בתשובה לגיל לדרמן, 03/10/03 21:27
על פופוליזם, קונצנזוס, קרתנות, הרטוגזון ואריסון 173839
אייל מזדמן • בתשובה לגיל לדרמן יום ו', 3/10/2003, 22:15
רק להדגיש נקודה אחת:
אכן כעיקרון פעילות עסקית שעושים תאגידים זה דבר מועיל למדינה.*

בהנחה (הפשטנית והאופטימית) שתפקיד הממשלה הוא לדאוג שיהיה טוב לאזרחים, גם אם אינטל לא תשלם אחוז אחד של מס ישיר לעולם, עצם זה שהמפעל נמצא איפה שהוא נמצא, מספק עבודות והכשרה וצורך שירותים זה דבר טוב למדינה.

זה לא אומר שלא צריך לגבות מאינטל מס. בהחלט יכול להיות שאם הממשלה גם תגבה מס ותשתמש בו למען האזרחים, אז היא תוכל להפוך את העובדה שהמפעל קיים לדבר עוד יותר טוב. אבל, עדיף מפעל קיים שלא משלם (או משלם מעט) מס מאשר מפעל שלא קיים שמשלם הרבה מס.

אני לא יודע מאיפה אתה מביא את המספרים שלך**, אבל אני בטוח שאי אפשר לתמצת את כל השיקולים שהיו לאינטל אם להקים או להקים מפעל בארץ למספר אחד שאם הוא גדול מ22 אז התשובה היא "כן" ואם הוא קטן מ22 אז התשובה היא "לא". נראה לי שאם אנשי האוצר היו משוכנעים ב100% כמוך שבכל מקרה משתלם לאינטל להקים את המפעל בקריית גת אז הם לא היו נותנים לה את ההטבה.

----
* בהנחה שאין בפעילות הזאת תוצאות לוואי שליליות של זיהום אוויר וכו'..

** מאיפה באמת הבאת את המספר הזה של 33%?
על פופוליזם, קונצנזוס, קרתנות, הרטוגזון ואריסון 173908
גיל לדרמן • בתשובה לאייל מזדמן שבת, 4/10/2003, 20:27
טוב, אני מתנצל מראש משום שאני מתכוון לענות לכל השאלות בקשר לאינטל בהודעה אחת, זה נראה לי הגיוני יותר מלכתוב שלושה שברי-תגובות.

הדיון החל לגבי "תרומות לקהילה" של תאגידים והטענה המוזרה כאילו תרומות של תאגידים זו דרך מוצלחת יותר לנהל את רווחת האוכלוסיה מתקציבי ממשלה, לא לגבי "השקעות חוץ במדינת ישראל - טוב או רע". אינני חושב ובשום מקום לא ציינתי כי השקעות חוץ הן דבר רע למדינת ישראל. הן בהחלט -יכולות- להיות דבר רע. השקעות החוץ במדינות העולם השלישי הרבה פעמים נוטות לכיוון גזל בוטה של משאבי המדינה והוצאתם במחיר אפסי למדינות הצפון העשירות, אולם כמו כל דבר פעולות אלו מוכתבות ע"י שיקולים של כוח, ולמזלנו כוחה של ישראל עולה בהרבה על זה של מוזמביק.

לגבי אינטל ספציפית, ביכלר וניצן מציינים מספר פרטים לגבי השקעותיה המוקדמות של אינטל בישראל (הן לא החלו עם המפעל בקרית גת וגם לא בתקופת עסקי השלום של המזרח התיכון החדש), ואפשר למצוא פרטים אחדים ברשת - רבים מהם לא תואמים בצורה מלאה אחד לשני, מה שבדר"כ מרמז על אינטרסים שונים ומשונים. מתוך ביכלר/ניצן, הנה הקטעים הרלוונטיים:
"...'אינטל' הקימה בשנות השמונים שני מפעלים, שהעסיקו כשמונה-מאות איש בייצור ובפיתוח מיקרו-פרוססורים...'אינטל' טענה כי היא השקיעה בישראל 123 מליון דולר (מאוחר יותר טענה כי סכום ההשקעה הוא 180 מליון דולר); אבל מבקר המדינה בדו"ח שלו משנת 1984, טען כי ממשלת ישראל מימנה, במישרין ובעקיפין, 108.5 מליון דולר מתוך ההשקעה. אין מה לדאוג: גם שארית ההשקעה בסך 14.5 מליון דולר, ש'אינטל' טענה שהשקיעה, היתה בציוד ישן שהועבר מפירמת-האם בקליפורניה, ושערכו היה לכל היותר 1.5 מליון דולר (מקור: כספים, 21.5.84).
עד כאן צד ההשקעות במאזן. החלק העסיסי הוא צד ההכנסות השוטפות: 'אינטל-ישראל' 'מוכרת' את כל תוצרתה לפירמת-האם שבקליפורניה; היא קונה רק ממנה את תשומות הגלם, שאליהן היא מחברת את כוח העבודה המקומי. ישראל, כמרבית המדינות שצברו חובות כבדים בשנות השמונים, נהגה להעניק סבסוד עמוק לייצוא. ומאחר שלא היה מי שיפקח על הרכב ה'ייצוא' של 'אינטל', חששו במשרד האוצר שמדובר בהטבות רווחיות ביותר. מצד שני, דרשה 'אינטל' להעביר את רווחיה לפירמת-האם במטבע-חוץ, ללא היטלים שהיו נהוגים באותה עת. מתוך 'חדשות', 12.2.88: "...בין שרי הממשלה העלו הצעה: 'אינטל' תמשיך ליצא לחו"ל, אבל הממשלה תעשה עצמה 'כאילו' לא היה ייצוא. אבל אם אין ייצוא, אין תמריצי ייצוא או כל הטבה אחרת הכרוכה בייצוא... מצד שני, תאפשר הממשלה ל'אינטל' להוציא מטבע-חוץ ללא היטל של 15% 'כאילו' לא היה היטל..." "

הנתון לגבי התשואה על ההון מחושב על פי הערכות, משום שאינטל איננה מפרסמת את רווחיה בישראל. ניתן להעריך זאת על פי שולי הרווח הממוצעים של אינטל בעולם והמכירות של 'אינטל-ישראל', אשר כן ידועות.

עוד קצת מידע (לא תואם במאת האחוזים. כנראה שיש להמתין לדו"ח המבקר בשנים הקרובות) שמצאתי לפני כמה ימים לגבי אינטל:

ובנוסף הפנה קורא אחר ללינק ב YNET.

לסיכום, אין לי דבר אישי כנגד 'אינטל', ואינני יודע אישית אם הייתי משלם כסף רב כל כך בשביל ש'אינטל' תקים את המפעל שלה כאן - פשוט אין לי את כל הנתונים. יכול מאוד להיות שכן. מה שברור הוא שפעמים רבות יותר משרוצה העגל לינוק, רוצה הפרה להיניק, וממשלת ישראל נוטה להרעיף הטבות ומתנות בטענה אשר בדרך כלל סותמת את הגולל על כל ביקורת - "חייבים" לתת מתנות כאלו, כי אחרת אף אחד לא יבוא לכאן והכלכלה תידרדר אל התהום. כמו לגבי כל אחת מטענות הממשלה ("חייבים" לקצץ בקיצבאות הילדים, "אי אפשר" להוריד את המע"מ השנה, אפשר רק להוריד את מס ההכנסה, "הפרטה היא לטובת המשק, אפילו אם המחיר נמוך מדי", "צריך" לקצץ אחוז אחד בהשתתפות המעסיקים בביטוח לאומי, ועוד ועוד), יש לקחת אותה בערבון מוגבל מאוד. לא מדובר מתורה מסיני, אלא בסיפוריהם של אותם אנשים ששנה קודם לכן עוד "עשו לביתם" באחת מקבוצות האחזקה הגדולות במשק, ועוד שנתיים יחזרו לעשות לביתם באותו המקום בדיוק (את הפרטים על עסקיהם הקודמים והעתידיים של פקידי האוצר אני משאיר לקוראי מוספי הכלכלה. הכל נכתב באופן גלוי, צריך רק לחבר את הקווים).

אני כמובן אינני מקבל את הטענה שכל שקל שמשלם תאגיד כמיסים זו מתנה שצריך להודות עליה בתופים ובמחולות. 'אינטל' מקבלת מישראל מהנדסים מעולים אשר סובסדו ע"י הממשלה, (לא זכור לי שכשתרגלתי מהנדסים לעתיד של אינטל במתמטיקה מישהו מבעלי המניות של החברה שילם לי תגמולים), זורקת כאן את הפסולת הסביבתית מייצור שבביה (שוב - 'אינטל' ספציפית לא בהכרח גרועה מאחרים, וכנראה שהיא אף טובה יותר. מדובר על העיקרון), ומקבלת את כל השרותים הרגילים אשר מקבל מפעל מהחברה הישראלית (תשתיות מים, חשמל, תחבורה, וכו'). אני מודע בהחלט לעובדה שגם ממשלת ישראל חייבת להשתתף במה שקרוי בעולם "המרוץ כלפי מטה" - הנסיון להוריד מיסים, להגמיש את שוק העבודה, לשבור התארגנויות עובדים, ובגדול לשלם ולהקריב על מנת ליצור סביבה ידידותית יותר לתאגידים. אני ריאלי ולכן אינני פוסל את זה. ישראל איננה יכולה לפרוש חד-צדדית מהמשחק הגלובלי מבלי ליפול על ברכיה. אני פשוט רואה את זה כמה שזה - סחטנות הנובעת ממאבקי כוחות, במסווה של "שוק חופשי". אינטל לא עושה לנו טובה, אלא סוחטת ככל שהיא יכולה. בוודאי שבהקשר הזה אני אינני מתפעל ונופל מהרגליים מעוצמת ההתרגשות האוחזת בי למשמע "תרומתה לקהילה" של אינטל. שתשלם מיסים ושתפסיק להעסיק את עובדי הנקיון שלה דרך חברות כוח אדם, ואז נדבר על "תרומות".
על פופוליזם, קונצנזוס, קרתנות, הרטוגזון ואריסון 173946
ברקת לא פה • בתשובה לגיל לדרמן שבת, 4/10/2003, 23:18
אני יכולה רק להוסיף ולהזכיר שיש הבדלים משמעותיים בין תרומות של תאגיד לקהילה ובין הטבות של ממשלה לאזרחיה:

1. תרומה באה על בסיס עיקרון של חסד (עזרה לנצרכים), הטבה ממשלתית נגזרת מעיקרון הזכות (זכותם של אזרחים לחיות בכבוד).

2. תרומה מתבצעת באופן פרטני ורנדומלי, לפי נטיית לבם של מנהלי התאגיד, לארגונים שקרובים לליבם (לא שיש בכך רע). הטבה ממשלתית נשענת על חוקים, ערכים ונורמות ממלכתיים (כמו קצבאות הילודה עד השנה האחרונה).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות