בתשובה לירדן ניר, 02/09/03 22:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מוזר קצת לנסות להצדיק פרויקט כה גרנידוזי ויקר רק על-ידי כמה תוצאות לוואי משוערות שאולי יהיו לו" כן, זה קצת מפחיד לזרוק מיליארדי דולארים על משהו שנראה מעורפל, אני מסכים. אבל לדעתי זאת הדרך הכי יעילה (וזולה מבחינת חיי אדם) להתקדמות מדעית מהירה. "אם כך, בוודאי כדאי עוד יותר להשקיע את אותם X מיליארדי דולרים ישירות באוניברסיטאות ומכוני מחקר ופיתוח טכנולוגי, שצריכים להצדיק *כל* דולר שהם מוציאים בהיות המטרות שלו מועילות1 כשלעצמן. ועוד לא דיברנו על החסכון בחיי אדם." הלוואי. אבל זה לא קורה בגלל שאנשים קצת יותר צרי אופקים מהכותבים הנכבדים באתר הזה אחראים לתקצוב האונברסיטאות (הציבור ונבחריו). לגבי מכוני מחקר עצמאיים - יש מעט ומספרם יורד. הדוגמה הקלאסית היא זירוקס פארק, שלמעשה אינו קיים יותר. לא ידוע לי על מכון מחקר רציני - עצמאי שעסוק בפיתוח טכנולוגיות שאינם טריוואליות עבור בעלי המכון. בנוסף לכך קצב הפיתוח הטכנולוגי באוניבסיטאות מביך יחסית לקצב הפיתוח בתקופת מלחמות העולם או תור הזהב של מרוץ החלל. לגבי המחיר האנושי, זאת כבר שאלה אחרת. המחיר כבד, ללא ספק. יחסית למחקר אקדמי אולי כבד מידי. יחסית למחיר של מלחמות העולם אולי לא. "ואולי יש כאן גם שיקול אחר: "סתם" תקציב לעידוד מחקר ופיתוח יהיה כל הזמן כפוף ללחצים להקטינו. מטרה כמו טיסות מאוישות לחלל - מציתת דמיון, פוטוגנית, וניתנת לראיוּן טלוויזיוני - יכולה לעזור למכור לציבור השקעה אדירה במחקר ופיתוח. זו כמובן חשיבה מאוד צינית; איני פוסל אותה, אבל היא מציגה את פרויקט הטיסה המאוישת כמסע יחסי ציבור, יקר להחריד, למשהו אחר" אני? ציני?! ;-) מזל טוב. אני סוף סוף מתחיל להרגיש שמישהו מבין מה אני אומר. לא הייתי מסוגל להגיד את זה טוב יותר. בראיה אחורה - זה מה שמצדיק את 60 מיליארד הדולאר שעלה בזמנו לשלוח איזה ליצן לירח (ותודה לטום להרר, ולוורנר פון בראון) - עליונות כלכלית ומדעית של ארה"ב בעשרות השנים מאז התוכנית הזו. אני לא יודע עם זאת היתה התוכנית של קובעי המדיניות של ארה"ב באותו זמן, אבל הם היו יותר צינים ממני: הם נתנו לנאצי שפיתח טילים שפגעו בלונדון (ומאוחר יותר ברמת-גן) לנהל חלק די נכבד מאותה תוכנית חלל. טוב, לא יודע מה איתך, אבל אני מרגיש קצת פחות רומנטי עכשיו.. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אולי המנהלים בנאס"א (שבוודאי מבינים את הפוליטיקה הזו לא פחות ממני וממך) *בכוונה* מעגלים פינות בבטיחות? ואולי הם צודקים בכך, מזווית הראייה שבה הקרבה גם של חיי אדם (עד מידה מסוימת), וגם של התקדמות הטיסות לחלל (עד מידה מסוימת) היא נסבלת, כל עוד מקדמים את המטרה האמיתית, שהיא פיתוחים טכנולוגיים לאו-דווקא-חלליים מהירים יותר? וכמובן שהם אינם יכולים לחשוף שיקולים כאלו לציבור, שהרי הסכמנו שהמטרה האמיתית הזו מוסווה מאחורי מטרה מוצהרת של טיסה מאוישת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלבניסט יכול לדבר על "המנהלים בנאס"א" כקבוצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טושה. עכשיו צריך להתחיל לנבור בדו"חות ובפרוטוקולים, ולראות אם יש מחנה של מנהלים שדווקא לוחצים להחמיר בבטיחות. (להבהיר: תגובה זו והקודמת נכתבו חצי בצחוק. אני לא מתחייב לדעה שיש תהליכים בלבניסטיים כאלה בתוך הנהלת נאס"א ובינה לבין הממשל הפדרלי. אבל אני גם לא מתחייב לדעה שאין כאלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא יהיו? גוף ממשלתי גדול, עם תקציבי ענק, ויכולת לקבוע כיווני מחקר - אפשר להניח שפוליטיקאים שואפים לקדם שם (או להצניח לשם) "אנשי שלומנו" למיניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח; אבל גם אם כן, אני לא רואה סיבה מעניינת לחשוב שבטיחות הטיסה דווקא היא עניין שבין הבלדנים למשתלבים, או מי שזה לא יהיה שמקביל להם בארה"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב בידיעה המקושרת: "האסטרונאוטים האמריקאים היו הראשונים לנחות על הירח,אחר כך הצטרפו אליהם הקוסמונאוטים הרוסים,כעת מבקשים גם ה"טאיקונאוטים" הסינים לחזור על ההישג." האם קוסמונאוטים רוסים נחתו על הירח? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |