בתשובה לעוזי ו., 15/10/03 23:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבתי "מקטינה את האינטרס לביצוע מעשי איבה". לא כתבתי "מעלימה אותו". דרך אגב, הסיכוי היחיד שלנו לשלום אמת עם הפלסטינאים הוא באמצעות המנהיגים המייצגים נאמנה את הרוב הדומם והמדוכא, שעובר בכל פעם שמוסרים הסגרים אל ישראל להרוויח את לחמו. הטרגדיה המקומית היא, שלמרות שרוב זה היה יכול לפתח מנהיגות מקומית שתומכת בשאיפתו לדו קיום, הביאו לו מבחוץ את הבדלן הידוע, שעושה הכל כדי לייצר הפרדה (ועובדה: יש כמעט קונצנזוס היום בחברה הישראלית על "אנחנו פה" ו"הם שם", ולא משנה אם זה דרך טרנספר ערבי או יהודי). השאלה הנשאלת היא, איך תמשיך מכאן הלאה: תשקיע במה שרוצה הבדלן, ע"י המשך הסגרים והכתרים וניתוק הקשר הכלכלי שעוד נותר, או בחזון המשתלב, המנסה להסיר את המנהיגות הנוכחית, ולטפח מחדש את המשתלבים בה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לקלקל את הדיון באותו מאמר עתידי שאתה מנסה לכתוב, ולכן אסתפק בתגובה על קצה המזלג. המלים "הסיכוי היחידי לשלום אמת" מסתירות הנחה לא-כל-כך סמויה, שיש סיכוי כזה. אם אין, ונצטרך בכל מקרה לבנות גדר (מטפורית) גבוהה, לשם מה "לטפח מחדש את המשתלבים" במנהיגות הפלסטינית הנוכחית? זה עלול להיות בזבוז של זמן יקר. השקפה פוליטית נקבעת במידה רבה על-פי ההערכות שיש לנו לגבי העתיד (לכל הפחות, אותם חלקים ממנו שאינם תלויים בנו). פעם כתבתי כאן שהחלוקה הפוליטית האמיתית אינה בין שמאל וימין או בין בדלנים למשתלבים, אלא בין אופטימיים לפסימיים. אני חושד שהחזון המשתלב נגוע באופטימיזם חסר תקנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה צודק - אין טעם לפתח זאת כאן, ללא ביסוס רציני יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהחלוקה האמיתית היא בין בלבניסטים לבין לא בלבניסטים. חלוקה נוספת היא בין אלה שכותבים תגובות חשובות באייל ומסימים משפטים לבין אלה ש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שבעצמו נפל קורבן לדיכוטומיה זו (: 1, אני תוהה אם תוכל להרחיב מעט למה כוונתך. האם לאופטימיות זו יש אחיזה בדברי ימי העמים? בתולדות עם ישראל? או שהיא מבוססת על ניתוח קר/פשוט של נתוני סיכסוך זה? 1 ראה תגובתך לתגובה 110624 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון לתגובה זו: הנחתי, משום מה, שאתה משייך את עצמך לאופטימיים ולזאת התייחסתי, למרות שבעצם אין זה נושא התגובה. אם אין הדבר כך, אנא התעלם מתגובתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הנוגע ל"חלקים מן העתיד שאינם תלויים בנו", אני לא אופטימי אלא ריאלי1. מלבד תגובה 175918 גופא, קרא (פעמיים) את הכותרת שנתתי לה; אפילו Lior כותב שאני בדלן1. 1 קרי: פסימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A. עם כבש ונמר עם = NATION SHEEP AND TIGER NATION B. עם כבש ונמר עם = WITH SHEEP AND TIGER NATION A. עם כבש ונמר עם = NATION SHEEP AND TIGER WITH D. עם כבש ונמר עם = WITH SHEEP AND TIGER WITH אני עדיין לא מצליח להבין את המשמעות של אף אחת מהאפשרויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזון אחרית הימים: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". חירות המשורר מאפשרת גם לרמוז ל- עַם-כבשׂ ונְמר-עַם, שלא בהכרח יסתדרו טוב ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהיום אין וילות דו-משפחתיות שבהן גרים זאבים עם כבשים, ורוב הנמרים אינם בוחרים לרבוץ כשיש גדיים בסביבה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |