|
||||
|
||||
ביקשתי תשובה עניינית. אפילו אמיר שהיו לי דיונים מייגעים איתו לא הכניס לי כל כך הרבה מילים לפה כדי לישר אותי לפי הסטיגמה שלו וכדי להתחמק מהעינין. א. אני לא דורש מאף אחד לא ללדת, רק מנסה להבין. לא מדובר פה בחוגי העשרה או טיולים, חלק ניכר מהאוכלוסיה החרדית לא מסוגל לספק מצרכים בסיסיים לילדיו, מצרכים שכן נכללים ב"מעט חומר" שהוא רוצה לספק להם. הוא מצפה מראש עוד לפני שילדיו נולדו שהמדינה תספק זאת לילדיו. ב+ג+ה. פה הכנסת לי מלים לפה ממש בחוצפה. אתעלם מכך ורק אומר שהתייחסות למקרים ספציפים, כמו זה שזכה בלוטו או המפגר, אינה רלבנטית בכלל, מדובר פה בחברה שלמה שהבריאות והאינטיליגנציה שלה זהה לזו של שאר האוכלוסיה. ד. כמו שאמרתי אני בעד לתת סעד לכל עני באשר הוא עני. את העוני יורשים בחלק ניכר מהמקרים, ומי שנולד עני הוא לא אשם. ו. אמנם היו משפחות עניפות, אך הם לא ישבו בישיבה 12 שעות ביום ולמדו תורה עד גיל 40, הם פירנסו את עצמם. ועכשיו כמה נקודות שלי: א. האמונה בהרבה רוח ומעט חומר היא לגיטימית לחלוטין, הבעיה היא שגם אני מגוייס בעל כורחי כדי לאפשר להם לחיות על פי האמונה הזו. האם אילצתי אותם לחיות על פי איזו שהיא אמונה שלי בעל כורחם? אפילו לא הכרחתי אותם לשרת בצבא או בשירות לאומי. ב. הזכרת את הנשים החרדיות, שבנוסף להיותן עקרות בית מרובה ילדים, מוטל עליהן גם העול לפרנס את המשפחה. הנשים הן בעלות קרש קפיצה טוב יותר משל הגברים בעניין הפרנסה וההשכלה מכיוון שהן לומדות עד גיל 18 והן זכאיות לתעודת בגרות. אני מאמין שהן לא ממורמרות (כמו שאני הייתי בגלל החינוך שקיבלתי) והן מאמינות שהן ממלאות את תפקידן בחברה בכך שהן מאפשרות לבעליהן ללמוד תורה. נדמה לי שאת לא שייכת לציבור החרדי, אך בכל זאת מה דעתך בעניין, האם הן באמת לא ממורמרות? האם הן מתחילות להבין את הכוח שיש בידהן? האם באמת כבודן במקומו מונח? |
|
||||
|
||||
אני מתנצלת על "הכנסת המילים לפה"- לא התייחסתי אליך (אין לי מושג מה דעתך) אלא עניתי אחד לאחד לטיעונים שאני מכירה להגבלת הילודה, כפי שמשמיעים לי לעתים מצדדי חוק פורז (המזעזע לדעתי). אבל!! הדוגמאות שהבאתי (לוטו וכו') בהחלט רלונטיות כיוון שבניגוד למה שנהוג לחשוב, זה שקר מכוער שכל החרדים חיים על חשבון המדינה והסעד שלה. עובדתית,זו פשוט שטות. אחוזים גבוהים,אולי, לא חברה שלמה. לעניין ה"רוח" (וכבר דיברנו גם על זה) אף אחד לא מכריח אותך ללמוד תורה כמו שלא מכריחים אף אדם דתי לצפות בטלויזיה בשבת או ללכת לתיאטרון וכו'. העוגה התקציבית מחולקת לכלל הציבור. (אגב,גם "לא משלמים מסים" זו הגזמה פראית). נכון,אני לא חרדית. עם זאת,בתוך עמי אני יושבת (בבני ברק..)ואני יכולה לספר לך, שהנשים החרדיות שאני מכירה הן בדיוק ההיפך ממורמרות. האשה החרדית בהרבה מקרים מפרנסת, אבל נדיר שהיא קוברת את עצמה במשרד עד ליל- כמו שציינתי,אין נהיה אחרי כסף. לבחורות חרדיות אין תעודת בגרות כדי למנוע מהן קבלה לאוניברסיטה- לרוב יש להן תעודה מקבילה,לסמינר. (לא תמיד. גם בטכניון יש תכנית לחרדיות). העולם החרדי הוא עשיר בתרבות ותחומי עניין (שונים,אמנם) ובבני ברק יש המון חוגי נשים, מתורה דרך צילום ועד מודעות זוגית והורית. כן,זה אכן אידיאל לאפשר לבעל ללמוד תורה, ככל שהבעל "תלמיד חכם" נחשב יותר הוא גם שידוך טוב יותר, כלומר מצאנו שהאשה החרדית (הצעירה!)חיה חיים אידיאלים-מפרנסת,אבל ברוגע, מגדלת ילדים ומעשירה את עולמה הרבה יותר ממה שחושבים,ומאפשרת לבעל ללמוד ומגשימה בכך את האידיאל שלה עצה.אם מישהו אמור להיות ממורמר הרי אלו הבעלים, שמפסידים את חווית גידול הילדים ואין להם הרבה זמן פנוי. |
|
||||
|
||||
א. גם אחוזים גבוהים זה ממש לא תקין, לא צריך את כווולם. ב. הנשים החרדיות לומדות לימודים תיכוניים עד גיל 18 (שלא כמו הגברים שלומדים בישיבה מגיל 15) לא? אז מה הן לומדות? ג. לא הבנתי איזה גורם בדיוק יש לו האנטרס *למנוע*(?) מהן קבלה לאוניברסיטה. ד. גם לגדל עשרה(!) ילדים וגם לעבוד נשמע לי כמו סיוט שמתמשך עשרות שנים. אבל זה אני כמובן. אם הן משוכנעות שזה האידיאל, אז הן בטח גם מאושרות ולכן זהו ויכוח סרק. עדיין קשה לי מאוד להאמין לאידיאל שאת מתארת כמו אדם שמפרנס לבדו למעלה מעשרה נפשות ועוד עושה זאת ברוגע, ועוד נשאר לו זמן לגדל אותם ואפילו ללכת "להמון" חוגי העשרה. |
|
||||
|
||||
הן לומדות למעשה הכל- אנגלית, מתמטיקה וכו, אבל מספרים שלהן ולא של משרד החינוך, ולא ניגשות לבחינות הבגרות. אוניברסיטה היא מוסד חילוני מעורב, רב פיתויים ונטול הרבה סממנים שהחברה החרדית מאחלת לבנותיה. יש מוסדות אלטרנטיבים, בכל מקרה הדרישות ממורה חרדית הן שונות. אין לי מושג למה לגדל ילדים זה סיוט בעיניך, אבל "על טעם ועל ריח"... לא מאמין? יש לי משפחה חרדית,אתה מוזמן. (תבוא,תעשה שבת..) |
|
||||
|
||||
(תסלחי לי שאני מציק לך, אני מנצל כל הזדמנות לשמוע על הנושא הזה ממקור ראשון. תרגישי חופשי לא לשתף פעולה, אני לא אעלב) א. אני בהחלט עלול להיענות להזמנה. ראי הוזהרת. ב. האם יש לך הערכה סובייקטיבית של אחוז החרדים הרשומים כ"תורתם אמנותם" ולמעשה עובדים במשרה חלקית או מלאה? (תנסי אולי לחשוב על 20 משפחות חרדיות שאת מכירה, בכמה מהם הבעל עובד אפילו רק שעתיים ביום) |
|
||||
|
||||
אתה בהחלט מוזמן. אני סוביקטיבית לחלוטין, אבל ככה: אני מכירה משפחה חרדית עניפה אחת (אבא אמא ועשרה בנים) שם כולם לומדים, עוד משפחה חרדית למהדרין בה האבא עורך-דין והאמא עיתונאית (בעיתון חרדי), משפחה נוספת (שלי) שם האב לומד וגם עובד והאמא ציירת, ועוד מספר משפחות בהן האב לומד ועושה "עסקים מהצד"- למשל קונה ב"מכרז של המדינה" ומוכר ברווח. אם תעבור בבני ברק הרי כל הישיבות מלאות אבל גם כל החנויות הן בבעלות חרדית,ויש פה המון. |
|
||||
|
||||
כלומר, על פי הערכתך הסןביקטיבית רוב החרדים שרשומים כ"תורתם אמנותם", גם עובדים בהיקף כזה או אחר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |