בתשובה ליזהר מזרחי, 24/10/03 7:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתחיל מזה שלמיטב ידיעתי (דמיין כאן חיפוש בגוגל) כשהושלמו פצצות האטום המלחמה באירופה כבר תמה. כך שהשימוש לא היה ''דוקא נגד היפנים'' אלא שהיפנים היו האחרונים שנשארו. שנית, אני חושב (ויתקנו אותי אלו שלא התעצלו וכן חיפשו בגוגל) שפצצות האטום, בטרם התבררו השלכותיהן, נתפסו כתחליף להפצצות שטיח - במקום לזרוק המון פצצות ברזל זורקים פצצה אחת אחרת, והיא מביאה לאותה תוצאה ורק בדיעבד הבינו את ההשלכות של הפצצות האטומיות - הנשורת הגרעינית, מחלות קרינה לאורך שנים וכו'. על כן, שפיטה מוסרית בדיעבד של ההחלטה האמריקאית נראית בעיני אנכרוניסטית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בחלק מהדברים אתה צודק, ובחלק אחר קצת פחות. אני בודאי איני נוטה לקבל את התפיסה שלשימוש האמריקני בפצצות האטום היה מניע אחד ויחיד, ואני סבור שמבחינה היסטורית מדובר ב"קוקטייל" של סיבות, גורמים ומניעים שהביאו ללחיצה על ההדק. בכל מקרה, אתה טועה בהנחתך שפצצות האטום נתפסו אז כתחליף לפצצות השטיח. היה ידוע היטב שמדובר בסוג חדש של נשק, שעוצמתו חורגת ממה שהיה נהוג עד אז. יש לזכור שחלק מהמדענים שהשתתפו בפיתוח האטום היו מבחינה פוליטית בעלי נטיות שמאלניות ואף קומוניסטיות, וכמה מהם ניסו להזהיר את הנשיא שהנשק החדש צריך להיחשב "מחוץ לתחום". כמו כן נשאלת השאלה: האם מה שלא היה ידוע עד הירושימה לא נודע בין הירושימה לנגסקי? אם כך, מדוע באה נגסקי? בסופו של דבר, עד סוף מלחמת העולם השנייה נהרגו כל כך הרבה מיליונים של בני אדם, עד כי במידה מסוימת חושי המנהיגים כבר קהו, והם סברו כי כל מחיר שווה את סיום המלחמה הנוראה אחת ולתמיד. זה עוד חלק מהפאזל הגדול של שיקולי המלחמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |