בתשובה לדובי קננגיסר, 17/02/01 15:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני תומך בדעתה של גילית. רוב הקוראים, לפי דעתי, היו בוחרים באפשרות הראשונה, אם הייתה נכונה. נעשתה כאן שגיאה עצומה: הייתה צריכה להיעשות אבחנה בין מדינת הלכה למדינה בעלת צביון דתי לאומי. הכללת שתי הגישות הנ"ל באותה קטגוריה היא שגיאה חמורה מאין כמוה. מדינת הלכה היא מדינת כפיה דתית וצביון דתי מוחלט, בעוד שמדינה דתית לאומית היא מדינה ציונית בעלת *אופי* יהודי, תוך הבנה שקיימים ציבורים שונים במדינה והתפשרות ביניהם (למשל נסיעה בשבת, פתיחת רשתות לא כשרות ומנגד - איסור עבודה בשבת, איסור על גידול חזיר וכו') זו הגישה הטובה ביותר, לדעתי, ואני מאמין שאם הייתה מוצגת כאן כראוי, היו בוחרים בה מרבית הקוראים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להסכים איתך, כי לדעתי מה שאתה קורא "התפשרות" ו"אופי יהודי" הוא עניין סובייקטיבי לגמרי. ברגע שהיתה קיימת אופציה כזו, כמו שאתה מציע, הדיון היה משתנה, והיה נסוב סביב אופי ההתפשרות, כשלכל אחד קווים אדומים משלו. יש אנשים שהיו מוכנים להקריב את פתיחת הרשתות הלא כשרות תמורת האיסור על גידול חזיר, וזו רק דוגמה אחת. יש עוד המון. מצד שני, האם אתה חושב שבאמת קיימת אופציה של צביון "יהודי-חילוני"? לדעתי רוב האנשים שהצביעו בסקר מקשרים את מה שהוצג כ"יהודי -לאומי" עם סוג מסוים של "שמירת מסורת", שבעצם אליו אתה מכוון ב"פשרה" (לפחות עד כמה שהבנתי). לא נראה, לי שכאשר תשאל את אותם 68 (נכון לרגע התגובה) מצביעים, במה לדעתם בא לידי ביטוי צביונה היהודי-לאומי של מדינה כזו, תקבל תשובה כמו - יהיו בה הרבה אנשים אינטיליגנטים וחובבי ספרות, כיוון שכידוע העם היהודי הוא עם הספר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסורת היא היא הספרות, התרבות, השפה ואף המאכלים היהודיים. אילו אשר דווקא סממניה הדתיים של המסורת חשובים בעיניהם, הצביעו עבור האפשרות הראשונה, לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה גילית כאן מתחתי הוכיחה שאתה טועה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |