|
||||
|
||||
וראי "הכבוד הרב" שרוחשת חצר אחת לרעותה, אם אפשר לצטט אמירה של הרב שך מלפני כ-15 שנה: "אלחם ברבי מלובביץ באש ובחנית". יריבות יש בכל מקום. אבל יותר מזה, למה צריך קונצנזוס? קונצזוס הוא מתכון לסטגנציה. חשבתי שמחקר נועד לקידום והעמקה, לא לשימור הקיים בלבד. ויש גם מחלוקות הלכתיות – די לומר "בית הלל" מול "בית שמאי". נראה שטבעה של המחלוקת בין הממסד הרבני לאנשי "מחשבת ישראל" אינו ענייני בלבד אלא שהיא לובשת חזות של מתקפה ומגננה משני הצדדים. לא בענייני אקדמיה עסקינן. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין כל המחלוקות שנינו הבאנו לבין זו של הממסד והאקדמיה? האין מתקפה ומגננה דרך די נפוצה לדיונים בין אסכולות? |
|
||||
|
||||
כן, רק שמחלוקות אלו נשארות במסגרת האקדמית ואין להן השפעה על ה"real life". בניגוד למחלוקת הנ"ל שהיא חלק עיקרי בכל הדיון הזה ובדיונים אחרים, כולל המאמר שלך. |
|
||||
|
||||
האקדמיה מקרינה החוצה. מחלוקות על דרכי חינוך אופטימליות, על דרכי שלטון אופטימליות, האם הן שונות מדרכי פסיקה הלכתית אופטימליות? או שמא הראשונות ברורות לך ומוכרות לך מחיי היום-יום ולכן אתה מקבל אותן, ומחלוקת יהודית זרה לך, ולך נראית לך המחלוקת מסוכנת, כשלמעשה היא מבורכת? אין כל רע דחיפוש האינסופי אחר האופטימום, וודאי שראוי שתהיה לכך השלכה על חיי היוםיום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |