|
מקורות המיסטיקה היהודית והנוצרית קרובים הרבה יותר ממה שאתה חושב, וחלקם נשאבים ממסורת גנוסטיות, המאוחדות לנצרות וליהדות (או, ליתר דיוק, אלו מסורות שנדדו בין הנצרות ליהדות, חרגו משתיהן ואל כלל שתיהן לא נכנסו). המסורת המיסטית היהודית היא בולשיט בדיוק כמו המסורת המיסטית הנוצרית.
המדע, אגב, כל זמן שאיננו הופך את עצמו למיסטיקה, יודע היטב שהוא עומד למבחן. כל תיאוריה מדעית יכולה להתנפץ יום אחד - זה חלק מההגדרה המדעית. מה שאיננו יכול להכשל במבחן איננו מדעי (ולכן, אגב, יש הטוענים שהפסיכואנליזה איננה דיסציפלינה מדעית, אבל זה כבר סיפור אחר).
חוק מדעי איננו "חוק" במובן הרגיל של המילה; הוא אינו כופה עצמו על המציאות, אלא מתאר אותה. הוא "חוק" במובן שהטבע מציית לו - אבל הטבע אינו מודע לחוק ואיננו מציית לו; הוא פשוט הינו.
התפיסה של "אחדות וריבוי" היא תפיסה אריסטוטלית-מדיוואלית. המדע התקדם הלאה. נקודת המוצא של המדע תמיד תהיה המציאות, ולא הבורא; אין כל הוכחה לקיומו של בורא, אם כי יש הוכחות רבות לבני אדם ששכנעו את עצמם שקיים בורא. אבל כאן אנחנו נכנסים לתחום הפסיכולוגיה.
|
|