 |
תסלח לי רגע אם אתייחס לנתונים שהבאתי בתגובה שלי. אתה טוען שהם מדברים על "קיפוח מקרי של ערבים פה ושם", אבל הועדה אומרת "מצבם המופלה לרעה של בתי הספר הערביים, בעניינים *רבים*: מספר תלמידים למורה, מספר תלמידים לכיתה, שיעור כיתות תקניות, מתקני ספורט, מעבדות, מספר מחשבים לתלמיד ועוד", כלומר - קיפוח שיטתי בתחומים רבים של כל בתי הספר הערבים, ולא בי"ס ערבי מקרי אחד. הועדה גם אומרת "חוסר שוויון ניכר גם בתחום התקציבים שהוקצו לרשויות מקומיות ערביות". שוב: לא לרשות ערבית ספציפית בשנה ספציפית, אלא לכולן בכלל, כמגזר, מול היהודיות. וגם "בסוף העשור עדיין נותרה ההקצאה לנפש ברמה ממוצעת של שני-שליש מההקצאה לנפש במגזר היהודי. המענקים שהתקבלו בפועל נפלו מן הסכומים המובטחים בהסכמים." עוד נתון כולל, והפעם אפילו מספרי.
ומה זהבאתי הוא רק דוגמית משני סעיפים של הדו"ח. הדו"ח ממשיך להביא דוגמאות כאלו גם בתחומים אחרים. וכשמסתבר שאי-השוויון המכוון קיים בכל התחומים, כמעט בכל הרשויות הערביות, ולאורך כל קיום המדינה, קשה לי לקבל את טענתך שהדו"ח מצביע רק על " קיפוח מקרי של ערבים פה ושם".
דרך אגב, ייתכן שהיה קיפוח שיטתי של עיירות הפיתוח, באותה מידה או יותר. קיפוח מהסוג הזה הוביל להפגנות הפנתרים השחורים, ועדיין מוביל להפגנות אלימות מדי פעם. ההבדל הוא שבהפגנות הללו המשטרה לא נוהגת לירות אש חיה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש