בתשובה להאייל האלמוני, 16/09/03 23:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב, מישהו ראה אי פעם את העלונים המוזכרים בידיעה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מצפה שמישהו כאן יודה שהוא ביודעין מתקרב לדוכן פיס ומשלם את "מס המתמטיקה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקונה כרטיס הגרלה משלם בתוחלת תמורת הגדלת השונות (ומי שקונה ביטוח, משלם בתוחלת תמורת הקטנת השונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקונה כרטיס הגרלה קונה תקווה לדקה, (חיש גד) ליום, (צ'אנס) לשבוע, (לוטו) או לשנה (תכנית המנויים) ומשלם בהתאם. אל תזלזלו בערך של התקווה, היא בת שנות אלפיים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ודאי לא מזלזלת בקשישים, אבל קשה להאמין שיש אפשרות להגיע לגיל אלפיים בלי ללקות בסניליות יתרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אבל קשה להאמין... תתאמני. אני בגילך כבר ידעתי להאמין בשבעה דברים בלתי אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשאני הייי בגילי היה לי כישרון דומה, אבל הוא אבד מזמן עם כמה ממיליארדי הנוירונים שפרחו לי מאז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק זה, כמדומני. ייתכנו מצבים שבהם בשל ערך נתפס (פונקציית תועלת) של כסף, יהיה משתלם באמת להמר. למשל: נניח שאפשר לשלם שקל לחודש תמורת הזכות לזכות ב-800,000 ש"ח בסיכוי של אחד למיליון. אם שקל הוא פשוט שקל, זה לא כדאי. אבל להרבה האנשים הוצאה של שקל בחודש היא זניחה לחלוטין - להוציא שקל זה כמו להוציא עשר אגורות. אם יש מיליון אנשים כאלה, המשחק כדאי גם למהמרים וגם לבנק. זו מין שיטה לצ'פר מישהו קשות פעם בחודש, בעלות שהמשתתפים מוכנים להזניח: לא נורא להוציא 12 שקלים לשנה אפילו כל החיים. במצב זה אפשר לטעון שהמשתתפים לא משלמים אפילו בתוחלת - הם מרוויחים בתוחלת, בתנאי שהכסף מתורגם דרך פונקציית התועלת שלהם. לפונקציות התועלת בכלכלה יש לרוב נגזרת שנייה שלילית ("תפוקה שולית פוחתת"). בעברית, 20 מיליון ש"ח שוים פחות מכפליים מ-10 מיליון ש"ח. אבל בקצה התחתון של הסקאלה יש התנהגות הפוכה: הנגזרת באפס היא בערך אפס - אגורות בודדות שוות בערך כלום. לפיכך, הטענה שמי שקונה כרטיס פיס לא מבין מתמטיקה איננה *בהכרח* נכונה. לדעתי, בפועל, היא בד"כ כן נכונה, אם כי אינני מכיר את פרטיה של אף מערכת הגרלה ולא ניסיתי לבדוק זאת אף פעם. (הימורים כתופעה תרבותית, ממרוצי כלבים ועד לקזינו, די מגעילים אותי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעלה את השאלה למה דברים לא עובדים ככה, בעצם? כלומר, למה באמת *לא* לעשות הגרלה שעולה שקל לחודש, שהסיכוי לזכות בה הוא אחד ל-n*1.3, נגיד, כאשר n הוא מספר המשתתפים? נראה דרך נאה להרוויח כמה מאות אלפי שקלים בשנה די בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לא כל כך בקלות. עלויות הפעלה, שיווק וכו' יכריחו אותך להרים קצת את אחוז הרווח כי אתה באמת צריך לגייס הרבה אנשים. בסופו של דבר, זה כמובן מה שעושים מפעלי הגרלה למיניהם בעולם, ולדעתי רובם (כולם?) רווחיים, אם כי סבורני שהמשתמשים בהם לא ממש טורחים לעשות איזשהו חישוב תועלת. מאוד ייתכן שגם אם תקים את "ד"ק הגרלות בע"מ: לכל אחד יש מנייה", אנשים יתעלמו ממך וימשיכו למלא טוטו למרות שכלכלית ד"ק משתלם יותר. ככה זה, אינרציה, הרגלים, וסתם הערכות תועלת שגויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדבר שיטה שבה מספר אנשים מתאגדים וממלאים בכל שבוע אותם טורים בדיוק, במשך כמה חודשים או שנים? ונאמר שממלאים למשל טוטו, שבו מגוון האפשרויות קטן יותר (יש רק 3 אופציות). האם לשיטה כזו יש סיכוי להביא פרס גדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה והטוטו הוא אקראי ואחיד ( כלומר אי אפשר לנחש מראש בסיכוי טוב את התוצאה של מכבי תא מול אליצור באר טוביה) זה לא משנה אם כל שבוע תבחרי את אותם טורים או שתשני כל שבוע, ובלבד שחברייך לאגודה לא יסמנו את הטורים שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו פגום בדפדפן שלי, או בתוכנה של האייל. הוא לא מציג חזקות, וכך הוא משלה אותנו לחשוב שבטוטו יש רק 3 אפשרויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 בכל משבצת - כמובן שזה יוצא הרבה יותר אם מתחשבים במספר המשבצות, אבל זה עדיין הרבה פחות מ-9 (או 10?) האפשרויות בלוטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להוסיף לתשובות שקיבלת: מישהו שמחליט לעשות מזה מקצוע יכול אולי לאתר ברחבי העולם הגרלות משמעותיות שאפשר "להביס" ע"י רכישה מדוקדקת של הרבה מאוד כרטיסים. היה אחד כזה לפני כמה שנים, אינני זוכר פרטים אבל אולי מישהו אחר כן (נדמה לי שהוא עשה כמה מיליונים(?) על איזו הגרלה באוסטרליה(?) ואיפשהו בארה"ב(?), אחרי שהשקיע מאות אלפי דולרים(?) במילוי טפסי הגרלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זכרתי במעורפל משהו כזה. לאחר חיפוש קל, הנה כמה פרטים, באדיבות http://may.casinocitytimes.com/articles/1138.html : "תאגיד" של 2,500 מהמרים אוסטרליים זכה ב- 1992 ב- 27 מליון דולר בלוטו של מדינת וירג'יניה. הם איתרו מועד הגרלה "מבטיח", בו סכום הזכיה היה גבוה במיוחד עקב רצף של חוסר זכיות קודמות, ואז קנו כרטיסי הגרלה שכיסו באופן שיטתי את הרוב המכריע של צירופי המספרים האפשריים. יצא לי לקחת קורס בהסתברות אצל Tom Cover (המחבר של הספר המפורסם בתורת האינפורמציה), והוא סיפר לנו שהלוטו של קליפורניה שכר פעם את שירותיו כיועץ על מנת למנוע מקרים שכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי, תודה על התשובות. אז זה פחות מופרך ממה שחשבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד טענתי שביטוח הוא בעצם הימור כנגד עצמך (כלומר, הימור שיקרה לך משהו רע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק אתה טוען את זה, גם ההיסטוריה. הביטוח המודרני מקורו בבעלי אוניות אנגלים שעשו בדיוק את זה: הימרו שהאוניה שלהם תטבע כדי להקטין את ההפסד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |