|
||||
|
||||
קשה לדון איתך . נכון היהדות כיום היא תופעה חריגה. אני לא מוכן לקבל את הטענה על ההפרדה בין עם ודת ולו מהסיבה הפשוטה שבאידאולוגיה-קרי התלמוד תמיד מופיע איחוד חד משמעי. גם הפתיחות או מה שאתה רואה כפתיחות לכאורה מקורה בתלמוד. טענתי היא שהיהדות הדתית לאומית , בניגוד לחרדית נאמנת יותר ליהדות כפי שהיא מתבטאת בתלמוד וברמב''ם. |
|
||||
|
||||
אני אזכיר לך שהתלמוד השתמש בקטגוריה נוספת - זו של "עם הארץ", אדם שמוצאו יהודי אבל את המצוות איננו ממלא. ואני לא צריך לחזור, אני מאמין, על כל מה שכתבו חכמיך על האנשים המסכנים הללו, המקבילים לחילונים של ימינו. מעבר לכך, העובדה שטעות היא עתיקה עדיין לא אומר שאיננה טעות. או, ליתר דיוק: הנסיון להשתמש בהגדרה עתיקה למצב מודרני יוביל, בהכרח, לטעויות. שהרי בעולם העתיק לא הייתה הפרדה בין דת ללאום, ואחד הסממנים של הלאום היה הפולחן לאל המקומי. כך שם האתונאי דגש על פולחן אתנה, מגינת אתונה, והספרטני על אתנה המנצחת בקרבות. כך אתה מוצא מנהיגים החולקים כבוד לאל המקומי, בהגיעם לשטחו - כלומר, שטח השבט שעבד אותו. אתה מוצא מנהיגים יווניים ורומאיים החולקים כבוד ליהווה הירושלמי במקדשו, שכן הוא נמצא בתחום שלטונם. כלומר, הזיהוי בין "דת" ו"לאום" (שני מונחים מוטעים, אך אשתמש בהם בכל זאת) היה מוכר וידוע; היהודים לא המציאו אותו. הם, עם זאת, היחידים שלא טרחו להשתחרר ממנו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך זה עונה על דברי |
|
||||
|
||||
בקצרה, אין די בהגדרות התלמודיות, שהיו נכונות לשעתן, בעולמנו המודרני. תפיסת הלאום השתנתה מאד מאז שנת 500. |
|
||||
|
||||
שוב חזרנו איך שהוא לנושא המאמר. . היהדות שלי היא יהדות תלמודית. זו כל היהדות האורתודוכסית כיום. אבל זה לא ממש קשור. בתגובה לדבריך - אתה מנסה להשתמש במודל החשיבה הקונסרווטיוי ע''מ להוכיח את הנכונות הרפורמית. יש פה משהו לא ברור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |