בתשובה לeasy, 03/09/03 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם קריאת עיר על שמו של גנרל (ונשיא לשעבר) היא המצאה בוליביאנית? הצרפתים קראו על שם דה-גול שדה תעופה ותו לא, ולכבוד דומה זכה גם בן גוריון אצלנו. ורק לסטלין היתה את החוצפה לקרוא לעיר שלמה על שמו... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם הרצליה? כפר-וורבורג? כפר-מסריק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא טוב כליל: ג-נ-ר-ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, LG הזכיר את דב"ג, שהיה הרבה דברים, אבל ג-נ-ר-ל דווקא לא, אאז"נ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא שוב את התגובה של LG, והופ, תזהר מהמכה במצח כשהיד שלך תכה בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבות אמיתיות להכות במצח. הומור אינו אחת מהן, גם כשבערך אני עצמי ואנוכי מבינים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרום אמריקה יש עוד כמה ערים שכאלו: סן-מרטין בארגנטינה, למשל.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וושינגטון, סטלינגרד, סוקרה - האם השמות האלו ניתנו תמיד בסערת הקרב, עוד בחייו של הגיבור שאותו באו לכבד? למעט הגנרל סן מרטין, שזכה לעיירה קטנה וסימפטית במיקום יפהפה אבל נידח, בכל המקרים האחרים יש לטעמי ערבוב קצת מסוכן של תהילה צבאית עם ערכים אזרחיים. ואולי נכון לומר שכל עם (וכל אדם) בתקופת מלחמה/מצוקה נוטה לחפש גיבורים שיוכל להעריץ ולכבד, מין דמות אב שלובשת ממדים על אנושיים? האם זהו מנגנון סוציולוגי שהוכיח את תועלתו בעבר, שיש לו יתרון אבולוציוני שנסתר ממני? בקיצור, קשה לי להסביר את העניין באופן לוגי. קריאת עיר שלמה על שמו של אדם אחד נראית לי כמו אבדן פרופורציות מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה תאמר על קריאת ארצות שלמות על שמו של אדם אחד? אנו חיים באחת כזאת (ישראל), וישנן עוד - בוליביה, קולומביה, ערב הסעודית ובעבר רודזיה (זימבבואה דהיום)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ארצות? יבשת שלמה על שם של וספוצ'י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להזכיר שסוקרה ובוליבר היו לא רק גנרלים, אלא גם מדינאים, אנשי רוח - וכמובן אנשים שהובילו לשיחרור/ לתחיה הלאומית. גם לאחר שתמו המלחמות הם תרמו לעיצוב האופי והזהות של העמים והמדינות בדרא"מ (זה לא כ"כ המצב לגבי סן מרטין, שהיה מדינאי גרוע, ולאחר פגישה עם בוליבר בגוויאקיל החליט לפרוש לחיים אנונימיים באנגליה). לגבי העירבוב המסוכן של תהילה צבאית וערכים אזרחיים - אני מסכים במאה אחוז. זה מצער אותי, למשל, שמאיש אשכולות, נאור ובעל חזון כבוליבר, נותרת רק דמות של מצביא צבאי. יש שאומרים ששלטון הגנרלים של בוליבר בערוב ימיו הוא המקור של כל הדיקטטורות הצבאיות בדרא"מ. יש פה אירוניה מרה, מכיוון שבוליבר שאף לכונן חברה אזרחית שתתעלה מעל הדרג הצבאי ולא להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה מאוחרת לפתיל: יש כמובן את ולטה [ויקיפדיה]. והיא אפילו לא קרויה ע"ש משחרר אלא רק ע"ש מגן. להגנתם יש לציין שהם ניסו לסייג את התואר, אבל זה לא בדיוק הלך להם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |