 |
|
 |
||
|
||||
 |
דיעותיהם, כוונותיהם ומעשיהם של ביילין ושות' אינם חדשים כלל, הם אינם מסתירים אותם והעיקר - שותפים להם (לדיעות מכל מקום) מרבית ה'שמאלנים' שבינינו. ולאלה הטוענים, ש'הבנות ז'נבה' גורמות לנזק ומשום כך יש להתנגד להן, אומר: אין בכך כל חדש ולמעשה ה'שמאל' גורם נזק רב ולא מהיום מעצם קיומו. אז על מה בדיוק יצא הקצף של אנשי ה'ימין'? אילו ביקשו אנשי ה'ימין' את עצתי הייתי מציעה להם להתעלם לגמרי מהידיעה ה'מרעישה' הזו והיא הייתה גוועת לה בשקט, כראוי לה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי התוכן, את כמובן צודקת - אין כאן כל חדש. לגבי הגימיק הפרסומי - הצגת אוסף הרעיונות הזה כ''הסכם'' - אפשר אפילו להחמיא ליוזמים. רוב כלי התקשורת מיהרו לבלוע את הפתיון ולדווח על ''הסכם ז'נבה'' (ייתכן שהתקשורת האלקטרונית דיווחה על '''הסכם' ז'נבה'' - קשה לשמוע את המרכאות ברדיו). נדמה לי שגם חלק מהציבור הוטעה בהצלחה - כבר נשמעו שאלות בדבר ''הבאת ההסכם לאישור העם'' וכיוצא-בזה - ממש כאילו אכן מדובר היה בהסכם אמיתי. מה שבכל זאת חמור כאן (לדעתי) הוא ההסתייעות בגורמים זרים לקידום מטרות פוליטיות פנימיות. אמנם כבר בעבר היו מקרים שמפלגות וארגוני שמאל קיבלו סיוע (כספי, בד''כ) מגורמי-חוץ (בעיקר האיחוד האירופי). אבל כאן אנשי השמאל ביקשו (וקיבלו) סיוע מהאויב עצמו. המצב הזה, שבו בזמן לחימה, פוליטיקאים ישראלים מסתייעים באויב כדי לקדם את עניינים הפוליטי, הוא הדבר החדש (והחמור) - ובגללו הפרשה הזו אכן ראוייה לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שלשיטתך השיחות היו צריכות להיות בין יוסי ביילין לאריק שרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעתך, בעבר, ובהווה, היו, ויש, מפלגות, ארגונים ואישים מהימין הישראלי שקיבלו, ומקבלים, סיוע (פוליטי וכספי) מגורמים זרים. לידיעתך, חלק מהגורמים הזרים הללו נחשבים בעיני השמאל לאויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שידיעתי תהיה שלמה, אודה לך אם תפרט מי הם המפלגות, הארגונים, והאישים הללו, מיהם הגורמים הזרים, ומדוע הם נחשבים בעיני השמאל לאויב (רצוי בלווי מראי מקום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל פחות חלקית, אפשר לנסות. המפלגות: הליכוד האיחוד הלאומי מולדת האישים: נתניהו שרון ליברמן אלון הגורמים הזרים: האירגונים האוונגליסטים בארה"ב. הממשל האמריקאי (בזמן הסכם אוסלו). הראשונים נחשב לאוייב משום שהוא מעוניין בהשמדת מדינת ישראל, והתנצרותם של כל היהודים שישארו בחיים לאחר המלחמה אותה הוא מנסה לעודד (מלחמת גוג ומגוג). מראה מקום (אחד מתוך רבים, זה לא סוד): על תפיסת עולמם של האוונגליסטים, ראה למשל http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/160820... על הקשרים של הימין עם האוונגליסטים, ראה למשל http://www.moledet.org.il/benny-halon.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר שצירפת דובר בעיקר על תמיכתם של האוונגליסטים ב*ישראל* - ולא מצאתי פעולה כלשהי שלהם שנועדה לסייע לימין בבחירות בישראל (למרות שעמדותיהם בסכסוך היהודי-ערבי דומות לאלה של הימין הישראלי). עיקר פעולתם הוא במסגרת המערכת הפוליטית האמריקאית - עניין לגיטימי לחלוטין. אמונתם של האנשים האלה שבאחרית הימים תתחולל מלחמת גוג ומגוג שבה ייהרגו יהודים רבים עדיין רחוקה מאד מהפיכתם לאויבי מדינת ישראל - אפילו בעיניי השמאל, כמדומני. "אוייבים", אני מבקש להזכיר, הם האנשים האלה שיורים, מפוצצים, ועושים עוד דברים כדי לפגוע במדינה ובאזרחיה. הממשל האמריקאי התערב לטובת נתניהו/שרון/ליברמן? נחשב לאוייב בעייני השמאל? הדברים האלה אכן חדשים לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חפש ברשת, לא חסרים מקורות, הם תורמים כסף למפלגות שציינתי ולאישים שציינתי. הכל גלוי על השולחן. להגדרתי, אדם שמנסה לקדם מצב בו המדינה שלי תוחרב במלחמה הוא אוייב שלי. הכלים בהם הוא משתמש הם לא ממש רלונטים לדיון. אבל, כאמור, מדובר כאן על הגדרות שונות, ההבדל הוא שכש''אתם'' (לא אתה, נציגי הימין) מדברים עם מי שאנחנו רואים כאויבים, אנחנו בולעים את הרוק ושותקים, וכשאנחנו מדברים עם מי שאתם רואים כאויבים, אתם פונים למשטרה, מתחילים לדבר על בגידה ומוציאים את כל ארסנל הארס שלכם (ולפעמים, וכבר היו דברים מעולם, גם מנסים להשתמש בכח). בדמוקרטיה קיים שלטון החוק, לפי החוק, אנשי הרשות הפלשתינאית, כמו האונגליסטים, לא מוגדרים כאויבים. הממשל האמריקאי לא התערב לטובתם, משום שהם נכשלו, לא משום שהם לא ניסו. לא כתבתי שהם תמיד הצליחו. הממשל האמריקאי לא נחשב לאויב, לכן מופיעה המילה ''חלק מ-'' בתחילת המשפט ''חלק מהגורמים הזרים הללו נחשבים ...''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא לצביעות על טענת המפגשים עם האויב, טענת היותם ממומנים ע"י קרנות זרות וכן היותם נעשים תחת אש. כאשר חברים מאופוזיציה וקואליציה עושים זאת יחדיו ובהיחבא אז משום מה אין "עליהום" ציבורי! מתוך אתרו של ח"כ מיקי איתן: 20.1.2002 "שיחות קרונברג בנושא המזרח התיכון נערכות, זו השנה השביעית, מטעם קרן ברטלסמן - קרן פרטית המממנת פעילות מחקרית בנושאים שונים הנוגעים למדיניות החוץ של גרמניה עם אורינטצייה חזקה לשיתוף פעולה במסגרת האיחוד האירופי." "השתתפו:בין הדוברים והמשתתפים הפוליטיים הבולטים: שר החוץ הגרמני - יושקה פישר, הנציג הבכיר של שרי האיחוד האירופי - חויאר סולנה, השגריר הרוסי המיוחד לתהליך המדיני במזרח התיכון - אנדרי ודובין, השגריר האירופי למזרח התיכון - מיגואל מורטינוס, יועצו המיוחד של הנשיא מובארק - אוסמה אל בז, מתאם האו"ם לתהליך המדיני במזרח התיכון ונציגו האישי של מזכ"ל האו"ם לאשף ולרשות הפלסטינית - טרייה לארסן, חברת הבונדסטג הגרמני ונשיאת הפרלמנט לשעבר -ריטה זוסמוט, יועץ למלך מרוקו - אנדרי אזולאי, שר החוץ הירדני לשעבר - עבד אלה חטיב, שר תרבות והמידע ברשות הפלסטינית - יאסר עבד רבו ועוד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהואותו 'סיוע' לקידום מטרות פוליטיות? מן הסתם - כסף למימון הנסיעות והאירוח בבתי מלון לצורך קיום הדיונים על 'הסכם ז'נבה'. לא נראה לי שזה חורג מגבולות המותר, גם אם יש לזה ריח רע מבחינה מוסרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך אתר הבית של מיקי איתן: "השרה לקליטת עליה, השרה ציפי ליבני, הח"כים אופיר פינס ומיכאל איתן, ... השתתפו בכנס בינלאומי בנושא "העתיד של המזרח התיכון ואזור המפרץ - אתגרים והזדמנויות לאירופה" הכנס המתקיים מדי שנה ב-8 השנים האחרונות ע"י קרן ברטלסמן, נערך בטירה בעיר קרונברג (ליד פרנקפורט) גרמניה, בימים חמישי-שבת, 10-12 ביולי 2003. " הקטע המעניין ביותר: "יצוין כי בניגוד לכנס שהתקיים לפני כשנה וחצי, הפער בין הדיבורים למעשים בשטח הצטמצם. בעוד שהדיונים בעבר התקיימו בעת ששרר מצב מלחמה בין ישראל לטרור הפלסטיני, " אני חוזר:"בעוד שהדיונים בעבר התקיימו בעת ששרר מצב מלחמה בין ישראל לטרור הפלסטיני, " הלינק מתוך אתר הבית של ח"כ מיקי איתן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המשתתפים הפלסטינים בראשות יאסר עבד רבו הביעו את צערם על הפיגוע בפני המארגנים (אך לא בפני הישראלים) והביעו חשש כי לא יותר להם לחזור לעזה. " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הקשרים ההולכים ומתבררים בין ליברמן (שלא להזכיר את שרון) לבין מרטין שלאף האוסטרי מבעלי הקזינו ביריחו הם "מימון חיצוני" מזיק? הערבות שנתן שלאף ל"ישראל ביתנו" בערך של מליון דולר? או אולי זה בסדר, מאחר שלפי ליברמן "כל המפלגות קיבלו ערבויות מחו"ל", ו"שלאף הוא ידידה של חצי ממדינת ישראל"? מה לגבי פגישתו של ליברמן (כאיש אופוזיציה כמובן) בלונדון עם מוחמד ראשיד, שותפו לעסקים של שלאף, ומי שתואר כ"שר האוצר הפרטי" של ערפאת? זה מסריח, או שאולי זה בסדר כי גם שרון ג'וניור, בנצור ודוב וויסגלס נפגשו איתו שבועיים לפני הבחירות? לכסף אין ריח. פטריוטים מעושים צריכים אותו בדיוק כמו המרכז לשלום של שימון, וההבדל מתמצה בדר"כ במי היה האדיוט שנתפס או שהרגיז יותר מדי את נמרודי (כמו למשל עזר וויצמן המסכן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |