בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/10/03 16:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בינתיים סיימתי את קריאת המאמר. עוזי לנדאו בסוף דבריו קורא לא לאסור את היוזמים כפי שעשה צ'רצ'יל למוסלי (מוסלי והיחס עליו ע"י צ'רצ'יל והבריטים "מככבים" כדוגמאות בהרבה דברים שלי), אלא להוקיע אותם הוקעה ציבורית. אני הרבה יותר חריף. מוסלי לא ניהל שום מגעים עם האויב אלא רק הביע בו תמיכה פומבית ובכל זאת נאסר (מי ש"נגע" באויב, עוד כוכב שלי, הלורד האו האו, נתלה.) כאן מדובר במעבר ברור על חוק חשוב ומובן מאליו בעיניי. ואני חוזר שוב: צריך להזהיר בפומבי ולרענן את משמעות החוק, ואם אינו מדוייק דיו צריך להביא חוק ברור במקומו. ואחר כך, כשהדברים יהיו ברורים צריך בפרוש להעניש. עם נחליט שהעונש על מגעים עם האויב הוא תלייה צריך לשפוט ולתלות . . . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיפשי, אבל אני חייב להבין. אתה חושב שזה יגמר כאן? הרי בעוד קדנציה או שתיים השמאל יהיה בשלטון, ואז הם יחליטו את מי לתלות. לאור הדברים שאתה כותב באייל לפעמים, אתה באמת מוכן לקחת את הסיכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על מגעים עם אויב. זה לא קשור בשמאל וימין והעובדה שאצלנו איש לא מזדעזע מתופעה כזאת נובעת מיחודיות אצלנו ומשחיקה שהרגילה אותנו לחשוב בצורה מעוותת. עניין התלייה היה כמובן בדיחה, והכוונה הייתה להדגיש שיש לקיים את החוק כפי שהוא כתוב. אני מניח שלא נחוקק חוק מוות על עבירה כזאת. הרי אצלנו אין דין מות גם על רוצחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו ולדעתי התנחלויות, והתנחלויות בלתי חוקיות בפרט.גורמות הרבה יותר נזק לעם ישראל מאשר אי אלו שיחות עם אויבים. אז שנתלה אותם,או שנעשה גם כאן סדר בברדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכותך, כזכותו של כל אזרח לדרוש הקפדה ואולי החמרה בענישה בכל חוק שנראה לך חשוב. בעניין הבנייה הבלתי חוקית בשטחי יו''ש, לדעתי ההיגיון והצדק מחייבים שאם רוצים להחמיר בענישה או לבצע יותר עכיפה בכוון זה צריך לעשות זאת באופן שווה. כלומר צריך להתחיל במקום שבו הבעייה חמורה במיוחד, ואצלנו זה במגזר הבדואי בנגב שם קיימים יישובים שלמים בלתי חוקיים שתופסים שטחי מדינה נרחבים, ובמגזר הערבי בגליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוסחה פינוי התנחלויות תמורת טפול בבניה בלתי חוקית במגזר הערבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה חוק בדיוק מדובר? היה חוק כזה, שאסר מגעים עם אש"ף, אבל הוא בוטל מתישהו לפני עשר שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מתמצא בדיוק בחוק, אבל התכוונתי לחוק כללי שאוסר מגעים עם אויב, שאני מניח שקיים גם במדינות אחרות. אש''ף הוא אויב, ולכן חוק כזה אמור לחול גם עליו. כוונתי היא שכל הנקודות האלה תובהרנה, אם יש חוק פרטי שחוקק לפני כעשר שנים שמתיר בכל זאת מגעים עם אש''ף שהוא יבוטל, ושהציבור יבין בדיוק מה מותר לו בעניין זה ומה אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפטית, היום, אש"ף והרשות הפלשתינית אינם מוגדרים כ"אויב", אלא נתיני מדינת ישראל. האם אתה מציע ללשנות את החוק, ולשפוט את מי שעבר עליו לפני השינוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מציע שום דבר רטרואקטיבי. כוונתי ב ''לעשות סדר'' היא שמעתה יהיה סדר. מה שהיה בעבר, היה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לדרישה שלי לגבי מגעים עם האויב לחדש את החוק המקורי לגבי מגעים עם אש"ף שבוטל בנקודת זמן מסויימת של ראשית תהליך אוסלו שהייתה וחלפה, שבה היה נדמה לקומץ טפשים שאש"ף הפסיק להיות אויב, הרי קיים חוק אחר שלא בוטל, שאולי קשור במעשה של חותמי "הסכם השלום". מדובר בחוק שאותו העלה היום חבר הכנסת שאול יהלום. קיים חוק שאומר שכל מי שפועל כדי לקדם מסירת שטחים שבריבונות מדינת ישראל לגורם זר עובר עבירה שדינה מוות. איני רוצה להביע דעה בעניין אלא לפנות לקוראים ולשאול את דעתם (ולפני שיתנפלו עלי בודאי איני חושב שצריך לתלות מישהו עכשיו). התהיות שלי הן אלה: בודאי כוונת החוק אינה לגורם הרשמי ממשלת ישראל. ממשלה בודאי יכולה לחתום על הסכמים בין לאומיים ובמסגרתם למסור שטחים. כלומר החוק הזה בודאי לא חל עליה. לכן, נשארים האזרחים הפשוטים. אבל אזרח פשוט אין בידיו היכולת למסור שטחים כי אין לו הסמכות לכך. ואז נשאלת השאלה מה הכוונה בחוק הזה, והאם המעשה שעשו מחברי מסמך שוויץ אינו בדיוק המעשה שאליו מתכוון החוק ? קודם כל ה"הסכם" מדבר על ירושלים כלומר על שטח ריבוני של מדינת ישראל. ברור שאין למחברי המסמך הסמכות למסור את השטח הזה אבל לכאורה הם מבצעים פעולה שיכולה לקרב מסירה כזאת ועושים זאת תוך כוונה שאכן כך יהיה. האם מישהו יכול לחשוב על דוגמה שלה מתכוון החוק שמתאימה לו יותר מיצירת מסמך שוויץ ? ואם אי אפשר למצוא שום דוגמה, בשביל מה קיים החוק הזה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע"ד, אבל הפרק בחוק העונשין שמכיל את הסעיף שהזכרת מכיל גם סעיף של "הגנה נוספת" שאומר: "אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם." מה שמרוקן את הטענות של שאול יהלום מתוכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שהסעיף הנוסף מקל במשהו בעניין בילין ושות'. פעולה ''בתום לב'' להבנתי היא פעולה שבה הפועל לא מתכוון להעביר את השטחים, אך פעולותיו גוררות זאת למרות רצונו. אבל אם רוצים להעביר את השטחים ''בתום לב'', תום הלב הזה לא יקל את חומרת העבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שטל אמר: תגובה 176943 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תגדיר אויב? ישראל לא הכריזה מלחמה על הרשות או על הפת"ח. להפך - לישראל יש הסכמים עם הרשות, שבאופן רשמי עדיין בתוקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוף שמממן רוצחים מתאבדים (כפי שהוכח במסמכי המוקטעה, שבהם ערפאת לא רק שחתם אלא גם שינה בכתב ידו את הסכומים, כלומר היה מודע היטב למה שהוא עושה), הוא אויב לפי כל הגדרה שאפשר לחשוב עליה. אם זה לא כך בהגדרה הרשמית, אז זה עוד משהו שצריך לשנות במסגרת המלחמה בברדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הפת"ח יעזוב את רעיון הרוצחים המתאבדים וסתם ישלח אנשים לירות באנשים אחרים, אז יהיה מותר לדבר איתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא ישלח אנשים לירות ב ''אנשים אחרים'' מהמאדים אז תהיה לו בעייה עם אנשי המאדים. אבל אם הוא ישלח אנשים לירות בנו הוא אויב, ואסור לאזרח להחליט בעצמו לנהל מגעים עם אויב. ההתאבדות אינה הנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם "חוק אסד" ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן נחמד להשוות את הפלסתינים לרייך השלישי אשר מוטט את רובה של אירופה בזמן קצר והיה לא רחוק מלהחריב גם את בריטניה. אולי ידוע לך על היחס של השלטונות הבריטיים לגבי מגע בין בריטים להודים, או אולי על מגעים בין בריטים למנהיגי היישוב הציוני בארץ? התגובה שלך איננה נטולת הקשר - היא מכילה בתוכה שיפוט ערכי. אין בחבל הארץ בין הים לירדן שישה וחצי מליון איש אשר שולטים על שלושה וחצי מליון חסרי זכויות אחרים. יש אומה במלחמה מול אויב, כמו בריטניה מול גרמניה הנאצית. קשר עם פלסתינים הוא מקביל למכירת אורניום מועשר לאיראן. דרך אגב, נדמה לי שעמוס עוז עזר בשנה שעברה לתושבי הכפר יינון למסוק את עצי הזית שלהם. זה נופל בקטגוריה של "מגע", או של "הבעת תמיכה"? מה צריך לעשות איתו לשיטתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע הרבה על תולדות המאבק של ההודים בבריטים. כל מה שאני יודע הוא שבתקופה הכי קריטית הטיף מנהיג ההודים לבני עמו להשתמש בשיטות של מרי אזרחי בלבד ולא באלימות. איני יודע על בריטים שניהלו אז מגעים עם מנהיגי המרד ההודי, ואני רק יכול לנחש שלו היו כאלה, הם לא היו מטופלים בכפפות של משי. על התנהגותם של הבריטים אצלנו אני יודע קצת יותר. את מנהיג הלחי יאיר הם תפסו במקום מחבואו (שהיה סמוך ממש ליד הבית בשכונת פלורנטין בתל אביב בו נולדתי וגרתי עד גיל שלוש בערך), וירו בו אחרי שהרים את ידיו ונכנע. אחר כך השליחו את גופתו מהקומה העליונה למטה, לרחוב. הם לא היו צריכים איזה ''יצחק זמיר'' שיחקור את הפרשה, ולא שמעתי על בריטי שהרים על כך קולו במחאה. אני מניח שלו בתקופות כאלה היה מישהו מהבריטים מנהל מגעים עם אחד ממנהיגי המחתרות ללא רשות השלטונות, הטיפול בו היה מאד דומה לטיפול במוסלי ואולי אפילו יותר קרוב לטיפול בלורד האו האו. בקשר למגעים האחרונים של השמאל עם הפלשתינים צריך להבין נקודה מאד חשובה. אין מדובר בעזרה למישהו מהפלשתינים למסוק זיתים. לא לסוג מגע כזה התכוונתי. כאן מדובר בכך שהצד שלנו עושה את מעשיו מאחורי גבה ובנגוד לרצונה של הממשלה החוקית. לעומת זה הצד השני למגעים מורכב בפרוש משליחיו של ערפאת, גם אם הדבר אינו פורמאלי. לולא חשב ערפאת שהדבר משרת את האינטרסים שלו, ונותן את ברכתו לכך, איש שם לא היה מעז לעשות דבר כזה. ערפאת הוא שוב כוכב עולה. בקרוב יקבל בטח עוד פרס נובל וזרי שבחים מהשמאל הישראלי שאולי נטש אותו לזמן מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך התכוונתי ליחס הכובש לנכבש (גם לישראלים יוצא לירות לא פעם ולא פעמיים באנשים שנכנעים - אם כי לרוב בחורינו המצוינים כלל לא נותנים להם הזדמנות, ולא שמעתי על עומס יוצא דופן בבית המשפט הגבוה לצדק). דיברתי על העיקרון של יחס בין כובש לנכבש, ועל העובדה הפשוטה שלאחר עשרות שנים של כיבוש אשר שלוש האחרונות מהן היו עקובות מדם, לאחר יישוב מסיבי של בני העם הכובש על שטחו של העם הכבוש, משטר צבאי ישיר ועקיף לסרוגין, כתרים וסגרים ושאר ירקות, לא מדובר כאן ממש על מלחמה בין הבריטים לגרמניה הנאצית. ה''ימין'' בישראל טורח כמובן שוב ושוב לנסות ולהציג את המצב כמלחמה ''רגילה'' (ועדיף מלחמת בני אור בבני חושך, מלחמה ''טוטאלית'') אשר לא קשורה לכלום ולא הגיעה מכלום, ואכן זוכים להצלחה מסוימת בהסוואת קיומו של הכיבוש (ראה ערך ''המלחמה על הבית'', ''חברון מגינה על תל-אביב'', וכדומה). אבל מה לעשות, יש טרחנים שממשיכים להזכיר את זה. הם מעצבנים, מפריעים לקונצנזוס, סודקים את האחדות המדומה. באסה. תתנחם בעובדה שהם משפיעים על המצב בערך כמו החתול של השכנים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע בכמה אנשים שנכנעו יצא לך לירות ''לא פעם ולא פעמיים''. לי ידוע על מקרה אחד בלבד שבו נרצח מחבל שבוי שנתפס לאחר שחטף אוטובוס מלא נוסעים, ע''י כוחות ביטחון שלנו, וכידוע האירוע הזה הוליד פרשה שנקרא ''פרשת קו שלוש מאות''. למקרה זה השויתי את המקרה המקביל הבריטי, שלא הוליד אצלם שום פרשה ואני מניח שלא גרם זעזוע מוסרי לשום בריטי הגון. היה גם מקרה יחיד שבו ירה אזרח במחבל שבוי. גם כאן הוליד המקרה פרשה, והיורה, שקולניק, אף ישב בבית כלא. ''לא פעם ולא פעמיים'' הוא שקר שקשור בנטייה של קבוצה בתוכנו עליה כבר עמדתי פעם, לשפוך מדי פעם דלי דרק על הראש של עצמנו, לריענון. ביתר דבריך, כך אני מבין, אתה עומד על זכותם של הפלשתינים להילחם בנו ע''י פיצוץ מסעדות מלאות גברים נשים וטף ופעולות דומות, בתוקף היותם ''כבושים'', וה''כיבוש'' הזה הופך את מעשי הרצח האלה למלחמה שאינה ''רגילה''. גם אני חושב שהמלחמה הזאת אינה ''רגילה'', אבל בדיוק בכוון ההפוך מהכוון שלך, בגלל האמצעים שהצד השני משתמש בהם. מכל מקום גם אם המלחמה הזאת אינה ''רגילה'' בכוונים שלך עדיין איני רואה כלל את השייכות לעניין, ואני חושב שחובתה של הממשלה לתבוע מאזרחיה אי קיום מגע עם האוייב למרות שהוא ''רק'' מפוצץ אוטובוסים ומסעדות בתוקף היותו ''נכבש''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שבאינתיפאדה הזו שובר צה"ל כל כלל או מוסכמה מוסרית שהיו לו אי פעם. לא סתם צריך להביא פילוסוף חצר בשביל לכתוב "קוד אתי" כך לפתע פתאום. אני אישית זוכר את המקרה על חיילי מג"ב אשר ירו באיש פתח בן 20 לעיני אישתו, בזמן שעמד מול דלת ביתו בידיים מורמות. סיפור הכיסוי הסטנדרטי הוא "התנגדות למעצר" (פעמים רבות זה גם נכון - אנשי החמאס בדר"כ נלחמים עד מוות), והוא מכסה בדר"כ על העובדה שגם כאשר לא מדובר בהתנקשות מהאוויר חיילי צה"ל נשלחים בדר"כ כפלוגות חיסול, לא על מנת לעצור אף אחד. ההוראה היא שהבן-אדם לא ייצא חי, הספיק או לא הספיק להיכנע. מקרים ספורים כמו גם עדות על טבעה של עבודתו מטעם אחד המחסלים אפשר למצוא בדו"ח בצלם על מדיניות ההתנקשות של ישראל 1 הכוונה במלחמה "רגילה" היא כמובן הנסיון של השלטון הישראלי להסוות את מה שעמוס עוז (נדמה לי) קרא לו המלחמה -הכפולה-. מתחוללים כאן בארץ שני תהליכים מקבילים -הטרור הפלסתיני והתגובות (או היוזמות) הישראליות הקטלניות לא פחות, ובמקביל, בשקט בשקט, המשך הסיפוח הזוחל וההשתלטות על השטחים הכבושים, הטרנספר השקט ממזרח ירושלים ומערים אחרות (היום ב"הארץ" אפשר לקרוא מספר מילים על תוצאות הטרנספר השקט בקלקיליה, מתוך הרצאה בפני פעילי תעאיוש). לשלטון הישראלי אינטרס ברור להסוות את מהותו האמיתי של המצב. אין כיבוש, אין מדיניות ישראלית של גזל ונישול ומירור חייהם של שלושה וחצי מליון אנשים, יש רק טרור ומלחמה בטרור. ישראל ומדיניותה (הדבר הזה שהיה לנו פעם לפני שזה הסתכם בראיון של הרמטכ"ל לחג ובדיווח על מידת הרלוונטיות הנוכחית של האיש עם הזקן) נעלמים אל הרקע, כאילו לא היו קיימים מעולם. לישראל כאילו אין מדיניות. יש רק "מלחמה בטרור". ובמלחמה, כמו במלחמה, לא? 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לסכם את הפואנטה כולה: לו היו ישראלים מנסים לחתום על "הפסקת אש" או על שחרור אסירים טקטי או על שינוי במדיניות ההתנקשויות או כל דבר שקשור למלחמה ה"גלויה", גם אני הייתי רואה בזה טעם לפגם. באשר ל"מלחמה" הסמויה מן העין אותה מנסים כל כך בכירי השלטון הישראלי או לפעמים גם סתם ימנים חסרי מעוף להסתיר ולהדחיק, אני חושב שיש ערך לא קטן אפילו בהעלתה על פני השטח. סתם בשבירת המסווה השחוק של "אין עם מי לדבר". זה מפחיד את השלטון דרך אגב הרבה יותר ממשהו כמו מכתב הטייסים הסרבנים, משום שהמכתב הזה אחרי הכל נוגע בטקטיקה של ניהול הלחימה (וגם את זה קל להסיט לוויכוח על כן סרבל או לא סרבל). הזעזוע גדול פי כמה כשמעז מישהו לרמוז בכלל שקורה כאן משהו במדינה הזו מלבד "טרור" ו"מלחמה בטרור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המקרה שציינת, אני מעדיף את הגרסה הרשמית על הגרסה שאתה ''זוכר'' או גרסת ''בצלם''. איני מאמין שהיה מקרה כזה שבו נורה אדם בלתי חמוש שהרים את ידיו ע''י משמר הגבול כפי שאתה מתאר, כשליורים היה ברור שהוא נכנע. אני יודע שעל מקרים שלא היו רצח כמו הריגתו של הצעיר הערבי בחברון שהושלך מרכב, נערכו חקירה ומשפט. אשר ליתר דבריך, אתה מנסה לסחוב כל הזמן את נושא הדיון לנושאי ה''כיבוש'' וה''דיכוי'' שאינם הנושא, ואיני רוצה להיכנס לכך, למרות שלגופו של העניין (האחר) הזה יש לי גם הרבה מה לומר. כפי שאמרתי, לדעתי, ממשלה אינה יכולה להרשות לסתם אזרח בלתי מוסמך ליצור מגעים עם האוייב, וכל ענייני הדיכוי הכיבוש, תיאוריית המלחמה הסמוייה והגלויה וכדומה אינם משנים את דעתי זו אפילו במעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבסיס לדבריך ודעותיך הוא דובר צה''ל, אז אני מניח שבאמת בעולם שלך אין שום בעיה. רק צריך לשכנע את המשטרה לעזוב את עומרי ולשאול את דובר צה''ל על פרשת סיריל קרן, ובכלל בא לציון גואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלעניין הנושא שבויכוח שנינו אמרנו כבר את כל מה שיש לנו לומר. לעניין האמונה במקורות, מסתבר שלא רק אתה מאמין למקורות האויב יותר מאשר למקורותינו הרשמיים. רק הבוקר שלחתי לאומבודסמן של רשות השידור את המכתב הבא: שלום רב שמעתי זה עתה בחדשות קול ישראל את הדיווח על הפעולה של צה"ל בעזה. הידיעה החלה בכך שצה"ל ביקש לפגוע בעבדאללה שמי אך החטיא ופגע בבית ריק, ללא מסירת מקור הידיעה. הפיסקה השנייה בהודעה הייתה שדובר צה"ל מוסר שהמטרה הייתה בית מלאכה לטילי קאסם. האם משמעות הניסוח והעריכה האלה הם שלפי קול ישראל צה"ל משקר ? דב אנשלוביץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'בצלם' אינם ''מקורות האויב''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מביא יהודי במוצאו(?) להתבסס על דו"ח 'בצלם' ודברי 'פעילי תעאיוש' וככל הנראה להאמין להם. השם ירחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל כמו במקרה של שוטרי מג"ב שביצעו סיורי נקמה ברחובות חברון במהלכם הם היכו למוות נער פלסיטיני ופצעו רבים אחרים. "התגובה הראשונה והרשמית של משמר הגבול, אגב, היתה ששום ג'יפ של משמר הגבול לא היה באותה שעה באזור חברון. נקודה." 3 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לגמרי, שפה ושם אנחנו מתנהגים בצורה בלתי ראויה. תמיד יש חריגות. לכן, השאלה אינה אם *במקרה מסוים* דייקו אנשי 'בצלם' או 'תעאיוש' בתיאור העובדות יותר מאיתנו. מה שחשוב הוא האם *התמונה בכלולותה* שהם מציירים היא מדוויקת, אמינה ונכונה, ולדעתי התשובה הינה שלילית בגדול. ובעיני חשובה לא פחות מן הדיוק האובייקטיבי בעובדות גם מטרת הדיווח, ולמיטב ידיעתי הם אינם 'אוהבי ישראל' בלשון המעטה. כך ראוי ונכון להתייחס לדיווחים של 'בצלם' או 'תעאיוש' גם אם פה ושם הם מתארים באופן מדויק יותר אירוע מסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין ש'תעאיוש' פועלים לא רק מעבר לקו הירוק אלא גם בכפרים בלתי מוכרים וישובים יהודים-ערבים משותפים בישראל, למען הבדואים והדרוזים אשר בחורינו המצוינים אוהבים כל כך לאהוב כשהם במדים וממהרים כל כך לזרוק כשהם בלי, ואף היו מהראשונים לספק ציוד ותמיכה מורלית למאבק האימהות החד-הוריות בירושלים (הרבה לפני שזה נהפך לקרקס) מתוך אידיאולוגיה ברורה של רדיפת צדק ועמידה כנגד עוול חברתי באשר הוא. בדרכם הם מסמלים כי הצדק והחמלה לא נעצרים בשום קו. פעילי 'תעאיוש' שפועלים למען חיים משותפים בארץ הזו, הרופאים מ''רופאים למען זכויות אדם'', ''רבנים שומרי משפט'', אנשי ''קו לעובד'' אשר גורמים לעשרות אנשים (אשר יחזרו לאחר מכן למדינתם) מדי שבוע להבין שישראל זו איננה רק אומתם של נצלנים ורשעים אלא גם של אלו אשר נאבקים בהם. אלו הפטריוטים האמיתיים שחיים במדינת ישראל היום. מהם לא תשמעי על כך שהם ''או-טו-טו עוזבים את הארץ כי נשבר'', משום שזה לא עולה על דעתם. זו ארצם, ואין אדם מרגיש את רגש הפטריוטיות בעוצמה רבה יותר מאשר בזמן שהוא נלחם על דמותה של ארצו. וללא כל התייחסות לגילך - את ''מיטב ידיעותיך'' את יכולה לבסס בקלות על ידי ביקור במספר אתרי אינטרנט. אהבת ישראל לא רשומה אצלך בטאבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי 'תעאיוש', היהודי הספציפי הזה נמנה מדי פעם על פעיליו - רואה את הדברים במו עיניו ושומע אותם במו אוזניו. כהתארגנות יהודית-ערבית, ישנם עוד יהודים (במוצאם, אם זה מעניין אותך) ששותפים בה. אומנם מופלא הדבר כיצד זה הם מעדיפים את מראה עיניהם על הודעות דובר צה''ל, אבל כאמור, אל לו לאדם לעסוק במופלא ממנו, ירחם השם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנה שגרתי בבריטניה, חשף ערוץ 4 פרשה של רצח אנשי I.R.A, שנעצרו ע"י הכוחות המיוחדים של בריטניה. המקרה תועד במצלמה ביתית ובנוסף היו עדויות ראיה של אזרחים. (הארוע קרה בגיברלטר) נפתחה חקירה רשמית בנושא, אבל לא נשארתי בבריטניה עד לסיומה ואין לי מושג מה היה בסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר חודשים לאחר הארוע, קבע בית-המשפט בגיברלטר שאנשי ה- SAS שהרגו את אנשי ה- IRA פעלו כחוק. קרובי המשפחה של ההרוגים פנו לוועדה האירופית לזכויות האדם, שתמכה בהחלטת בית-המשפט, אך הפנתה את התיק לבית-הדין לזכויות האדם בשטרסבורג; שם נקבע על חודו של קול (10-9) כי בריטניה הפעילה באירוע כוח מופרז, ובכך הפרה את האמנה האירופית לזכויות האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמש נמסר שערפאת הודיע במו פיו שהוא בעד ההסכם. בכך הרמזים עליהם דברתי בקטע האחרון בדבריי התגלו כנכונים. ערפאת הוא זה שעומד, בעצם, בראש הקבוצה שמול ביילין. ממש תסריט חוזר של ''הבנות ביילין אבו מאזן''. בהסכם לא רשמי מוכן ערפאת לשלום. אבל כמגיעה עת המעשים, מתברר שהמעשה הוא אינתיפאדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני בעד ההסכם. האם מכאן נובע שאני הוא זה שעומד, בעצם, בראש הקבוצה של ביילין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל במקרה של ערפאת זה כן נובע בפרוש. אני מוצא זאת כמיותר לנמק. אם אינך מבין זאת בכוחות עצמך, לא תבין דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מדבר שטויות. אני מוצא זאת כמיותר לנמק. אם אינך מבין זאת בכוחות עצמך, לא תבין דבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |