בתשובה לערן בילינסקי, 13/09/03 21:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב ששתי הדוגמאות האלה שונות עקרונית מעניין לוב, שבו מדובר בכסף שישולם למשפחות הקורבנות. נראה לי שדווקא דומה יותר האופן בו גורמים בלבנון מנסים לרתום לטובתם את יכולת-ההשפעה של משפחות חללי, נעדרי ושבויי צה''ל (ולהיפך). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש אולי שוני עקרוני, למרות שבמקרה של עיראק, דווקא יש דמיון בעניין התנייה: "סגן נשיא בכטל, א' מוריארטי, דרש בשם שר הנפט העיראקי ושר התעשייה והמסחר של ירדן, שישראל תתחייב בכתב כי "אם ישראל תכבוש את אזור פריקת הנפט של הצינור בעקבה, בתקופת הבנייה, היא תשלם פיצויים" לשותפי המיזם. והייתה דרישה נוספת: הערבות הישראלית להימנע מתקיפה תהיה בתוקף לחמש שנים וחצי, ולא רק ל- 18 החודשים של בניית המתקנים." אולם אני כיוונתי באופן כללי להשפעה של הכלכלה על היחסים בין מדינות ולטענה (שאולי היא רק שלי ולא של נגה... ) שאינטרסים כלכליים מתורגמים על ידי פוליטיקאים, עבור הציבור, למאבקים אידאולוגיים בין מדינות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |