בתשובה לאיילת בועזסון, 08/10/03 20:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על עניין המיחזור אפשר באמת להתווכח, אבל "שום חדש" בעולם המוזיקה הישראלית זו טענה חריפה קצת, לא? יש ויש, לטעמי, חדש ומעניין וצעיר, ואפילו לא מעט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב נו. אז הפרוייקט של עידן רייכל מצוין, יש גם עוד כמה זמרים וזמרות חדשים שהם לא רעים בכלל. הקצנתי קצת. העניין הוא שדווקא זמרים ותיקים וטובים לא מחדשים שום דבר אך במקביל מוציאים שוב ושוב את אותם שירים במהדורות חדשות לרגל החגים שנמכרות במחירים לא סבירים. מה גם שאותם שירים גם מושמעים בתחנות הרדיו השונות שוב ושוב (האם למישהו יש נתוני השמעה של זמרים ותיקים לעומת חדשים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-"זמרים ותיקים וטובים" את מתכוונת לאנשים כמו אריק איינשטיין, ריקי גל או אסף אמדורסקי? מי שזה לא יהיה, גם בותיקים אני סבור ש-"לא מחדשים שום דבר" זה מוגזם. בעיני, המצב הוא די סביר: יש שלל יוצרים חדשים-דנדשים (וזה שיפור לעומת המצב לפני, נניח, 4-5 שנים), יש לא מעט יוצרים ותיקים יותר שממשיכים לעשות דברים יפים, יש עוד-יותר-ותיקים שחלקם התעייף וחלקם ממשיך לחדש, ויש ותיקים מאוד עד קאנוניים שאכן מתפנקים קצת באוספים ממוחזרים - אבל אפילו שם יש כאלה שלא רק נחים על זריהם. "מוסקט" זה אולי לא פסגת היצירה, וגם לא חדשני במיוחד, אבל זה בכל אופן תקליט חדש עם שירים חדשים של אנשים שהוציאו תקליטים בשנות השישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא הדופן לדעתי בסיפור הוא שלומה ארצי שלא מפסיק לעשות את אותו דבר כבר 15 שנים מאז תירקוד הכל נישמע אותו דבר. ועכשיו אם הדיסק החדש באיבודים של מר אמדורסקי. הוא יוצא מנקודת הנחה לא מוטעת שכל צליל לחה שהוא מוציא מגרונו דרך עשן הסיגריות ימכור מיליונים והוא די צודק. פעם חברה שלי לשעבר סחבה אותי להופעה שלו היצטערתי שלא לכחתי דיסקמן ספר וחטיפים 4 שעות הדבר הזה נימשך ונימשך ועוד פעם ועוד פעם והוא חוזר וממחזר את עצמו כבר 15 שנה ודי נימאס עוד אוסף ועוד דיסק כפול ועוד אוסף משולש רגע חכו מדיה דירקט עוד לא הוציאה לו אוסף דוגמא לאדם שהשנה הוציא גם אלבום חדש וגם את האוסף זאת חווה אלברשטיין היא הוציאה אלבום חדש ומעניין ואוסף של 16 האלבומים הראשונים שלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, גידי, אני חושב שאולי טיפה נסחפת בקשר לשלמה ארצי. למי שעובד זמן כה רב כמוהו אני לא בטוח שחדשנות פראית היא המבחן הנכון לכל תקליט. גם להוציא שירים טובים באותו ''סגנון'' זו מקצוענות, ולדעתי גם ''חום יולי אוגוסט'' וגם ''ירח'' הם תקליטים טובים עם כמה שירים טובים ממש. נכון שבשנים האחרונות הוא הוציא אוספים, אבל גם זה לא פשע - כפי שכבר צויין, צריך להתפרנס. בעניין ההופעות, אני גם קצת מופתע - עלי להודות שלא ראיתי אותו מופיע, אבל הטענה היא שהוא דווקא פרפורמר מעולה. ובהזדמנות זו - תודה על המאמר המצויין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת כשיצאנו מההופע ההיא המון אנשים אמרו שזאת לא הית הופע טובה כמו שבדרך כלל יש לו הרי קהל שבא להמון הופעות יכול לההיות שנפלתי על ערב רע. חום יולי אוגוסט הוא אלבום טוב הבעיה שמאז ירח איין שום דבר חדש ומעניין ועוד בעייה שגם השירים של חום יולי אוגוסט וגם של ירח הגיעו ל מיאוס עקב השמעות יתר ברדיו. אגב בירח אפשר לימצוא מוסיקאי צעיר ומתחיל שרק סים את אלבומו הראשון עוד ליפני שהתעבה לו הקול עמיר לב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלמה ארצי לשנות ה80 הוא מה שאריק איינשטין לשנות ה70 - זוהי תקופתו הטובה שלאחריה הוא יורד ברמה ונראה שלא יחזור יותר לעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשלמה ארצי יש 2 אלבומים ששווים האזנה בעצם 3 דרכים וחצות וחום יולי אוגוסט כל השאר לפח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגבר הולך לאיבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שחכתי אותו אני מקווה שמר ארצי ימחל לי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם לילה לא שקט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מוצלח לדעתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי זורק לפח את ''פתאום אחר ימים רבים'' אלבום של שלמה שבו אפשר למצוא את ''דרך שתי נקודות'' של עמיחי,''יופיה אינו ידוע'' של זך,''השיר על ארץ סיני'' של רחל שפירא,אנאבל לי של א.א.פו ועוד דברים טובים. לטעמי זה היפה באלבומיו. ולא,''אני אהבתי בשל תפוח'' לא באלבום הזה (תודה ששאלתם). אגב,שאל את חנן יובל מי.עשה לו קולות רקע באלבום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאז מוסקט, שלום חנוך הספיק כבר להוציא דיסק נוסף ונטול קאוורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך טרם הספיקותי לעיין בו, וכך נשתכח מלבי שהוא קיים בכלל. איך הוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפסדת הרבה אחד החלשים שלו למרות שיש בו שיר או 2 יפים אבל לא מהיציאות הגדולות שלו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו אני מניחה שאתה צריך לבחור מי יהיה קרוב יותר לטעמך המוזיקלי. כי אני, בניגוד לגידי, דווקא מגלה אהדה רבה ל''אור ישראלי''. זה דיסק נעים לאוזן ונעים לנשמה. בחלק מהשירים הרגשתי כבר בשמיעה ראשונה כאילו הם ''מוכרים''. נכון, לא תמצא שם משהו מפתיע במיוחד, ו''מוניקה סקס'' לא נותנים שם ביותר מדי דיסטרושנים עצבניים, אבל זה ללא ספק הייתה קנייה מוצלחת מאד מצידי. שלום חנוך הוא שלום חנוך. אם אתה אוהב, כנראה שתאהב גם את הנוכחי. אם אתה מחפש שינויים או בשורה חדשה, כדאי שתמשיך לחפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שאמרתי שהוא אלבום רע הוא פחות טוב הוא כמו אלימות אגב האלבום שליפני זה היה מדהים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה לפני? חתונה לבנה או מחכים למשיח? וחוצמזה, שאיכשהו נדמה לי שהטעם המוזיקלי שלנו _כל כך_ לא חופף, שזה מפתיע אותי שאנחנו מסכימים על משהו בנושא... (קינג קרימזון, מישהו?) _________ העלמה עפרונית, בונה סוכה מוארת וירוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ ממוסקט שהיה אלבום משותף ודי נעבך, ''ערב ערב'' היה אלבום מוצלח וחי מאוד, לטעמי, עם ''אל תקרא לי עם'', ''הליקופטר'', ''המלצה ליומית'' ועוד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאם פעם נדבר על מוסיקה נגלה שיש לנו עוד כמה דברים ששנינו אוהבים וחוץ מיזה אולי באמת תנסי לשמוע את THE CORT OF THE CRIMSON KING או איזה אלבום של ניק דרייק או FAIRPORT CONVENTION מהתקופה הטובה שלהם לא יזיק מקסימום לא תוהבי אפרופו ניק דרייק קיבלתי בוטלגים חדשים והכי חשוב הופעה נדירה של סימון וגכפונקל מ1963 באיכות מאסטר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שאוכל אי פעם להכריע מי משניכם קרוב יותר לטעמי. כפי שכתבתי בתגובה 174760, מאנשים עם הפז"ם של שלום חנוך, אותו אני אוהב, אני לא מצפה לבשורות חדשות בכל תקליט. נראה לי ש-"אור ישראלי" ייכנס לרשימה לקראת ביקורי הבא בארץ. תודה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרוטקט של מר ריכן הוא אחד הדברים הפחות טובים ששמעתי בכל חיי כל שניה באלבום נשמעת כמו כתבתי אלבום על מנת לימכור טוב אומנם הלקתטי אותו בביית והלכתי לבשל אותו באנגליה אבל כל איש סאונד יגיד לך שהאיכות שלו ירודה. וזה עבר את הגבוי ועוד משהוא שאני חיב להגיד שממש מפפריע לי בחודש האחרון זה כל הקטע הזה סביב כוחב נולד מה זה כל ההשמעות האלה זה עבר את הגבול 30000 עוטקים של דיסק/דיוידי של להיטי התוכנית מה יש שם קאברים סוג ד לשירים מוכרים. זה מעודד את תעשית הקאברים היום כל זמר שרוצה להצליח מקליט קאבר. ועוד שאלה בנוגע לכוחב נולד אז זה הקסם תההיה נחמד חמוד ותלך להתמודד בתחרות דפוקה של הערוץ השני תתחרה ותמכור מיליונים? מרק תבוא תשיר תיראה טוב אנחנו ננגן נפיק נסדר קולות תההיה בובה תשיר ותחיך שסבתא שלך ושל כולם יוהבו אותך מוסיקאי אמיתי זה איש שלומד או בכוחות עצמו או באופן מסודר שהולך ומופיע וקורע א התחת מהופע להופע ממקום למקום מהרכב נגנים אחד למשנהוא. מאז מה יצא לשחברות התקליטים מעודדות קאברים במקום חומר מעניין וחדש. נההינו מדינה שאם 30000 איש לא שלחו בשבילך אסאמאס אתה לא שווה? בחברה כזאת מאיפה ישאבו הכספי והגרוניך הבאים את העומץ לעשות אלבום כמו למה לא סיפרת לי או האלבום הראשון של כספי? מאיפה חלוצות הרוק החדשות כמו שהיתה קורין אלל בשנות השמונים ישאבו את העומץ לעשות רוק פרובקאטיבי מנינת שששרה קאברים לזהר ארגוב ומוכרת מיליונים. היי תעצרו תסתכלו זה נורא איך אתם חיים אם זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה איתך ביותר, לגבי המיחזור. במצעד העברי השנתי של גלגל''צ, היו כמעט שליש מהשירים - מיחזורים. שום דבר מיוחד. פשוט זמר אחד שר משהו שמישהו אחר כבר שר פעם. בלי אינטרפרטציה חדשה או תיזמור שונה (לפעמים מוסיפים סלסולים, שרק גורעים). ובקשר לנינט - גם בעיני זה גועל נפש. לא מספיק שהיא לקחה שיר מהמם של זמר ענק והרסה אותו בשירה חסרת ההבעה שלה, אלא שגם משמיעים את הזוועה כל הזמן, במקום להשמיע את המקור המקסים. כשזוהר שר - שומעים שהוא סובל, כשנינט שרה - שומעים שיש לה קול מצויין ותו לא. גלגל''צ גם לקחו את השיר היפה של מושיק עפיה ושלומי סרנגה והקליטו לו גרסה של שחר אבן צור ושרון רוטר. הגרסה הגלגלצית לא גרועה, אבל השיר הפך משיר אהבה עם כמה בתים בתורכית למעין דקלום חסר רגש עם כמה בתים בספרדית. כנראה שספרדית היא שפה קלה יותר לעיכול באוזני עורכי גלגל''צ האנינים. מאז, הם לא משמיעים את המקור... אולי היום פשוט הולכים על בטוח. מה שהצליח לפני שלושים שנה, לא יכול לפקשש היום... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נינת גם הרסה את מקיץ אל חלום של ברוך פרידלנד תופעת דופלר שהוא כתב לגלי זה לא ניקלט איך הדיסק הזוועתי הזה מוכר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נינט לא הרסה את "ים של דמעות" - היא פשוט סחטה אותו כמו לימון. עם התחלה בא-קפלה, סיום בומבסטי ועוד סיום אחד, להתיש את הקהל. 2 התחלות ו-2 סיומים היא נתנה לו. קוראים לזה גרנדיוזיות, וזה גדול על השיר הזה. המקבילה הלועזית לסחיטה כזו היא הביצוע של מריה קארי ל-Without you של Air Supply , אבל מריה איכשהו נשארה בגבול הטעם הטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מריה קארי לא יכולה להשאר בגבול הטעם הטוב גם אם תבקר אותה בלילה פיית הגבולות החיוביים ותעניק לה שלוש משאלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הגבר הראשון שאני שומעת מתלונן על הטעם שלה :-) (בבגדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנו כבר שמים את המוזיקה (?!) שלה בצד (רצוי רחוק)... אם הייתי רק רואה תמונות שלה בסטילס, לא הייתי מתלונן (אני בכל זאת גבר). אבל שפת הגוף שלה והבעות הפנים שלה משדרות באופן ברור "אני קב"ניסטית" והאמת שזה קצת מביך לראות אותה שרה/מצפצפת בטונים גבוהים. היא ממש לא הכוס קפה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק יש לך נגד קבני"סטים? ואביב גפן? אה, הוא מקרה גב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. לי נדמה שהן משדרות "אני מושפעת מהמוזיקה השחורה העכשווית וגם שואפת להיות דיווה בתחום הסול הלבן, אבל שלא יפסיקו להגיד עלי שאני גם סקסית". ובמילים אחרות - מה שהיא משדרת הוא מה שמעצבי הסגנון המוזיקלי שלה אומרים לה לשדר, פלוס הרצון שלה להבליט נתונים טבעיים (בלשון המעטה). גם ההשפעות המצערות של קליפים מתחום ההיפ-הופ - כל הנערות המלוות לבושות למחצה, הזמרים בדרך כלל במעיל - ניכרות מאוד, רק שפה היא הזמרת המובילה, והגברים מסביבה לבושים. ניתוח סמנטי 1 של הפנים של מריה יעלה לחיים ילדותיות, סנטר פצפון, עיניים קטנות ועגולות (אבל מרוחקות זו מזו באופן שמשאיר אותה בגבול היפה), ומערכת חניכיים בולטת מעט. ובאופן כללי רושם של ילדה. בשילוב סגנון הלבוש הנועז שלה 1, נוצר משחק בין הילדה התמימה והאשה המפתה. הרושם שלי הוא, שלו היתה מנסה להוכיח אינטלקט או רגישות או תכונות תרומיות אחרות, זה היה תורם דווקא לדמות הילדה ולא לדמות האשה, ואת הראשונה היא הרי מעוניינת לטשטש. המוצא היחיד שלה לדמות האשה-דיווה הוא נתיב הסקס. בניגוד למריה עומדת וויטני יוסטון, שנראתה כמו דודה של עצמה גם בגיל 20 (בלי להעליב. היא פשוט נראתה בוגרת). אני לא אכנס עכשיו לניתוח הפרצוף של ויטני - אבל הבגרות שהוא משדר, ומצד שני חוסר השלמות שלו, מאלצים אותה להתלבש הרבה יותר סולידי ממריה. היא מעולם לא עבדה על סקס. צר לי לומר, אבל כששתיהן תגענה לאזור החמישים, מריה תצטרך לעבור מהפך כדי להפוך לדיווה אמיתית ואילו ויטני פשוט תישאר כמו שהיא. 1 היה זה רולאן בארת שהשווה סמנטית בין הפנים של אודרי הפברן לאלה של גארבו. 2 רכילות - רק לאחר שנפרדה מבעלה, אחד ממנהלי "סוני" אאל"ט, הורשתה להתלבש ככה. בקליפים ישנים שלה היא לובשת חולצת משבצות גברית ודברים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לדון בסוג המוזיקה שהיא התפרסמה בו, יוסטון יפהפיה אמיתית ואף פעם לא נראתה כמו ''דודה של עצמה'', תהיה מה שתהיה האמירה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אני* נהגתי פעם לכתוב הודעות *כאלה*?! באסה. (בסך הכל התכוונתי שהיא תמיד נראתה בוגרת יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר שמאריה קארי סחטה הוא במקורו של הארי נילסון ז''ל. ולגבי גבולות הטעם הטוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. פעם אחר פעם אני חושפת באייל את זיכרון הטריוויה האומלל שלי. נותר לי רק להמליץ על פסקול הסרט "Midnight Cowboy", שנילסון כתב לו את שיר הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיר הנ"ל של מאריה קארי יש 2 סיומים ו-2 התחלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל הוא גרנדיוזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרויקט של עידן רייכל עושה שילוב מעניין בין מוזיקת פופ שגרתית לשירה אתיופית אותנטית (שהוקלטה ללא ידיעת מבצעיה). לא דיסק שאקנה אבל בהחלט לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב מבחינה בטחונית וכלכלית הוא על הפנים וזה די מוריד את החשק למוזיקת דחקות או להקות שישירו לנו על זוגיות והתבגרות כמו שהיו בשנות התשעים. בעיקרון זה היה צריך להיות כר פורה למוזיקת מחאה בסגנון שנות השמונים אלא שהלך הרוח הוא יותר בכיוון של השלמה ופחות של כעס ושאיפה לשינוי. ועדיין יש את האסקפיזם של הדורבנים והמחאה הלא ממש ברורה אך מעניינת של הבילויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוריד את החשק למי? דווקא הייתי מת ללהקות שישירו לנו על זוגיות והתבגרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הייתי רוצה שישירו על נושאים אישיים, ולמען האמת הייתי מוכן ישירו הרבה יותר על אהבה, וגם על מיניות וארוטיקה. אני עוד זוכר את חוסר הבטחון שהיה לי בתור צעיר בגלל שכל כך היה לי אכפת מרגשותיה של בת הזוג (ועד היום עדיין אני חש לפעמים חוסר בטחון, וזה רק בגלל האכפתיות). וכיום אני שומע את בני והחברים שלו מדברים והם מגלים כזאת חוסר אכפתיות מרגשות האשה והסקס הוא בשבילם עניין אגואיסטי לגמרי. הייתי רוצה שהם ילמדו מהמוסיקה העכשווית משהו על הקשר בין האהבה והתשוקה, כמו שבני דורי למדו על הנושאים האלה מה//מוזיקה הקלסית//! סליחה אם דיברתי כאן לא לגמרי לעניין אבל העניינים האלה חשובים לי ולדעתי הם חשובים לא פחות ממחאות ומה"מצב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חושש, רוגש, בין כר לבין סדין? - בדין! האושר, מין עניין שביר, עדין, קוממיות אירקציה - לא תמיד עניין זמין לב אשה וגוף אשה - טעמם זהיר, אנין, ופי נאווה מפיק קרשצ'נדו - לא תמיד מיצג אמין כן, כך בכרך-מילכוד ההוא שקורין "מין" נייר עבודה: במעשה האהבה, ריטנוטו לא יביא תועלת דימינואנדו - איוולת! דימינוציו - רק קצת פיאנו-פיאניסימו - מעט שבמעט מוטב: אתחל באלגרטו, רצוי בחן פנתר החלק לפורטאמנטו - ראוי בג/און פסנתר משם, כבר בסטקאטו - שעט, מהר יותר אל שביל דיווRRRטימנטו - לפני שייגמררר! ואז, אומרים יודעי דבר (אשרי המאמין) - קרשצ'נדו-פי-נאווה - יהי כבר *כן* אמין אם אל גווני פינאלה תשכיל להאזין, תצא שמועה למרחקים: אך זה חכם רזין! נו מה לעשות, כיושבי בי עינוגין, כולי מינין, כרוב הוללים לוצצי דעלמין - לספר ידעתי רק על עצ-מין כעולם נמלה צר עול-מין (אין לראות בדברים הנ"ל הוראות הפעלה מכל סוג ומין, ובכל בעיה יש לפנות למומחה מקצועי) ולו גם ידעתי איך לנקד כאן, לפחות את ה"עול-מין", הייתי אדם יותר מאושר, או למצער - פחות נבער. מולי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן תגובה 130917 יש הסבר של יובל רבינוביץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה, אבל לא מייקרוסופט. לינוקס. שלא במתכוון (אין לי שום עמדות בנושא, אם כי אני מעריכה את האידיאולוגיה הבוערת בעיניים), יש לי כאן עסק עם חסידי לינוקס אדוקים. מולי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה רעיון יפה, תודה! ממני הקצת מרובע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מקסימה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה, בשיטה הזאת, התשת גם את שכ"ג עד לאיונו הסופי? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשיתי הכל בדיוק לפי ההוראות שלך (למרות שאני לא מבין) וחטפתי שבץ לב, רק רציתי שתדעי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל בגלל שלא הבנת את ההוראות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |