לך לא מחייב אף אחד להמציא לך אלטרנטיבות. רוצה ליצור אלטרנטיבה? בבקשה. יש דרכים לעשות זאת. הכותב כבר מזמן אינו חייל, שום דבר לא מונע ממנו להקים תנועה או למחות בכל דרך הנראית לו אפקטיבית. הוא ייאלץ, עם זאת, לגבש הצעות אלטרנטיביות ונימוקים מהותיים, עדיין אין לו כאלה. לעניין ג"נין אתה צודק ואני מסכימה במאה אחוז שלא צריך היה לשלוח לשם חיילים. אני פשוט חולקת על הרעיון שמציע הכותב, לפיו החיילים נשלחו כי זה זול יותר מפצצה או טיל. זה רעיון ילדותי ושגוי שמתעלם משיקולים העומדים בפני מקבלי החלטות. לא רחמים על האויב היו כאן, אלא טקטיקה (שגויה) הלוקחת בחשבון את מעמדנו בעולם ויחסינו עם שכנותינו ועם ארה"ב. הכותב יכול היה לכתוב מאמר המנגח את ההחלטה הזו. נכתבו עשרות כאלו, אבל זה לפחות מקרה קונקרטי. במקום זה הוא מספר לנו שלדעתו לצה"ל לא אכפת מהחיילים כי יש הרבה כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי להפתיא אבל כמות החיילים הצנחנים שביקשו לצאת מההתנדבות שלהם אצלי לפחות הייתה של לפחות 70 אחוז מאילו שהתגיסו במהלך השרות, הצבא לא נתן לאיש מהם לצאת בגלל שהוא ביקש, הוא נתן להם כיוון שהם הורידו פרופיל , או הפעילו לחצים אילו ואחרים, או ירו לעצמם "בטעות" ברגל בשמירה בלבנון. וכהנה וכהנה. ההתנדבות היא חד פעמית ואי אפשר לבטל אותה, לפחות לא בצנחנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרבי לא יוצאים, אין מג"ד בצבא שיסכים שחייל שהגיע אליו יצא מהגדוד שלו, למה? ככה! כי הוא המג"ד והוא קובע! אני מכיר גם מקרים של פנייה לקב"ן שלא הועילו בכלל כי המפקד של הפונה אומר לקב"ן בשיחה קצרה משהו כמו: " אל תוציא אותו בחיים, הוא חייל טוב, וסתם משחק " ככה זה- עד למעשים אין יציאות גם במקרה שלי- בעיות רפואיות שנגררו הרבה יותר מדי זמן כי כמו שאמר רופא ביחידה שלי שאין לו מושג מהחיים: "זה יעבור" זה לא יעבור לי בחיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשייך את גילית ל''שמאל הקיצוני'' זה בהחלט הישג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הצלחתי לצאת מגולני. פעמיים. פעם ראשונה התנדבתי לקורס טייס, לא עברתי את הגיבוש והייתי צריך להלחם לבד בגדודים של קציני שלישות כדי לחזור לפלוגה שלי. פעם שניה יצאתי לקורס קצינים, סיימתי אותו עם דיסק בחוץ וגם אם הייתי מצמיד רובה לראש של הקשל''ר לא הייתי יכול לחזור לגולני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה אצלנו אחד שרצה לצאת אז הוא דרש קבן, כאשר הרופא אמר לו שהוא עושה הצגות אז הוא הכניס מחסנית לנשק ודרך אותו ושאל את הקבן עד כמה הוא בטוח שהוא עושה הצגות, הרופא קיבל צבע מאוד לבן ואישר לבחור לראות קבן, הבחור בתגובה הוציא את המסחסנית החוצה ופרק את הנשק. מי אמר שמשוגעים לא מסודרים :) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |