|
||||
|
||||
האם תוכלו להראות לנו, ולו רק בשימוש במקורות ההיסטוריים העומדים לרשותינו מחוץ לגמרא, מדוע התרבות היהודית קידמה את התלמיד החכם וגילתה את האקדמיה=ישיבה לפני העולם המערבי? סוקרטס חי באתונה כמה וכמה שנים לפני רבני המשנה ותלמידו אפלטון ייסד את המוסד האקדמי הראשון בפרדס( פיזי )בערך בשנת 400לפנהס, כ 600 שנה לפני יהודה הנשיא. אפילו אם נסכים שלמדו גם לפניו, הרי הקביעה שהעולם החרדי המציא את האקדמיה הרבה לפני העולם המערבי עומדת על כרעי תרנגולת. |
|
||||
|
||||
הקביעה שהעולם החרדי המציא את האקדמיה לא עומדת על כלום - אני לא קבעתי זאת, לא יכול להשתמע מדברי שקבעתי זאת, ללא עיוותים רציניים, ולא נראה לי שגילית קבעה זאת. כל התייחסותי הייתה ליהדות בגולה, בעיקר בימי הביניים. שם אני די בטוח שהיהדות הקדימה את המערב, שכן לקח לו זמן לתפוס מחדש את קרני הלמידה. כמובן שהיוונים הקדימו את כולנו, והסינים גם אותם. גם למצרים הייתה תרבות למדנית בתקופה כלשהי, שאינני בטוח לגביה. (המצרים העתיקים, לא הערבים יושבי מצרים של היום.) ואני די בטוח שהיהדות, כתרבות בת לתרבות הישראלית הקדומה, הייתה חדשה במושגים של הימים ההם. בקיצור, נתפסת לחלק לא עקרוני בשיחה. אני מקווה שאתה מרוצה מעצמך. |
|
||||
|
||||
לגילית ישנה נטייה לנכס ליהדות כל מיני איכויות כדי להאדירה וכדי להמעיט ולהקטין את התרבויות האחרות, תוך התעלמות מן העובדה שהיהדות קיבלה לתוך עצמה סממנים, תכונות וסגולות ממקורות חיצוניים, אכן תוך השפעה בכיוון השני. כל הדיון הזה מתנהל מסביב לדעה שתלמידי חכמים הינם רק אלו שלומדים בישיבות ולכן אמורים להנות מאפליה מתקנת, לדעת גילית. לא רק אפליה מתקנת אלא צורך בסיסי כדי להגן ולשפר את מצב כל הציבור. לכן אינני רואה בזה חלק לא עקרוני, ותשובתי היתה מופנית יותר אליה מאשר אליך, אך גם אליך משום שהכרתה בקביעתה הנל. |
|
||||
|
||||
גילית בהחלט מודעת ליתרונות המקורות החוץ דתיים, היא בהחלט לא סבורה ש"רק הם" אמורים להינות וכו'. למעשה היא עצמה נהנית ממימון לימודיה במלגה (לאור השקעתה ב"אייל" ולא בבחינות אני צופה שזה מצב הפיך). איפה אמרתי "אפליה מתקנת"? איפה אמרתי "לשפר את מצב כל הציבור"? כל שאמרתי (ועודני) הוא,שלא נחות לימוד תורה מלימוד מדעים, אלה גם אלה חשובים וצריכים להיות מתוגמלים. אלה גם אלה לא "משפרים את מצב הציבור" אלא תורמים למאגר המידע שלו ופןתחים פתח לפיתוח רוחני וחומרי, ולכן חשובים. ביניהם יש לבחור את הטובים ביותר ובשניהם זה לא נעשה,וזו אכן בעיה. אגב,לא הקטנתי תרבויות אחרות, אבל חוסר היכרות עם התרבות שלנו ומקורותיה עשויות בהחלט לגרום להאדרת תרבויות אחרות שלא לצורך. עוד תולדה של הבושה היהודית. |
|
||||
|
||||
אני אכן קבעתי את הקביעה ועומדת מאחוריה- שתי תורות ניתנו בממד הר סיני,תורה שבכתב ותורה שבעל פה. מיום זה (כלומר-לפני סוקרטס) החלה מסורת של הוראה ולימוד, שכללה קידום תלמידים מצטיינים, מחקר,שימור ושיפור הידע והתאמתו לחיי היום-יום. המונח ''אקדמיה'' הוא כמובן יווני, ולא התכוונתי שהיהדות המציאה אותו- טען פה מי, שמוזר בעיניו שהחרדים טרם גילו את נפלאות האקדמיה והיכולות שהיא מעניקה, ועניתי, שהעולם היהודי דתי אורתודכסי ידע הרבה לפני זה המערבי להעריך להשתמש ולהפרות ידע, ועל כן ההיתפסות ל''שחרדים ילמדו באוניברסיטה'' היא מתנשאת ואף לא במקומה. |
|
||||
|
||||
והשאלה שלי היא אם את יכולה להראות מקורות אקסטרניים שיתמכו בעובדה שמאז מעמד הר סיני החלה מסורת של הוראה ולימוד, או שזו מסורת נאה וחיובית לכשעצמה, שהתפתחה הרבה הרבה שנים אחר כך. אם את זוכרת, במקום אחר הזכרתי את העובדה שהגמרא מספרת על הטלית שלבש אברהם. (שימי לב שלא היטלתי ספק בבסיס טיעונך, כלומר מתן תורה, לצורך השאלה שלי) |
|
||||
|
||||
לא. השם ''תורה שבעל פה'' ,כאמור. לו היתה היהדות מוכחת מדעית היא היתה מדע ולא דת. |
|
||||
|
||||
ניתן לחקור את התרבות היהודית בדרך מסודרת, ע''י היסטוריה ואנתרופולוגיה. את הדת היהודית ניתן לחקור עם כלי התאולוגיה. אין אלה דברים מורמים מעם. |
|
||||
|
||||
ואני התכוונתי למטא-יהדות, היינו לאינפואמציה _על_ התנהגותה והופעותיה של היהדות, בדומא לתיארוך אירועים שונים בהיסטוריה היהודית, קיום אישים אלו ואחרים וכיוב'. לטעון טענה ולהוכיחה מתוך עצמה מולידה קשיים מעגליים. |
|
||||
|
||||
אם השתמעה מדברי התנשאות, אני מתנצל. אם תעברי על דברי בקפידה, תראי שכל מטרתי הייתה להפרות את הציבור הרחב ביכולותיו של העילוי, ולא לכלאו בבני ברק או במאה שערים. אני חושש שבגלל בחירתי בחיי, אני מוטה כלפי הלימודים האקדמיים - במיוחד בשל העובדה שאני נהנה מהם כל כך. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שהתורה שבע"פ מתייחסת ישירות למיני פולמוסים בין אישים ביהדות ("תנו רבנן" וכאלה). איך יכול להיות שהיא ניתנה במעמד הר סיני? ולמה לא כתוב עליה שום דבר בתורה? |
|
||||
|
||||
פעם נוספת אשאל, האם תוכלי להראות ממקורות חוץ-תורתיים שלמשל, התורה או התורות ניתנו לפני סוקרטס? כל העניין הוא שאת מערבבת עיניני אמונה שבהם זכותו של כל אחד להאמין, עם עינינים פרוזאיים של ניהול חיי מדינה פלורליסטית על פי מודל דמוקרטי. סכותך להלחם בעד שינוי דמות המדינה, באמצעות כלי הדמוקרטיה אך אין לערבב הין שני המינים הללו. האמונה של האזרחים הפרטיים מוכלת בתוך ההתנהלות הדמוקרטית ולא להפך. משמע, הדמוקרטיה מאפשרת לכל אחד לחיות לפי אמונתו כל עוד הוא מציית לחובת העל. לימוד אקדמי שונה לדמרי מלימוד תורה ומלימוד על התורה משום שאין הלימוד והמחקר אקדמי מתרחש בתוך מערכת סגורה המזינה את עצמה. לימוד תורה מקנה הבנה גדולה יותר בתורה וחוזר חלילה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |