בתשובה לדובי קננגיסר, 13/10/03 21:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המשך אותו קו מחשבה: כל אחד מהצדדים מעניק לשעת עבודה ערך אחר, וזאת הסיבה שהם יכולים להגיע להסכם שמשתלם *לשניהם*. אין "ערך" מוחלט לשעת עבודה, כמו שאין ערך מוחלט לרוב הדברים בחיים; הערך של כיכר לחם עבור האופה נמוך יותר מהערך של אותה כיכר עבורי, ולכן אני מוכן לקנות ממנו: הוא מוכר את הכיכר בקצת יותר מערכה עבורו (אחרת לא היה כדאי לו לייצר אותה) ואני קונה אותה בקצת פחות מערכה עבורי (אחרת הייתי אוכל עוגות), וכולם מרוצים. כולם, חוץ ממר עומר, שרוצה להחזיר את הכלכלה לימים שלפני סחר החליפין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה לפני סחר החליפין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחר חליפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך לסאפארי ותסתכל קצת על המתחם של השימפנזות, זה יכול לתת לך מושג לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, שימפנזים אני אוהב. מה, לדעתך, קורה אצל השימפנזים בתחום המסחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא קורה הרבה. אפשר, בדוחק, לפרש את מערכת הטובות ההדדיות בין חברי קואליציה למערכת מסחר פרימיטיבית (גרד לי את הגב ואולי אתן לך חתיכת אבטיח פעם) אבל ללא תוית מחיר ברורה זה נראה די מלאכותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב גם בסחר חליפין אין תוית מחיר ברורה. לא כתוב בשום מקום "גמל שווה חמישים תרנגולות" - הכל הסכמה הדדית. יכול להיות שיש לי כבר 20 גמלים, ואני ממש לא צריך את זה שיש לי, אבל יש לי חיבה היסטרית לביצים, ולכן אני אסכים למכור לך גמל בעד חמש תרנגולות. אותו דבר אצל שימפנזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בסחר כספי אין תמיד אותה תוית מחיר. ''בשבילך חמישים שקל'' נשמע לא פעם, וכל מי שניהל משא ומתן עם חברת הכבלים או הלווין יודע שהמחיר לאותה חבילה גמיש יותר מנדיה קומנצ'י בימיה הטובים. מה שמשנה לענייננו הוא שהעיסקה כוללת את הסחורה ואת המחיר, בעוד המקרה של ''גרד לי היום ואלקק אותך מחר'' אינה קובעת את התגמול גם עבור העיסקה הספציפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימפנזים הם סוציאליסטים או קפיטליסטים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |