בתשובה ללוסתמס, 08/09/03 1:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א) איני שותף לתפישת עולמך. אני רואה מציאות יותר סבוכה, בה לפעמים הבחירה שלך היא להיות קצת או הרבה מנוול או להיות מת. ב) בצורה שאתה חותך את האנושות לאשמים וזכאים, כל גרמני הוא הימלר וכל ישראלי הוא ברוך גולדשטיין. הבעיה עם הגברת היא שהיתה לה בחירה סבירה והיא בחרה ברע. אם אנו מזכים אותה, מה נגיד לפושעים רגילים שיש להם לפעמים בחירה הרבה יותר קשה? ג) אני לא מנסה לארגן חרם או משהו. דעתי על עבודתה היא כפי שאמרת עניות דעתי הבלתי קובעת. גם זה במנדט של הכותבים ב"אייל", להביע את דעתם הבלתי מוסמכת. כיוונתי בעצם לשאול את גדי גיא וגם אותך, מה מניע אותכם לעסוק בעבודתה? אני מבין שהתשובה נוגעת לאיזשהן איכויות ייחודיות ובלתי חוזרות בעבודתה. האם תוכלו לפרט יותר מהן איכויות אלו. ד) אני מודה שיש קצת סתירה בין תגובתי לבין המלצת ה"התעלמות". הגנתי היחידה היא שאיני מציע להעלים אותה, אלא רק תוהה מדוע יש להעלותה על ראש שמחתנו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי, ידידי, נראה לי שהתבלבלת. אני יודע שהמציאות סבוכה. אני יודע שלפעמים הבחירה הטבעית אינה מוסרית. זו בדיוק הנקודה שלי! *אתה* הוא זה שהציג תמונה בשחור ולבן. אני טוען שלני ריפנשטאהל נמצאת בגבולות האפור. אתה ביקשת להקצות אותה מחמת מיאוס. כדי למנוע אי-הבנות נוספות, כשכתבתי שאתה בוחר להיות חלק ממערכת לא מוסרית לא הקציתי אותך. בסך-הכל ניסיתי להראות לך שההבדל בינך לבין לני ריפנשטאהל אינו ההבדל שבין שחור ללבן, אלא ההבדל שבין שני גווני אפור בהיר. אני מתנצל אם דרך ההתבטאות הסבוכה שלי בלבלה אותך עד כדי כך ומקווה שהבהרה זו תכפר על כך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |