בתשובה לשחר נתניהו, 15/02/01 3:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ייתכן, סביר מאוד אפילו, שיחס החרדים לקשישים טוב והגון בהרבה מזה של החילונים. אני עדיין מתקשה לראות את הקשר של זה לתוחלת החיים. מה עושה החילוני הטיפוסי עם אימו הקשישה? שם אותה ב"בית הורים". שם היא מקבלת טיפול צמוד של מיטב הרפואה המערבית, לא נעים, לא תמיד אנושי, מבזה לעתים קרובות, ואולי אף גורם לרבים מהקשישים לפלל כבר להסתלקותם - אך לשווא, שכן מטרתו העליונה של הטיפול הרפואי הצמוד הוא להאריך את חייהם ככל האפשר. ההבדל ביחס מתבטא רק באיכותם של החיים הללו. ייתכן אמנם שאיכות החיים הגבוהה יותר (אולי) של הקשישים החרדים עושה אותם בריאים יותר באופן פסיכוסומטי. אבל הייתי שמח לראות נתונים מוצקים יותר. לפני זה הייתי מנסה הסברים פרוזאיים יותר. למשל, מהם הרגלי העישון הממוצעים בקרב החרדים? בקשר לעוני שלהם: Come on! לא, אין לי נתונים, אבל בתוך עמי אני יושב (משפט חביב על מי שאין להם נתונים). יש לי התרשמות אמצעית מכתבותיהם של שחר אילן ואבירמה גולן (שמכירים יותר מקרוב את החרדים, ואין לי יסוד לחשוד שמטרתם לסייע לחרדים להעלים מס), אבל מספיק מבט בלתי אמצעי על בני-ברק מכביש גהה. הם עניים. כנראה יש ביניהם בודדים (מאוד) עשירים, אבל רובם המכריע של תושבי השכונות החרדיות הם בבירור עניים. אם לא, מה לעזאזל הם עושים עם הכסף? אתה רואה אותם מטיילים לחו"ל בהמוניהם? קונים מערכת קולנוע ביתי? זה מצד ההוצאות, ומצד ההכנסות: האם אתה רואה חרדים רבים מול המחשבים בחברות ההזנק? רופאים בכירים? עורכי דין, רואי חשבון? סתם אחראי משמרת במפעלים? אנו החילונים מתרגזים, ואולי בצדק, על כספי המדינה שהם מקבלים, אבל הרי כ"משכורת" לאדם זה באמת מעט מאוד, וזה צריך לפרנס ילדים רבים. על פי כתבותיהם של אילן וגולן הנשים הן המפרנסות העיקריות, והן עושות זאת בעבודות דחק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר שבין נתינת משמעות לחיים לבין הארכת תוחלתם הוא מוכח במחקר. באשר לחרדים, אני מכיר את החברה החרדית מקרוב ממש (עקב קשרי משפחתי הענפים), ומתקשה מאוד להאמין שההורים החרדיים, המסוגלים לממן דירה ונישואים לילדיהם הרבים כל כך, המאכלסים את חנויות הבגדים היקרות בבני ברק, הממנים אינסוף גמ''חים למיניהם, עניים יותר מתושבי שדרות או אופקים. בחברה החרדית יש הרבה יותר כסף ממה שמדווח. בכך אין לי ספק. ברור אומנם שבני ברק אינה סביון או כפר שמריהו, ואפילו לא צפון תל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד להאמין שהטיפול הרפואי הניתן בבית אבות (לאו דווקא יוקרתי) יהיה שקול לטיפול רפואי פרטני בחברה החרדית, שאינה חוסכת כלל כאשר מדובר בצרכי רפואה (עוד פלא כלכלי חרדי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, מתברר כי אתה מכיר את החברה החרדית יותר מקרוב מאשר אני. אז שתי שאלות יש לי אליך (בכנות אני רוצה לדעת את התרשמותך, לא סתם בשביל הפולמוס): הייתכן כי ההסבר לפלאים הכלכליים הוא כי "הכסף הגדול" בקרב החרדים מתרכז אצל מעטים שמרוויחים אותו בעסקים, ואלה תורמים אותו בתוך הקהילה לגמ"חים, למימון, נאמר, טיפולים רפואיים או חיתון ודיור להמון העני? והשאלה השנייה: בלי נתונים סטטיסטיים, סתם מתוך התרשמות סובייקטיבית שלך: מה מידת העישון שם, בהשוואה לשאר האוכלוסיה? אם פחות, כפי שמרמז הסטראוטיפ הנבער שלי, האם אין זו סיבה לתוחלת חיים גבוהה יותר - משמעותית יותר מאשר אופי הטיפול בקשיש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א)הגמ''חים הם אכן פלא פלאים של ממש. מסתבר שהתורמים העיקריים להם הם אכן חרדים עשירים (גם מחו''ל), הנוהגים להפריש לצדקה מעשר מהכנסותיהם. ב)מידת העישון אצל הגברים החרדים נמוכה אולי במעט מהעישון אצל גברים חילונים. אך אין הבדל משמעותי, להערכתי. אומנם, נשים חרדיות אינן מעשנות, בשום פנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |