|
אני מעדיף פשוט להישאר עם ההרגלים הישנים, למרות חוסר העקביות שלהם. אגב, גם אני כותב "פאטנם" ולא "פוטנם", פשוט כי אני לא מכיר הרגל ישן שמכתיב אחרת. אין לי אפילו התנגדות לדינמיקה הזוחלת הקיימת בכיוון שאתה מציע (פעם היו כותבים "קירק דוגלאס". היום "קירק דאגלס", אבל עדיין לא "קרק דאגלס"1). למה לא ללכת עד הסוף? כי נסיון להיות עקבי עד הסוף יביא לתוצאות מוזרות. אני מניח שגם להם אפשר להתרגל, אבל אני לא רואה סיבה בוערת.
1 והיות שגם "קרק" הוא קירוב מאוד צולע להגייה האנגלית (אמריקאית), למה שלא נלך שלב הלאה ונייסד את האות ר' (עם גרש), שתסמן את ה-R האגנלית? נראה מוזר? איך הגיעה לעברית ז' (כמו בז'ז'ינסקי) אם לא למטרות כאלו בדיוק?
|
|