בתשובה ליהונתן אורן, 03/10/03 16:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכשלתי בניסוח הדוגמה שלי. החלק הערכי יכול להיות "גרימת כאב היא רעה". אבל הטענה שלך מראה שגם בזה יש מרכיב עובדתי - ההנחה המוקדמת שיש דבר כזה כאב, שאחרת אין משמעות לשיפוט הערכי. זה עדיין לא מפריע לי. השיפוטים הערכיים לא יכולים בלי עובדות, אבל העובדות יכולות גם יכולות בלי ערכים. שוב - אני יכול אולי להסכים שערכים משפיעים על קבלתנו את העובדות; זה לא אותו דבר כמו 'תפיסתנו את העובדות', וזה בהחלט לא אותו דבר כמו 'ערכים הם חלק מהעובדות'. לאחר ששיפצתי את דוגמת החתול, אני מאתגר אותך שוב למצוא דוגמה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אתייחס לטענה "העובדות יכולות גם יכולות בלי ערכים" שעליה אני דן במעלה הפתיל. לצורך העניין, הטענה היא ש"קיימים פסוקים עובדתיים שבהם אין אפשרות להפריד בין המרכיב התיאורי למרכיב הערכי". פטנם מביא מספר דוגמאות במאמר. דוגמא אחרת תהיה פסוק שבו קיימת המילה "גסות". למשל, אם אתחיל לקלל ולעקוץ אותך בתגובתי, תהיה הסכמה כללית שההתנהגות שלי גסה (מרכיב תיאורי). אבל למילה "גסות" יש גם פן ערכי – היא מביעה התייחסות שלילית כלפי ההתנהגות המתוארת. יכול להיות שנוכל למצוא לה הצדקה, אבל זה כבר נושא אחר. ד"א, אולי אפשרי לומר שהחלק הערכי מתמצא ב"גרימת כאב היא רעה", אבל זה נראה לי צמצום לא סביר של המושג "משפט ערכי". אני אנסה להבהיר את כוונתי. בעיניי, אפשר לתייג "משפטים ערכיים" כמשפטים שנגזרים מתורות-מוסר, למשל. לא כל משפט ערכי חייב להיגזר מתורה כזאת, אבל נשמע לי מוזר מאוד אם תרצה לטעון שמשפט שנגזר מתורת-רולס או קאנט אינו משפט ערכי. והנה, תורות-המוסר עצמן מתבססות על הנחות אמפיריות. למשל, רולס מניח שהאדם שואף למירב הטובין החברתיים, או שבמצב של תחרות על טובין חברתיים ייווצר סך של יותר טובין מאשר בחלוקה שווה. גם לקאנט יש כאלה הנחות (לא זוכר כרגע. אם תתעקש אני אמצא). אם הנחות אמפיריות בבסיס התורה יתבררו כלא-נכונות, גם משפטי-המוסר הנובעים מהן ישתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הטענה "ההתנהגות שלך גסה" נראה לי קל מאוד לפרק: אתה כותב תגובות עם מילים כאלה וכאלה (עובדה), בכתיבת תגובות עם מילים כאלה וכאלה יש משהו לא יפה (ערך). באשר לפסקה השניה שלך: כבר הסכמתי ששיפוטים ערכיים מניחים (בהכרח, כנראה) הנחות עובדתיות. אני לא מכיר מספיק את התורות של קאנט ורולס, אבל יש לי מין בטחון מוזר שאם אני אלמד אותן מספיק, אני אצליח לפרק אותן למרכיבים עובדתיים וערכיים, כך שמאותן הנחות אמפיריות, בשינוי ההנחות הערכיות, אוכל לגזור משפטי מוסר אחרים. (התחלתי לחשוב עכשיו שכנראה הבטחון שלי בדיכוטומיה נובע מהבטחון שלי ברדוקציוניזם: שכל תיאור מציאות ניתן עקרונית לרדוקציה למרכיבים פיזיקליים בסיסיים. אבל המעבר מכאן לדיכוטומיה לא ברור לי עד הסוף במחשבה ראשונה, ואין לי כרגע חשק למחשבה מעמיקה יותר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קורא את החלק הראשון במאמר של פטנם כהתקפה על השקפות אמפיריציסטיות. המאמר דן בפוזיטיביזם לוגי, אבל נדמה לי שהדברים יהיו תקפים גם לרדוקציוניזם. הרס הדיכוטומיה בין האנליטי והסינתטי לא מאפשר לנו לגבש תמונת-עולם שהיא פרי ההתנסויות שלנו בעובדות לבדן. אני לא כל-כך מבין את רעיון פירוק המשפטים למרכיביהם. המשפט התיאורי "אתה כותב תגובות עם מילים כאלה וכאלה" לא זהה במשמעותו למשפט התיאורי "אתה כותב תגובה גסה". את המשפט "אתה כותב תגובה גסה" אפשר "לתפוס רק מנקודת מבט מוסרית" כמו שמציע פטנם. ועם זאת, לכולנו ברור שהוא משפט שמתאר עובדות מסוימות: אף אדם לא יסכים שהתגובה האחרונה שלך היא גסה. אי-אפשר להפריד בין המרכיבים של המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה הקשר בין רדוקציוניזם לאמפיריציזם - לדידי הרדוקציוניזם הוא השערה מטאפיזית. גם גיבוש תמונת עולם פרי התנסויות *בלבד* הוא פרויקט שנראה לי כושל. ועדיין נראה לי שאפשר לתאר את העולם בתיאור שלם אך נטול ערכים. >>המשפט התיאורי "אתה כותב תגובות עם מילים כאלה וכאלה" לא זהה במשמעותו למשפט התיאורי "אתה כותב תגובה גסה". נו ברור, המשפט השני כולל גם שיפוט ערכי. ברור לי שהוא מתאר עובדות מסוימות, אבל מוסיף להן שיפוט ערכי, והוא אינו עובדה. יכול להיות שרוב האנשים, או כולם, יסכימו לו, אבל זה רק בגלל שכולם חולקים שיפוט ערכי מסוים רלוונטי. אני בהחלט יכול לדמיין, כניסוי מחשבה, מישהו שבגלל שיפוט ערכי שונה כן יחשוב שהתגובה הקודמת שלי גסה - נניח, בגלל שהשתמשתי במילה 'מין'. זה כשלעצמו עדיין לא אומר הרבה, כי ויכוח כזה יתכן גם על עובדות - מישהו יכול, בגלל ליקוי קריאה, לחשוב שבתגובה הקודמת שלי לא מופיעה האות י'. אבל לזה האחרון יש לי מה להגיד: יש לי איך להראות לו שהוא טועה, עובדתית, שהאות י' כן מופיעה. לראשון, שלדעתו שימוש במילה 'מין' הוא שלילי, אין לי מה להגיד. זו דעתו, מה אני אעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכדי להניח ''שכל תיאור מציאות ניתן עקרונית לרדוקציה למרכיבים פיזיקליים בסיסיים'', אתה חייב לצאת מהשקפה אמפיריציסטית. המרכיבים הפיזיקליים יוצרים את תיאורי המציאות בלי ''הפרעות'' א-פריוריות, ולכן אפשר לפרק אותם בחזרה למרכיבים כאלה. (אבל לא חשבתי על זה עד הסוף). אם מישהו יאמר שהשימוש במילה ''מין'' בתגובתך הוא שימוש גס, אנחנו נקבע שהוא לא מבין את משמעות המילה או את אופן השימוש בשפה. אני לא רואה למה זה נוגע לעצם הטענה. אם מישהו שמעולם לא ראה או שמע על מחשב יראה את תגובתך הוא יטען שאי-אפשר לקרוא למלבן כחלחל ''תגובה''. עדיין, אני לא טוען שאין עובדות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |