בתשובה לewilde, 20/02/01 11:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוששני שאתה טועה. מה שקורה מעבר ליחס (ניתן לחישוב, בזה אתה צודק) מסוים בין מסה ורדיוס, הוא שלא ידוע על שום כוח שבכוחו לעצור את הקריסה הגרביטציונית. הרדיוס נקרא רדיוס שווארצשילד, ומתייחסים אליו לפעמים כרדיוס של החור השחור אבל הוא מבטא את המקום הגיאומטרי שממנו לא תיתכן קרינה ולא את רדיוס המסה בחור השחור. כאמור החומר ממשיך לקרוס עד לרדיוס אפס או עד שקורים דברים שאינם מוכרים לנו (או לכל הפחות אינם החוקים הרגילים). אבל טעות אכן ישנה בתגובתי האחרונה. מה שאינסופי הוא הצפיפות של החומר בחור השחור, לא המסה. אופס, אני כבר לא יודע איפה למטה ואיפה למעלה, אולי הגיע הזמן שאקרא שוב את הופקינס :-) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם הצפיפות (המומצעת - אם נהיה מדוייקים) כמובן אינה אינסופית, היא הרי פונקציה של הערכים הסופיים של המסה והרדיוס. בדקתי את עניין גודל המסה: מסה שגדולה מ~2.5 מסות חמה לאחר התפוצצות הסופר נובה תיצור חור שחור. ברמה התאורתית צפיפותו של חור שחור יכולה גם להיות כצפיפותו של האויר שאנו נושמים. זה תלוי בגודלה של המסה. ישנה סברה מקובלת שחורים שחורים כאלו נמצאים במרכזם של הקווזארים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצפיפות בנקודת הסינגולריות היא אכן אינסופית. אבל כל הויכוח הקטן הזה בינינו הופך להיות קטנוני משהו, ברשותך אני מציע שנכריז על סיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמה התיאורטית חור שחור הוא יותר צפוף מכוכב ניוטרונים כאשר צפיפותו של כוכב ניוטרונים דומה לזו של גרעין אטום. צפיפות שתתקבל את נדחוס את כדור הארץ לקופסת גפרורים או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם התנע בהתנגשות חזיתית של שני גופים שמהירותם שואפת למהירות האור זהה לזו של התנגשות גוף אחד השואף למהירות זו בגוף נייח? האם אין כאן הפרה של "שימור האנרגיה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציא לך לקרוא משהו על היחסות הפרטית, שמבהירה סוגיות אלה ע''י הגדרה מחדש של המסה. טוב, לא מבהירה, אך מאפשרת פתרון. בכל מקרה, חורים שחורים הם יותר תוצאה של היחסות הכללית, הנובעת מחסר בהסבר העולם הקוונטי. אשר למקרה הספציפי הזה, אין פה סתירה אם עושים טרנספורמציה ממערכת אחת למערכת אחרת, בה התנע של אחד הגופים מתאפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא מתעניין בפיזיקה יכול לדלג על קריאת התגובה. ביחסות פרטית מגדירים מחדש את חוקי השימור כך שמדובר על שימור אנרגיה - תנע (שמהווים למעשה ווקטור ארבע ממדי ]מקביל לווקטור הזמן - מרחב[ והערך הנשמר הוא "אורכו" של הווקטור). יחסות כללית לא נובעת מהמכניקה הקוונטית ולמעשה עד היום לא הצליחו ליישב את שתי התורות (אם כי יש נסיון בעזרת תורות מיתר...). דווקא את תורת היחסות הפרטית הצליחו ליישב אם המכניקה הקוונטית (בעזרת משוואת דיראק, ואח"כ תורות השדה השונות). יחסות כללית נובעת (בעיקר) מהחוסר בהסבר לתאוצה (=שינוי מהירות) וגרביטציה ביחסות הפרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי, ודאי, אני יודע. כוונתי הייתה שהיחסות הכללית לא מסבירה את העולם הקוונטי, כלומר, שהיא אינה כוללת הסבר לתופעות קוונטיות, ולכן אינה שלמה, ובין היתר, תוצאה של חוסר השלמות הזה, היא היווצרות נקודות בהן לא ניתן להשתמש בה - היחודיויות שבמכרז חורים שחורים, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שבמהירות שואפת למהירות האור כוונתינו ל%90 ממהירות האור. במקרה הראשון המהירות הייחסית בין הגופים היא גדולה מ 0.9C (אולי 0.99C), במקרה השני היא 0.9C. כך שהאנרגיה לא זהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפיפות ממוצעת של חור שחור נתנת לחישוב על ידי הנוסחא : (שלש פעמים מהירות האור בשישית) לחלק ל((שלושים ושניים פאי)כפול(קבועה הגרוויטציה בשלישית)כפול(המסה בריבוע)) כלומר ככל שהמסה גדולה יותר הצפיפות קטנה יותר. מסה עצומה כמו מסות של גלאקסיות שלימות וכמו מסות של קווזארים מספיקות ליצירת צפיפות כמו שהזכרתי, וישנה השערה די מקובלת שאומרת שבמרכזם של הקווזרים יש חורים שחורים כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, חור שחור הוא תוצאה של תהליך קריסה של שמש ולא גלקסיה, זה מה שקורה כשכוכב נויטרונים קורס עד שקוטרו נעשה קטן מאופק האירועים (קוטר אופק האירועים הוא פונקציה של המאסה) ולכן צפיפותו חייבת להיות גדולה מזו של כוכב נויטרונים. הטענה שבמרכזם של קוואזרים יש חורים שחורים שונה מאוד מהטענה שישנם חורים שחורים שמסתם מסת קווזאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתבסס כאן על זכרונות מעורפלים מהימים שעוד התעניינתי בדברים כאלה, אבל חשבתי שהתחום שבין 2.5 מסות שמש לבין בערך 10 מסות הופך לכוכב ניוטרונים, לא לחור שחור. האם אני טועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא כאמור מהיא המסה שנישארה בליבה לאחר ההיתפוצצות. אם המסה קטנה מ~2.5 מסות שמש יווצר כוכב ניוטרונים, למעלה מזה יווצר חור שחור. ההערכות לגבי מה אמור להיות גודלו של הכוב *לפני* ההתפוצצות, כדי שעדיין תישאר ליבה הגדולה מ~2.5 מסות שמש הן מגוונות. קראתי אפילו הערכה שמדברת על 100 מסות שמש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |