|
||||
|
||||
מתי יאסר בחוק על שימוש בעונשים פיזיים כדי לחנך (לאלף) חיות שעשועים? לפי "יועצי התנהגות" ענישה פיזית לחתולים אינה מועילה ורק יוצרת חתולים פחדנים מצד אחד ותוקפניים מצד שני. הנסיון שלי די מחזק את הטענה והתסריט הולך כך: חתול מגלה עניין ברגל או ביד שלי, מתחכך בה, מרחרח אותה, מחליט שזה עכבר צעצוע ומתחיל לכרסם. אני (בטון כעוס): "לא לנשוך!" חתול (חושש): מרים את הראש מסתכל אם אני מתכונן להרביץ, רואה שלא, מוריד את הראש וממשיך. אני (בקול רם יותר): "לא לנשוך!!" חתול (חושש פחות): מגניב מבט וממשיך. אני (עצבני): מוריד לו פליק קל על הראש עם היד הנשוכה. חתול (מופתע): נסוג אחורה, משטח אוזניים, סומר פרווה, חושף שיניים, מצליף בזנב, מתמקד ביד הנשוכה, רואה שאני לא עומד להרביץ שוב ומכה עם צפורניים שלופות ביד הנשוכה ונסוג. מה עכשיו? ארבע אפשרויות: א. אני (משועשע): מוריד לחתול כאפה על הראש. חתול (מכיר כבר את המשחק): חוזר על מעשיו. וכך הלאה עד שהחתול מגזים ואני צריך לשים יוד על שריטה עמוקה. מכאן המשך לפי ב' או ג'. ב. אני (עצבני מאוד): בועט בחתול. חתול (מבוהל מאוד): בורח מהבית. ג. אני (כועס): מנתק מגע, הולך לשבת במקום אחר. חתול (מאוכזב): הולך להציק למישהו (בד"כ חתול) אחר. ד. אני (שקול): לוקח בובת בד, שרוך, כדור או זנב של חתול אחר ונותן לחתול המשועמם לשחק. חתול: משחק במשחק החדש עד שנמאס לו והוא הולך לישון. מסקנה: עם חתולים כוח לא פותר כלום. (בהנחה שרוצים לשמור איתם על מערכת יחסים תקינה ולא לקבל חתול מופרע, אלים ונקמני) עם ילדים? לא יודע, אני קיבלתי מכות ממורים ללא נזק מוכח, אבל גם בלי תועלת ממשית. (למורים) |
|
||||
|
||||
א. אחד הקטעים האהובים עליי ביותר באייל: תגובה 39356 ב. מסקנת הועדה: בהנחה שסבא של מאור גרינברג ידע על מה הוא מדבר, מה שעובד על חתול (הסחת דעתו, כמו בפיתרון ד' שלך), לא תעבוד על ילד בן יותר משנתיים. |
|
||||
|
||||
אוי [תרתי משמע], זה מוכר... וזו אחת מהסיבות שאני שוקלת להוסיף חתול נוסף, במקום החתולה הבודדת שיש לי כאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |