בתשובה לגיא וינר, 02/01/00 10:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו במשביר, גם בחיים לכל דבר יש מחיר. גם לאיכות של תוכנה. זה לא נכון שבכל תוכנה בעולם יש שיעור זהה של באגים. יש תוכנות עם יותר באגים, ויש עם פחות, וההבדל הוא רק במחיר. תוכנות "קריטיות", כאלה שעובדות כל היום וכל הלילה ומזיזות נתונים חשובים מאד ממקום למקום, נבדקות באופן יסודי יותר ממה שמקובל בתוכנות רגילות, ולכן יש בהן בסופו של דבר פחות באגים. הגיוני, לא? מאד טרנדי לקטר על זה שהמיקסר והטוסטר אף פעם לא צריכים reboot כדי לפעול היטב, ובאותה נשימה להתלונן על מחירה של תוכנה שעולה מאה דולר, למרות שאם היה מדובר במוצר חומרה שעושה בדיוק אותו דבר היינו משלמים עבורו גם מאתיים בלי להתווכח. כל עוד הציבור ימשיך להתייחס לתוכנה כאל מוצר נחות ממוצרי צריכה אחרים, ימשיכו גם בתי התוכנה לייצר תוכנה זולה, חובבת reboots ועתירת באגי%. אסף נו טוב, נשחיל עוד דיסקליימר לסיום: כמובן שהפתרון האידיאלי הוא שאת מחיר התוכנה ישלמו רק הארגונים הגדולים, ושהציבור הרחב יהנה ממנה חינם תמורת חשיפה לפרסומות, למשל. הבעיה עם המודל הזה היא שהוא עובד רק לפעמים, ובאופן כללי גורם לכך שאנשים יתייחסו לתוכנה באופן עוד יותר גרוע, כי אם הם קיבלו אותה בחינם, היא בטח לא היתה שווה כלום מלכתחילה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמת, יש תוכניות יציבות יותר ויש תוכניות יציבות פחות. אבל המחיר איננו ההמבדיל בין השניים. מה שכן מבדיל בין שני הסוגים הוא החופש של התוכנה - אם התוכנה מבוססת על סטנדרטים ופרוטוקולים פתוחים וידועים ואם כל מי שרוצה יכול לעלעל בקוד המקור של התוכנה ולהציע הצעות ייעול ושיפור יכול ומוזמן, אזי התוכנה יציבה (יותר) ונטולת באגים (יחסית). אם לעומת זאת מדובר בתוכנה של חברה שדורשת סכומי כסף אדירים ומטילה מגבלות קשות על הפצת קוד המקור של התוכנה הרי שאיכות התוכנה ירודה. לכן מוצרי קוד פתוח כמו שרת הווב אפאצ'י, שפת הסקריפטים PERL ומערכת ההפעלה לינוקס ידועים בעולם באיכותם בעוד שתוכנות של בתי תוכנה שלכאורה השקיעו הרבה כסף בבדיקת הקוד שלהם ידועים בבאגים שלהם וחוסר יציבותם. הסיבה היא כמובן שלא חשוב כמה כסף התאגיד הגדול משקיע הוא לא מסוגל להתחרות בכמות המתכנתים שמסתכלים על הקוד של התוכנות הפתוחות ומשפרים אותו. כך שבעוד שתוכנות חופשיות מסוגלות, תודות לאינטרנט, לפעול תחת חוק לינוס ("בהנתן מספיק עיניים כל הבאגים פתירים בקלות") ונהנות מהצדדים החיוביים ביותר של אפקט דלפי הרי שתוכנה "סגורה" נופלת תחת ההגבלות הכבדות של חוק ברוק בגרסתו המקורית ("עלויות התקשורת בין מתכנתים עולות באופן מעריכי בעוד שהתועלת משיתוף הפעולה שבינהם גדלה באופן פולינמיאלי") והתוצאה ידועה לכל. למי שמתעניין, מאמר שדן בנושא ונקרא "הבזאר והקתדרלה" מאת אריק ריימונד נמצא כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי הרב, אינני מכיר את החוקים שהזכרת, ואינני יודע מה זה ''עולות באופן מעריכי'', מה זה ''פולינמיאלי'', ומהו אפקט דלפי. מכך נראה שלא יעלה בידי לנסח תשובה אינטליגנטית להערותיך המעמיקות, ולכן ברשותך אני אפילו לא אנסה. אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מסביר או מצדיק את כמות הבאגים בתוכנה כמו חלונות 95', שעשרות מיליוני העותקים בהם היא נמכרה, יכולים היו לכסות עלות פיתוח אפילו של מיליארד דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות הבאגים בתוכנה היא בפרופורציה כלשהי לכמות שורות הקוד שיש בה. בחלונות 95 יש המון שורות קוד יחסית לכל תוכנה נורמלית, ולכן האתגר בהוצאת גרסה חפה מבאגים הוא גדול במיוחד ואפשר לומר שמייקרוסופט לא ממש עמדה בו. עדיין, בעיני קצת מגוחך לעשות השוואה בין חלונות 95 לבין איזה שרת web פרימיטיבי כמו Apache, ולהגיד שבראשון יש יותר באגים מבשני כי הוא לא קוד פתוח. מהנסיון שלי, שיטת הקוד הפתוח גורמת בעיקר ליצירת בלגן וחוסר אחידות בקוד, שלא מוסיפה לו בריאות ואריכות ימים, אלא אם כן יש גוף אנטי-דמוקרטי בעליל שיושב במרכז הפרוייקט ועושה בו סדר. ברוב הפרוייקטים המקיפים את לינוקס זה לא ממש קורה, והתוצאה היא קוד כל כך בלתי קריא שזה שהוא פתוח ממש לא משנה לאף אחד וגם כאמור לא מוסיף לו איכות. זהו. עונת הצייד נפתחה, תתחילו לירות. אסף |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |