בתשובה לטל כהן, 10/09/03 16:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי השיר מזכיר את מותו של שמוליק צ'יזיק, התמלילן הנהדר של אריאל זילבר. השיר הזה לא נגע לי באף נים, לצערי. הייתי מורידה ממנו את הבית האחרון, שקצת "מותח" את האמירה יותר מדי. אבל יש בו שיחה פנימית שנותרת סתומה ולא מרתקת עבור הקורא. "(אילו ידעו כמה שקט)" - ולמה שאנחנו נדע? זה כנראה אומר שהדובר באמת היה מאוד שקט. ומה זה אומר על עצמו, שהוא מעיד שהוא שקט יותר מאשר אנשים ידעו? אם זו אמירה אירונית, היא נותרת לא מוסברת, כיוון שאין לי שום כלים להסיק משאר הכתוב עד כמה הכותב היה שקט באמת, ועד כמה השקט הזה היה מכוון או כפוי, נעים או קשה, וכולי. או אולי (עולה לי עכשיו) השקט מתייחס למוות, ואז הדובר אומר שהיה בבחינת מת עוד בחייו. למה? עד כמה זה קשור לשכנים, לבת הזוג המוזכרת? שאלות מעניינות על פניהן, גם הנושא שעולה מהנקודה האחרונה - אדם חי-מת, שרק ממתין למותו - יכול היה לגעת באמת. אבל אבל התשובות לשאלות ולתהיות לא נמצאות בשיר. זה כמו לקרוא דף מקרי ביומן של מישהו שלא מכירים, ולא להבין חצי ממראי המקום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני איני יכול אלא להצטער על כך שלא נגעתי לך באף נים. שאלה: האם קראת את את מאמרי ההסבר/פרשנות לשיר ב"אוקפי", ואם כן, האם הם שינו משהו בהתייחסות שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא קראתי. לו הייתי קוראת אותם ייתכן שהייתי מבינה את השיר לעומק, או לפחות לוגית. אבל מבחינה רגשית הוא לא נגע בי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי השיר מזכיר את דוד אבידן (כלומר, מותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק זה מזכיר לך את דוד אבידן??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צורת המוות. בשקט, לבד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |