בתשובה למאור גרינברג, 06/10/03 17:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה חושב שלמתודה המדעית יש יותר מ"נחתוך פה ופה ונראה מה קורה" אתה טועה. זו המתודה המדעית. מפחיד, נכון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזו המתודה, אבל מעניין לגלות (מחדש, ולפחות מנקודת הראות של הדיוט) שבעצם משחקים ברמת הכפתורים, ולא ברמת המערכות כמערכות. מה יהיה התעסקות ברמת המערכת כמערכת, אתה שואל? אולי איזה מתקן אולטראסוני שלובשים גבוה על הירך, שדופק לזרעונים את הזנב, או אולי חומר שמושך את הזרעונים אליו או מדביק אותם. אלו הן סתם דוגמאות חסרות דימיון, אבל אולי הן מציגות (באופן קצת קיצוני) את הצד השני של המטבע, שצדו שנגלה בידיעה הוא בעצם ניסוי וטעייה ברמה המופשטת כמעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך תדע, שהמתקן האולטרסוני שדופק לזרעונים את הזנב, לא דופק לך גם משהו במוח? הגוף האנושי הוא מערכת מסובכת עד מאוד, שההבנה שלו ושל המערכות הכימיות שבו מועטה. לכן, כדי להיות בטוחים שמוצר רפואי כלשהו בטוח עושים ניסויים על בני אדם, לוקחים את המוצר במשך תקופת זמן מסוימת. אם לא רואים השפעה שלילית, כנראה שאין. הבעייה כמובן היא בהשפעות לטווח ארוך(עשרות שנים) שלא נראות בניסויים, השפעות שקשה למדוד - כגון השפעות על מצבי רוח( לך תדע אם הטסטוסטרון שמזריקים לך לא עושה עוד דברים חוץ מלהגביר את היצר המיני), או בהשפעות שקורות "במקרי קצה" כגון הריון(מקרה מאוד מפורסם על ילדים שנולדו ללא גפיים), אוכלוסיות שלא נבדקו(עשית מחקר באוסטרליה ושיווקת לשחורים בארה"ב) ודברם כאלו. הנקודה היא, שקשה מאוד לבדוק הכל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |