|
||||
|
||||
ובכלל לא הספקתי להזכיר שיום כיפור אינו דומה ליום שבת, לחג או לתשעה באב. הוא הרבה-הרבה יותר חמור מהם. |
|
||||
|
||||
בן דודי שלומד עכשיו לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן פעם התקיל אותי בשאלה הזו. לטענתו מסתבר שדווקא בניגוד למה שמקובל לחשוב, ההיפך הוא הנכון, וקדושת השבת חמורה יותר מקדושת יום הכיפורים. אבל כדאי שמישהו יותר מוסמך ממני יענה על זה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה כל-כך חשוב. הנושא הוא הצורה שיום-כיפור ניתפס בהוויה הישראלית, ולא המשמעות ההילכתית שלו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שברקת כיוונה דווקא למשמעות ההילכתית הפעם, בניגוד לתגובות אחרות, אבל ניתן לה להכריע, אם תרצה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאתה צודק. קטונתי. בכל מקרה, התגובה שלי כוונה יותר אליך כחבר מערכת (לא שיש לי דעה מגובשת, אבל אני מתייצב כאן לצד ברקת וחושב שהאייל מספיק רציני כדי שהנושא יחשב ראוי לבחינה). |
|
||||
|
||||
כן, למשמעות ההלכתית. לא גדלתי בבית אדוק ממש, אבל אצלנו היה אסור לעשות ביום כיפור דברים ש''עברו בסדר'' בשבת (לגעת בכסף, לקרוע נייר, להדליק אור וכל הג'אז הזה). |
|
||||
|
||||
למה לדעתך אצל היהודים הפחות דתיים (עד לא דתיים כלל) מקבל ה"חג" הזה משמעות (כמעט עד כדי חרדת קודש) גדולה יותר מעיקרי היהדות כמו שמירת השבת, אכילת מזון כשר ועוד? אני לא מצליח להסביר זאת, מלבד ע"י הסבר אחד שיש לי (המבוסס על מרכיב הכפרה של יום הכיפורים). ההסבר שלי לא אומר דברים חיוביים על החילוני הישראלי (קבוצה אליה אני שייך) ולכן אשמח לשמוע הסבר אלטרנטיבי שיפטור אותי מההסבר בו אני מחזיק. |
|
||||
|
||||
הרי זהו אפיה של החילוניות היהודית בארץ מאז ומעולם, ונדמה לי שהנושא כבר נדון כאן פעם. כיצד מחליט החילוני, או היהודי שומר המסורת, מה לקבל ומה לדחות? מדוע יום כיפור כן, אבל צום ט' באב לא? מדוע בשר וחלב כן, אבל לובסטר לא? לאלוהים הפתרונים. ולענייננו - בניגוד לדעתה של איילת, אני דווקא לא מוצאת את הדיון מנוגד לרוח האייל (אולי בגלל שאני לא קוראת פורומים ב-ynet וכיו"ב, כך שאין לי למה להשוות), אבל עדיין משפשפת עיניי בתדהמה על רמת ההתחסדות של אותה יהדות חילונית/מסורתית בארץ. |
|
||||
|
||||
ואני משפשף עיניי בתדהמה כשאני רואה את הסוציולוגית בחברה נכשלת בהבנת מושגים כמו ''תרבות ו''נורמות'', או את נימים הדקים שיוצרים את הקשר בין האדם לחברה. ''כיצד מחליט החילוני...מה לקבל ומה לדחות'' היא לא שאלה לאלוהים, כמו לסוציולוגים. |
|
||||
|
||||
זו בדיוק היתה הנקודה שלי, וחבל שהיא לא הובנה. אם הנורמות החברתיות מתבססות על הדת והאמונה באופן הדוק, הרי שיש לך חברה בה אזרחים לא-מאמינים ולא-דתיים נמצאים בבעיה, ואל לנו להעמיד פנים שאין כאן בעיה. האם הנורמות הן עדיין נורמות, גם כאשר חלק מהאוכלוסיה דוחה אותן ולא מסוגל להזדהות איתן כיוון שהן נוגדות את ערכיו באופן מהותי? האם אותם פרטים (ונניח שחלק מחברי מערכת האייל הקורא נכללים בהם) צריכים לשתף פעולה עם הנורמות, גם אם הן לא הגיוניות ומנוגדות לכל מה שהם מאמינים בו? האייל הקורא דחה עד היום כל היכנעות לתכתיב חברתי שנבע ממניעים דתיים (כמו שמירה על קדושתו של כל יום אחר בשנה שיש מי שירצו לשמור על קדושתו). בה במידה, אין לטעון שהאייל פוגע בקוראים כיוון שהוא לא משתף פעולה עם כל מיני נורמות אחרות בחברה הישראלית - כמו נורמות של שפה או כמו הקצאת נושאים מסויימים מסדר היום. את "הנימים הדקים שיוצרים את הקשר בין האדם לחברה" שמור ללא-סוציולוגים, במטותא ממך. |
|
||||
|
||||
לי היה נדמה שיהונתן עונה לך על התהייה שתהית, לגבי הרציונל שמאחורי אימוץ חלק מתכתיבי המסורת ודחייה של חלק אחר. אבל האמת היא, שזה יותר עניין לאנתרופולוגים מאשר לסוציולוגים. |
|
||||
|
||||
וזה גם לא ממש מעניין - אלו היו שאלות רטוריות שנועדו להמחיש את מה שאני רואה כהתנהלות לא-הגיונית של החילוניות. לא התכוונתי שמישהו באמת יענה לי עליהן. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שהמפתח נעוץ בעובדה שרוב אותם חילונים הם לא באמת חילונים (אתאיסטים), שמחויבים להתנהללות הגיונית בענייני דת/מדינה/מצפון. הם סתם "לא-דתיים". אבל ממילא נראה לי שכבר עברנו את שיא הדיון :-) |
|
||||
|
||||
זה אחד מאותם מקרים בהם עוברים את השיא עוד לפני שהדיון נפתח. |
|
||||
|
||||
אם אפילו את לא מבינה מה אני אומר, כנראה שבאמת האשמה היא בי. |
|
||||
|
||||
אופס. |
|
||||
|
||||
פתאום חשבתי שאולי התגובה שלי הייתה לא במקום. אני מסכים לחלק התיאורי (תגובה 174442), אבל לא לחלק הנורמאטיבי. בעיניי התנהלות "הגיונית" אינה כרוכה בהתעלמות מהחברה מסביבך, גם אם את אתאיסטית מוחלטת. |
|
||||
|
||||
לא עברנו את השיא. הדיון נקטע בעודו באיבו. יש לי מה להוסיף, אבל נהיה לי מאוד לא נחמד פה (וממש לא בגלל ברי הפלוגתא שלי שאותם אני מאוד מכבד, אלא בגלל אנרגיות שליליות שהתחילו לזרום פה מכאלה שהדיון לא עניין אותם1), אז הלכתי לי לטייל בשדות אחרים2. ______ 1 עוד דוגמא לחוסר סובלנות דורסנית שכל כך אינהרנטית בתרבות שלנו ובנורמות שלנו. 2 עם יהונתן אורן הסליחה. |
|
||||
|
||||
הסבר הרבה יותר פשוט ל"למה יומכיפור כן ושבת לא"- כי זה רק פעם בשנה. אם זה היה אירוע שבועי כמו שבת, או משהו יומיומי כמו אכילת כשר, אנשים לא היו שומרים על היום הזה. לא רק שיותר קל לעשות משהו פעם בשנה, אלא זה גם יותר "כיף" [במובן מסויים ומוזר], כי זה יום מיוחד. משהו שחוזר על עצמו יותר מדי נוטה לאבד משמעות, ולהפוך לטרחה משעממת. |
|
||||
|
||||
יום כיפור זה לא היום הזה שהיהודים מזדווגים עם החמור שמוסתר בלישכת הגזית ושלאף אחד אסור לראות אותו? |
|
||||
|
||||
מישהו כבר ענה בדיוק על זה: תגובה 174198. |
|
||||
|
||||
ובלשון מובנת לכל- "וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת...ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש רגום אותו באבנים כל העדה מחוץ למחנה." "וידבר ה' אל משה לאמור: יום הכיפורים הוא מקרא קודש...ועיניתם את נפשותיכם...כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה." וכיוון שהדוגמא המובאת כאן בדבר איסוף עצים מבהירה שמדובר באיסור על מלאכה של ממש, שמזיעים בה, מובן שאין כך הדבר כאשר מעדכנים חדשות או מגיבים לעדכון בלחיצת עכבר, שאין זו מלאכה במובן הידוע והמיוזע. ולא כך הדבר עם הציווי הנוגע ליום כיפור, שכן זה מדבר על עינוי הנפש, ומה כעינויה של נפש האייל, שמשעה שאין היא רואה עדכון חדשות מזה יממה, (מה גם הדיונים והויכוחים מתנהלים על מי מנוחות מאימת יום הדין) היא מתענה קשות, ונמצא כי מי שמעדכן חוטא ומחטיא בגרמו לה הנאה מרובה. נמצא אם כן שהעדכון אין לא כמעט דבר וחצי עם איסור המלאכה בשבת, אך הוא סותר בעליל את הציווי לענות את הנפש ביום הקדוש והנורא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |