 |
זה לא מדויק במאת האחוזים כמובן.
לא ארגוני טרור הורגים, "פצצות" או "כדורים" הורגים, או "פגיעות הדף" הורגות. כדי להבין את התמונה, יש להסתכל עליה בהקשר המתאים.
מה יותר גרוע, החמאס או סעיף קטן ג' באיזו פיסקה משמימה מוועידת ארגון הסחר העולמי בקנקון? הראשון הרי הורג. אבל האמת העצובה היא שגם סעיפים קטנים יכולים להרוג, אלפים ולפעמים אף מאות אלפים של אנשים. הם פשוט לא עושים את זה בדרמטיות, ולכן זה לא נראה לנו ממבט ראשון קטלני ומסוכן כל כך.
התנחלות לא הורגת אף אחד. גם מתנחלים לרוב אינם הורגים אנשים (שלא במסגרת צה"ל). אבל לגזילת אמצעי מחיה יכול להיות אפקט קטלני לא פחות משל פצצה. גם למניעת השכלה מדור שלם - מה שלמשל מוריד בין השאר את רמת ההתמחות הרפואית בשטחים הכבושים - יש אפקט קטלני לא פחות, וגם לדיכוי כלכלי. מלבד זאת, הרי החיים זה לא עניין בינארי. מניעת מותו של אדם זה דבר חשוב, אולם לדעתי מליון אנשים שחיים חיי סבל ועוני זהו עוול לא קטן כלל וכלל לעומת מותו הבלתי מוצדק של אדם בודד. העוני מאמלל, מקצר חיים, מרדד אותם, לעיתים אף מקפד אותם באכזריות. יש דברים בחייו של אדם שהם בעלי ערך גם מעבר לעובדת היותו חי, ושלילתם איננה חסרת חשיבות כל כך. כששוללים זאת ממליונים, הערך המצטבר עולה בהרבה על חיי אדם או אף מאה.
אני לא חושב כמובן שההתנחלויות מצדיקות רצח של משפחות שלמות אשר באו לשבת לאכול במסעדה, אולם הזלזול וההמעטה בחשיבות ההשפעה של ה"סדר" הישראלי במזרח התיכון איננה במקום לדעתי. ה"סדר" הישראלי בכללותו (על ההתנחלויות שהינן מרכיב חשוב בו) הוא לא "מעצבן". הוא מאמלל ומנשל ופוגע ופוצע, וכן, הוא גם הורג. בשקט ובצורה לא פוטוגנית, אבל הורג.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש