 |
אלו נקודות שבעטיין נראה לי שהרעיון הזה מסוכן. חשבתי על עוד כמה, אבל זהו בינתיים.
1. הגדלת ההפרש בין סד"כ ישראל לשכנותיה מבוססת, כפי שנאמר, של הפרש טכנולוגי מספיק. הבטחון הזה הוא שגוי. הוא נבנה על נוהג סחר הנשק האמריקאי, שכרגע, באזורנו, מעדיף לשמור על הפרש כזה. גם אם נסמוך על המשענת הזאת, העובדה המשעשעת ששני הצדדים מחזיקים כרגע בפלטפורמות של הסבנטיז שעליהן מתקינים צ'ופרים, מראה שפה זה בעצם החצר האחורית ומעבדת הניסויים של חברות הנשק בארה"ב. אני לא הייתי סומך עליהן שישאירו הפרש גבוה לנצח; אני לא הייתי סומך עליהן שיצליחו לדחוק חברות נשק אירופאיות או מזרח-רחוקיות לנצח.
1.נ.ב. הפיתוחים הישראליים באמת נחמדים. מצד שני, כפסימיסט נראה לי שאי אפשר להיות בטוחים שחברות נשק רומניות או סינגפוריות הן פחות טובות באופן אינהרנטי מחברות ישראליות שלפעמים באמת לא מוכרות ישירות נשק לערבים.
2. גם אם נעזוב את סיכון החיים ואי הנוחות הפיזית שבשריון, חי"ר וכו', גם אם נעזוב את המשמעת, נשארים די הרבה ג'ובים חיוניים שאי אפשר לאכלס בניין טו פייבר'ס. במודיעין, למשל. יש שם כו"א שמשמש כמערכת זולה ומעולה של עיבוד אותות ופאזי לוג'יק וכו' בנפחי מידע עצומים. אתם מכירים מישהו בעל אינטליגנציה גבוהה מהממוצע שיקח 3500 שקל בשביל הזכות לשמש כמתורגמן/מסננת של אינפורמציה שהוא אפילו לא יכול להבין עד הסוף, בשעות די ארוכות וגם במשמרות, לאורך מספר שנים?
אין דבר כזה. הדרך היחידה לגרום למישהו שהיה יכול ללמוד מקצוע נחמד, בדיוק מה שהוא אוהב, ולעבוד בתנאים נורמליות פחות או יותר בשביל הרבה יותר כסף - לגרום לאותו בחור לעבוד בעבודה מונוטונית, משמימה, תחת לחץ, לאורך שעות ארוכות ושנים ארוכות - הדרך היחידה היא להכריח אותו. ואותו כנ"ל, כמו שאומרים, אם לא יותר, לגבי לוחמים שבאמת נשארים תקועים במשך שלוש שנים.
3. הרעיון של מילואימניקים אינסטנט, כאלה שיבואו להחזיק נשק, ישוחררו ויוחזרו בשעת מלחמה, אינו נכון. בגלל כמה סיבות. קודם כל, במשך שלוש שנים קריטיות יוצרים בחפ"ש כניעות, סבילות וצייתנות שנדרשת מחייל שאמור לפעול בניגוד להגיונו האישי הבריא, ולהסתער אל תוך אש תמ"קים בשאגות פזצט"א - צייתנות שקשה יהיה למצוא במי שיחשף רק לחודש אחד ולא יפנים את האבסורד.
שנית, במלחמות נוסח ישראל, עד גיוס המילואים נותנים לבשר התותחים הסדירניקי לבלום התקפות מחוץ לשטח ישראל עד לגיוס המילואים; במקרה של צבא מקצועי שנתמך על ידי מילואימניקים מסוכר, אחרי יומיים יתחילו ביזיונות נוראיים, שכשישארו רק גנרלים מקצועיים ומילואימניקים פעורים.
חוץ מזה, הכשרה של חייל קרבי נמשכת לאורך כל שנותיו בצבא, בתרגילים וגם בעצם ע"י שגרת חייו המשמימה והמטמטמת.
זהו בינתיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש