|
||||
|
||||
לא טענתי שהישראלים והאמריקאים חולקים את אותה התרבות ולו לרגע. כמי שמתגוררת כבר 4 שנים בארה"ב, אני הראשונה להסכים בנוגע לשוני בין שתי התרבויות. אם הבנתי נכון, אתה טוען שמוצרי הצריכה של הישראלים ושל האמריקאים הם זהים. גם אם נדבוק לצורך הדיון בתזת "מוצרי הצריכה", הרי שאת בני דורי הישראלים הגדירו גם מגוון סרטים ישראלים, תכניות טלוויזיה ישראליות, מוסיקה מקומית והתרחשויות פוליטיות מקומיות, ומכאן שמוצרי הצריכה לא יכולים היו להיות זהים. (בני דורי גם לא חוו את מקדונלדז, אבל זה כבר סיפור אחר.) |
|
||||
|
||||
באמת? מה ההבדלים בתרבות? ובואי נתייחס לאילו בחברה הישראלים שכביכול דומים לאמריקאים, לא לחרדים או מתנחלים. |
|
||||
|
||||
אתה צוחק? החל מהרגלי נימוס וטון הדיבור, וכלה בשמירה על נורמות חברתיות שהשתרשו כאן אבל לא בארץ*. חוש ההומור שונה, הטעם המוסיקלי שונה, מקומות הבילוי שונים. קל מאוד לזהות ישראלים בניו-יורק ממרחק גדול לפי שפת הגוף לבדה וסגנון הלבוש. קל לזהות ישראלים בכל מקום בעולם בשל הטונים הגבוהים בהם הם נוהגים להשתמש (וזו לא ביקורת, אלא יותר הודאה באשמה). לעומת נורמות הנימוס הנהוגות בניו-יורק (שנחשבת לעיר גסת-רוח בהשוואה לשאר ארה"ב), הישראלים הם גסים באופן שקשה לתאר. *לאחרונה במהלך הרצאה לסטודנטים לתואר ראשון בה נכחתי, נתן המרצה כדוגמא לנורמות חברתיות אלמנטריות, כדי להדגים את חשיבותן בחיי היום-יום, את ההליכה בצד ימין כשצועדים על המדרכה. |
|
||||
|
||||
לדעתי, דווקא האמריקניים הרבה יותר בולטים ברעשנותם מחוץ לגבולות מדינתם היות שאינם מכירים בתרבות שונה. באירופה יצא לשמוע מספר פעמים אנחות בתוספת הפטרה: "אה.. אלו תיירים אמריקנים, בטח." לעומת זאת, משפטים אמריקניים קלסיים הם: "לא, אני לא דובר..., בשבילי אנגלית מספקת." או, "את מי מעניין מה קורה ב...?" או, "שיגמרו אתם כבר.", "שיחסלו אותם.", "מי צריך אותם בעולם שלנו." עוד ניסיון שאני מציע הוא למצוא שידור כדורגל בארה"ב, למשל. (וכן, באירופה די קל למצוא ספורט אמריקני.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |