 |
|
 |
||
|
||||
 |
פיוס מאוס-לפחות כפי שמתאר זאת הכותב. נראה שמדובר באירוע צדקני וצבוע. ובכל זאת ה''דוגריות'' של השייח במקרה הזה היא יותר מחוסר נימוס. נראה שהיא מבטאת סוג של אטימות תרבותית חמורה. גם אם אנו מניחים שנעשה לעמו של השיח עוול חמור, הרי שדיי ברור כי הקהל באולם יהייה רובו ככולו דווקא מאלה שתומכים בתיקון העוול. וכאן יש כשל של השייח-או שהוא אינו יכול לראות את היהודים שלא כמקשה אחת-ואז כולם אשמים. או שגרוע מכך-הוא לא מוכן לסלוח על עוולות. הכללה טוטאלית ודמגוגית של הדפוס הזה על כל המוסלמים, או אפילו ''הכללה'' אינטלקטואלית מסוייגת המדבר על מאסה קריטית של חברה ועל תפיסת המכלול, מבלי לתת בצידה גם דרכים לפיתרון הבעייה, יכולה להיתפס כהסתה (לא במובן המשפטי), או במקרה הגרוע יותר כנבועה חצי נכונה שמגשימה את עצמה לכדי נכונות מוחלטת. לטעמי האישית פיענוח קלישאת המקל והגזר ביחס לאיסלם בכלל ולמוסלמים בארץ בפרט, היא המפתח לפיתרון או לפחות לצמצום הבעייה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה ההגינות מחייבת שלצד תיאור הבעייה יבוא תיאור הפיתרון האפשרי, אבל חשוב מכך בהרבה-הסיבות האפשריות לבעייה. משום מה המאסה הזאת של תיאורי תחלואת האיסלם יוצרת תפיסה מהותנית לגבי מוסלמים, עד שלפעמים יש צורך להזכיר במבוכה שתינוק מוסלמי לא נושא בתוכו את גרעין הרשע המיוחס להוריו. בכל זאת הוא לפעמים נענש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שהמאמר הזה הוא די חביב. מוצגים בו כשלים חשובים שחוזרים בדיון הציבורי והפוליטי בינינו לבין הערבים: דו-שיח של חרשים, מבוכה, כל צד מיתממם, וכו'. למרות שמדובר באירוע נקודתי (כפי שכבר צויין בתגובה קודמת), הוא בהחלט מעורר מחשבה. יריב - לטעמי קיים כשל לוגי בטענה שלך (אם אני מבין אותה נכון), כאילו תיאור בעיה הוא לא הוגן אם לא מתוארות הסיבות אליה. מהמשך תגובתך, אני מבין שטענתך נובעת מהחשש של הטלת דופי במוסלמים ככלל, דופי שחייב להיות לו צידוק חיצוני אחר. לדעתי, אין מקום לחשש להטיל דופי במוסלמים, ביהודים, או במי שלא יהיה. כולנו בני-אדם ולכולנו יש הרבה מאוד חסרונות. אני באמת מקווה שאתה לא מתכוון לשטות הזו עם גרעין הרשע שהתינוק נולד איתו, למה שמישהוא אינטלגנטי יחשוב ככה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה: "לטעמי קיים כשל לוגי בטענה שלך (אם אני מבין אותה נכון), כאילו תיאור בעיה הוא לא הוגן אם לא מתוארות הסיבות אליה." -ובכן בנסיבות הללו אני חושב שיש כאן בעייתיות שניתן לקרוא לה גם חוסר הגינות. אשווה זאת (וסליחה על הגרעין הדמגוגי) לתיאור נקי של עיסוקיהם הכלכליים של היהודים ברוסיה של 1900-שנים של פוגרומים-מבלי לתאר את רקע הרחב של הבעייה. "לדעתי, אין מקום לחשש להטיל דופי במוסלמים, ביהודים, או במי שלא יהיה. כולנו בני-אדם ולכולנו יש הרבה מאוד חסרונות" -תסלח לי אבל טיעון זה הוא קצת תמים. וכמובן גם: "אני באמת מקווה שאתה לא מתכוון לשטות הזו עם גרעין הרשע שהתינוק נולד איתו, למה שמישהוא אינטלגנטי יחשוב ככה?" -כמובן שלא כל האנשים הם אינטיליגנטיים או בעלי הכלים האינטלקטואליים או ההשכלה להבין שלא מדובר בגרעין מולד. למעשה לאנשים רבים פה בארץ כתבות כאלו מפתחות אינטואיציות אחרות לגמרי גם אם לא תמיד הם מנסחים זאת בבהירות חדה כל כך-הם פשוט חושבים בצורה פאטליסטית שלא ניתן לעשות כלום כדי לשנות את הערבים זולת להעלים אותם. כמובן גם שכותב מאמרים כדי שיגלה אחריות לאיך דבר עלולים להתפרש-אם כי באייל יש לכך באמת משמעות פחותה. גם תיאור עסקייהם של היהודים ב1900 ברוסיה שלאחר הפוגרומים איננו אנטישמיות כשלעצמו, אלא הופך לבעלי ניחוחות כאלו בגלל ההקשר שבו הוא נכתב. כמובן האנלוגיה לא שלמה. נתרכז בעיקרון שהיא מבהירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת כשאני קורא שוב את סוף המאמר נראה לי שנחפזתי לקטלג אותו ''ככזה''. התיאור לא ממש מתאים למאמר הזה, אך מתאים בהחלט למספר מאמרים שפורסמו באייל לאחרונה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לומר שבכלל לא הבנתי את האנלוגיה שלך. בקשר לעיניין התינוק, השמת טיעונים לא אינטלגנטיים בפי יריביך לדיון היא כלי דמגוגי (במובן הרע). כל מה שניסיתי להגיד, זה שאם יש טיעון לא אינטלגנטי, אתה לא יכול להשתמש בהופכי שלו בתור טיעון אינטלגנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיה מדברת על אווירה של עלהום כולל על מוסלמים. כפי שהיה עליהום כזה על יהודים (בין השאר בגלל עיסוקיהם הפיננסיים) ברוסיה ובכלל באירופה של סוף המאה ה19. אם כי המקרים לא ממש דומים. -אני בוודאי לא טענתי שטעוני הימין (בהיעדר הגדרה מדוייקת יותר-אני קורא להם אנשי ימין) הם לא אינטיליגנטיים. אמרתי שיישנם אנשים כאלו (לאוו דווקא אנשי ימין מודעים פוליטית) שעלולים לעשות אינטרפטציות מן הסוג הזה. בכל מקרה את הטיעון שלהם אני לא אפסול בגלל שהם לא אינטיליגנטיים (זאת דמגוגיה שכן טיפש יכול לטעון טיעון צודק) אלא בגלל סיבות רבות אחרות (לא אכנס לכך עכשיו). למרות זאת ייתכן בהחלט שאני טועה ושאין אנשים לא אינטיליגנטיים שעלולים לעשות פרשנויות נחפזות תחת אווירה של עליהום כולל, או שזאת תופעה שולית שלא דורשת התייחסות מיוחדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפל האסימון. לדעתי קצת נסחפת - בסה"כ השיח שם מדבר בערבית וזורק סיסמאות לא כל כך קיצוניות. אתה באמת סבור שמישהוא עלול לפרש את זה כאילו כל תינוק מוסלמי נולד עם גרעין הרשע, ואתה באמת חושב שבן-אדם כזה ישנה את דעתו בעקבות מה שכתבת? אם כן, אז אני מתנצל על דבריי כלפיך, וכאן מסתיים הדיון שלנו. אם לא, כל מה שביקשתי זה להעיר לך על רגישותך המוגזמת באופן מגמתי כלפי פגמים די קטנים שתוארו במוסלמי מסויים (או אפילו במוסלמים בכלל). רגישות מוגזמת שכזו יכולה להתפרש ע"י קוראים כן אינטלגנטיים כדוגמטיות וראיית עולם מאוד מקובעת מבחינה פוליטית. כמובן שיתכן שאני טועה והתופעה של קוראים אינטלגנטיים היא תופעה שולית שאינה דורשת התייחסות מיוחדת :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובקשר ל- ''לדעתי, אין מקום לחשש להטיל דופי במוסלמים, ביהודים, או במי שלא יהיה. כולנו בני-אדם ולכולנו יש הרבה מאוד חסרונות'' הניסוח לא היה מוצלח. כוונתי היתה היא שמותר להטיל דופי בעמדות המוצהרות של מוסלמי אחד, או אפילו הרבה מוסלמים, מבלי להחשד בחוסר הגינות - גם אם אתה לא מביא את הסיבות לאותן עמדות. לדוגמא, אני בטוח למדי שתסכים שניתן להטיל דופי ב''כיבוש'' מבלי להביא את הסיבות לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופת אוסלו העליזה-תקופה של עליהום על המתנחלים. האמירה שהכיבוש חרא והמתנחלים מכשול וכו'... היא גם אמירה בעייתית-שוב בגלל ההקשר והפרשנויות שיכולות להיווצר ממנו. בכל זאת אני לא זוכר ממש אווירה של איומים על מתנחלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב למען האמת ובמחשבה שנייה-כפי שכבר הסברתי-שהבעייתיות בתיאור ה"סינטתי" של מנטליות מוסלמית דמונית באקלים התרבותי של ישראל 2003 היא בעייתיות אמיתית, אך לא כל כך רלוונטית לכתבה הזאת גם בגלל שהיא מדברת על איש ספציפי (מצד שני מחיאות הכפיים באולם) וגם בגלל שהיא נוגעת בפיתרון אפשרי. התיאור הזה אכן מתאים לכמה כתבות אחרות שפורסמו באייל-במיוחד זכורה "המלחמה נגד האיסלם", על כל חלקיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינתטי, סינתטי. ובהזדמנות זו: אסתטי, אסתטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, אתה לא יכול להעיר לו על זה באימייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תעז לומר ולדבר דברי בלע כאלו. האין בלבך רצון להתפייס עם שכנינו, אנשי המעשה והחרב, שנאמר, "היהודים - אוהבים מרחוק והורגים מרחוק." אח, המזרח! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |