|
||||
|
||||
פרטים נוספים מחקירת שחר דביר זליגר: החוקרים חושדים ששני פעילי ימין ידועים הם אנשי מפתח בהתארגנות. אחד מהם נחשב למנהיג הרוחני של "נוער הגבעות" (הניחוש שלי: נעם ארנון) ומכונה בכתבה "הגורו". זליגר העיד כי ההתארגנות פעלה בכמה חוליות, ממודרות זו מזו. על פי החשד, דורבנו חלק מהפעילים לבצע פיגועים לאחר שחבריהם או קרוביהם נהרגו במעשי טרור שבוצעו על ידי פלסטינים. ה"גורו", למשל, היה מיודד מאוד עם חייל שנהרג לפני כשנה. החוקרים חושדים כי במעשי הארגון היו מעורבים אנשים שנהרגו בינתיים בפיגועים. מלבד הפיגועים שבוצעו, נמסר כי תוכננו שתי תוכניות גדולות שלא יצאו לפועל - פיגוע במסגדים (כנראה בהר הבית) והתנקשות באישיות פוליטית ישראלית. הפיגוע במסגדים תוכנן ליום שישי. נראה שמדובר היה בכוונה לבצע פיגוע באמצעות מטענים, משום שדובר על כך ש"התקרות יתמוטטו על המתפללים". על פי החקירה המניע העיקרי שהדריך את אנשי החוליה היה נקמה. ואולם לא נמצא קשר כרונולוגי ברור בין פיגוע ספציפי ביהודים למעשי נקמה בערבים. החוקרים תהו בשאלה מדוע עברו אנשי הארגון לניסיונות פיגוע בבתי ספר במחצית 2001 וסוברים שייתכן שמדובר בנקמה על רצח התינוקת שלהבת פס (שנגד אביה, יצחק, הוגש כתב אישום על החזקת לבנות חבלה). אפשרות אחרת שהועלתה בחקירה היא שהיה רצון לדרדר את המצב באזור - פיגוע נגד ילדים פלסטינים יגרור "תגובה ממוקדת" של חמאס בגן ילדים יהודי ויבטיח הסלמה כוללת, שלאחריה אולי אף טרנספר לפלסטינים - רעיון שהמקורבים להתארגנות השתעשעו בו לא מעט. פס ושבו נעצרו על פי החשד בהכנות לפיגוע שתיכננה ההתארגנות דווקא בימי הפסקת האש. והחוקרים חושבים שייתכן שמדובר גם כאן בשאיפה להסלמה מכוונת. זליגר עצמו מוגדר כאיש אמצעי הלחימה של ההתארגנות. הוא שלט בפרטי הפרטים של הנשק שאופסן בשלושה אתרים ליד מקום מגוריו, מאחז עדי-עד בשומרון. בנוסף, זליגר ידע פרטים רבים על אופן ביצוע הפיגועים, שכנראה לא יכול היה לאגור באופן מלא רק בהסתמכות על התקשורת. |
|
||||
|
||||
שחר דביר זליגר הורשע בחברות בארגון טרוריסטי, בקשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לאחר מעשה לרצח, והחזקת אמל"ח. |
|
||||
|
||||
האם ידוע מיהם היורים אותם הסתיר זליגר? |
|
||||
|
||||
אינני יודע. האם יתכן שמדובר במישהו מהמורשעים האחרים בפרשה? התעצלתי לבדוק במה הורשעו בדיוק. |
|
||||
|
||||
לא ייתכן, מכיוון שאיש מהאחרים לא הורשע ברצח. ההרשעה החמורה ביותר עד כה היא הרשעת זליגר. |
|
||||
|
||||
מישהו יכול למצוא אולי את פסק הדין באתר הרשות השופטת? אולי מפורט שם? אם לא, זה נראה לי מאד מוזר. |
|
||||
|
||||
ההרשעה התבססה על הודאתו של הנאשם, למרות שחזר בו מאוחר יותר וטען ששיקר כדי לרצות את החוקרים. |
|
||||
|
||||
קראתי את פסק הדין. השופטים מתייחסים בכובד ראש לסעיף האישום המדובר (סעיף האישום החמישי, סעיפים 53-57 בפסה"ד) ואני השתכנעתי מהחלטתם. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהשופטים צודקים. התשובה לשאלה שבתגובה 244759 על כל פנים, הינה כנראה: "לא". |
|
||||
|
||||
אני נוטה להאמין שהשניים בהם מדובר הם אותם שניים שזליגר הצביע עליהם בחקירתו (פדרמן ותור אא"ט), ממנה התנער בצורה לא משכנעת (לדעתי) מאוחר יותר. אלע"ד, אבל עם זאת, בשל כל הבלאגן שזליגר גרם בחקירתו (לדעתי הוא נפל ברשת השקרים והאמת שטווה, בעת שניסה לתמרן את כל העולם ולסייע לאחיו ולא להלשין וכו'. השופטים התייחסו לכך באריכות בכל אחד מסעיפי האישום), נראה לי שאין תשתית ראייתית מספקת *בעדותו בלבד* כדי להרשיע את השניים באותה עבירה. מנפלאות מערכת החוק. |
|
||||
|
||||
שחר דביר זליגר נידון ל-8 שנות מאסר. מעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/832/640.html |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |