 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחלק ההצהרתי ועדת אור נקטה קו מאוזן - היא הזכירה שמהומות הערבים לא היו דומות לסוגים אחרים של מהומות. שרק פסע הפריד בין נוסעים תמימים לבין לינץ' בשל יהדותם בלבד. שמנהיגי הציבור הערבים הכשירו את האלימות ככלי להשגת מטרות פוליטיות, ושבציבור הערבי התגבשו נורמות של צפצוף על החוק, אם כי הן נובעות גם מאפליה במתן קרקעות. בצדק היא הדגישה שמצב שבו שוטר בודד בא לפזר מהומות בנשק חי הוא בלתי נסבל ושהיה צורך בריכוז כוחות גדול יותר. אמירתה שצריך היה לתת את הדעת על אפשרות התפרעות גדולה של ערביי ישראל היא בכלל הליכה בעקבות רואי השחורות של הימין. הגיוניים גם הדברים שהיא אומרת לגבי הצורך בנשק אל הרג לפיזור הפגנות. היא מדגישה (דבר שראוי לציון בהתחשב בכך שהיה שם שופט ערבי) שהערבים חייבים להכיר בזהות היהודית של המדינה, ומציעה שיינתנו להם סמלים לאומיים משלהם (שינויים בהמנון ובדגל ??) אפשר היה לראות את מאורעות אוקטובר כמרד במדינה, שבא בד בבד עם אופנסיבת טרור פלסטינית. במקרה כזה הביקורת של הוועדה על המשטרה הייתה צריכה להיות מצומצמת בהרבה. במלחמה לא בררנים. הוועדה לא קבעה זאת, ואיש לא העריך שתקבע זאת. מה שמקומם הוא שהיא לא המליצה להעמיד לדין פלילי את מנהיגי ההסתה הערבית . אני זוכר שבזמנו היועץ המשפטי התחבט אם להעמיד לדין את הרב עובדיה על "העץ הגבוה" של יוסי שריד, אמירה שהסבירות שתוליד אסון הייתה נמוכה. לעומת זאת, כפי שהתברר, המנהיגים הערבים שיחקו באש ששרפה בפועל, ועד היום הם ממשיכים בדרך הנלוזה. כדי לגבות את ההשלמה עם ההסתה הוועדה הזכירה את פסק הדין של בג"ץ שהתיר לבשארה להתמודד בבחירות. חטא על פשע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, חסכת לי תגובה. אופס, בעצם לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניתן לומר על הצהרות המתעלמות מהסיבות להתפרעויות כמאוזנות. (אני לא מתייחס למסקנות הועדה אלא לדבריך.) המדיניות הכללית של ממשלות ישראל גורמות לאזרחים הערבים להרגיש ניכור כלפי מדינתם, ניכור שמטבע הדברים יתפרץ מתישהו ואנחנו, כהרגלנו, נתייחס אליו בכוחנות יהירה ואטומה כי אחרי הכל מדובר רק בערבים. כדי להצדיק זאת נטען טיעונים מופרכים שכך נוהגים במלחמה תוך כדי התעלמות מכך שהיו הפגנות יהודים יותר אלימות שבהן המשטרה לא נהגה באלימות ולא התיחסו להן כאל מרד במדינה. כמו כן, ההיפך מטענותיך הוא הנכון. כשמדובר במסית יהודי עם רקורד לא קטן כעובדיה יוסף, ''שוקלים את הדבר'' ולבסוף מחליטים לוותר על כך. (ואחרי רצח רבין אי אפשר להתעלם מכך שהצהרות כאלה הן ברות סכנה.) ולבסוף, בלי להצדיק את בשארה או מנהיגים ערבים אחרים, ההחלטה לתת להם להתמודד בבחירות היתה דמוקרטית ומוצדקת. הגישה הכללית בהודעתך היתה חד-צדדית, מעוותת וגזענית - גישה שבשלה מדינת ישראל משלמת ותשלם ביחס אזרחיה הערבים כלפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להתחיל איתך בוויכוח אינסופי, כי דעותינו רחוקות מרחק ניכר. אבל אני חושב שזו שאלה גדולה מאוד - האם בכלל יש קשר בין האפליה לבין ההתקוממות הערבית. הרי הקשר ההיסטורי הוא הפוך. תוקנו במרוצת השנים הרבה אפליות כלפי הערבים - בוטל הממשל הצבאי, השוואת קצבאות הילדים (עניין כספי משמעותי מאוד), הכנסת ערבים לשירות המדינה, בג''ץ קציר ועוד. לעומת זאת העוינות והניכור של הערבים למדינה רק גדלו. התבטאויות הח''כים הערבים מעולם לא היו כה קיצוניות (נדמה לי שלאחרונה הם קצת הורידו את הטון) קראתי מזמן מאמר מעניין של סמי סמוחה, שמסביר שהסיבה שהמדינה מצליחה לנטרל את העוינות של ערביי ישראל, בניגוד לכישלון הבריטים מול הקתולים בצ' אירלנד, היא השליטה שלה בהם - מבחינה כלכלית, פוליטית, משטרתית וכו'. לפי התזה הזו, הויתור על השליטה לטובת שוויון דווקא יכול להגדיל את הבערה. מטעמים הומניסטיים וליברליים, אני חושב שגם אם נצטרך לשלם על כך מחיר, חייבים לתת שוויון לאוכלוסיה הערבית, (כל עוד המחיר אינו קטסטרופלי). אבל אני לא בטוח בכלל שהשוויון הזה ירגיע את הרוחות - אולי ההיפך. הוא יזכיר לערביי ישראל שהבעיה העיקרית עדיין לא נפתרה - העובדה שהמדינה הזו מזוהה עם לאום אחר, יהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערבים הם אנשים, לא דברים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |