|
||||
|
||||
אני לא רואה הבדל בין צרכי יישובים זהים בטבעם שגם נמצאים באותו איזור, ניתן לחשב 'מפתח קפיטציה' כדי לוודא שהכספים יחולקו בצורה שיוויונית בין הערים והיישובים השונים, כך שכל יישוב יקבל את הכסף "שלו". אני לא רואה הבדל גדול בין חולון לבת ים, בין יפו לאזור ובין קריית מלאכי לקריית גת. למעט מאד מהתושבים יש רצון 'להשפיע' על הכיוון שבו העיר הולכת. רובם רוצים את מה שאני כה אובססיבי כלפיו: עיר מסודרת, נקייה, עם כבישים טובים וחנייה. |
|
||||
|
||||
לעניין "זהים בטבעם", ראה מה שאמרתי לגבי איחוד רשויות, ואת עובדת האיחוד בין רעות ומכבים. אחלה-בחלה. הבעייה בגישתך היא שהיא מלכתחילה *מונעת* הבדל גדול בין חולון לבת-ים, בין יפו לאזור וכו' (ומדוע אינך מדבר על ירושלים ומבשרת? על כרמיאל וכפרי הסביבה?). אני טוען שאין דרך אחת נכונה לנהל רשות מקומית, וכי רצוי לתת לתושבים לבחור בדרך המועדפת עליהם, שאם תזכה להצלחה (וגם כאן - אין קריטריון יחיד: יש שיירצו עיר-שינה ויש שיירצו עיר עתירת תעשיית היי-טק, ויש שיירצו עיר-קניונים. יש שיירצו אוכלוסיה גדולה אך ענייה, ויש שיעדיפו למשוך מעט אוכלוסיה "איכותית") אזי בוודאי תאומץ (או לפחות תתקיים כאופציה) גם ברשויות אחרות. למעט מאד תושבים יש רצון להשפיע, במיוחד לאור העובדה שהם יודעים מראש שאין להם שום יכולת להשפיע במצב הקיים. אני תמיד תוהה אם כל מלכלכי-הרחובות באמת משתייכים ל"רובם רוצים עיר נקייה", אבל מילא. בעניין החנייה, למשל: האם יש לתת הקלות מופלגות בחנייה לתושבי העיר לעומת מי שאינם תושביה? לסוחרים אינטרס אחד ולתושבים אחרים אינטרס אחר. מדוע אין עדיין רשויות מקומיות המונעות כניסת רכב פרטי של מי שאינם תושבים? האם לא רצוי לאפשר לרשות מקומית שתושביה חפצים בכך להגדיל את מספר התקנים לשוטרי-סיור במשטרה המקומית, בתקווה להפחית את הפשיעה בעיר? האם לא רצוי לאפשר לרשות שכנה להחליט שהכל מתחיל בחינוך ולהכפיל את מספר תקני המורים כך שהכיתות ייקטנו ויום הלימודים (כן, לימודים, לא שמרטפות) ייתארך? |
|
||||
|
||||
כרגע, לבעלי עסקים אין זכות בחירה והשפעה לרשויות המקומיות. הם לא מסוגלים לקבוע את דרכה של הרשות המקומית, רק לשלם ארנונה (כבדה) ולשתוק. מה שאמרת נכון, אך לא מתקיים בשטח, המצב הוא שהמצע של הרשימות השונות זהה, כל הערים ורוב הרשויות לא דנות על 'המשך הדרך' או על סוגיות כבדות משקל כאלו ואחרות. רוב הערים כבר ממוצבות, שום ראש עיריה לא יהפוך את בת ים לעיר היי טק, המקסימום שהוא יכול לעשות (והוא לא עושה) זה לפנות את הזבל בבוקר ולשמור על הכבישים סלולים. תכנון עצמי נשמע נהדר על הנייר, בפ8על זה לעולם לא מתבצע. אני יכול לתת אינספור דוגמאות קטסטרופליות ל'תכנון עצמי' שמתבטא בכך שראש העיר מקבל שוחד זה או אחר ומעצב את פני העיר כפי שהוא רוצה, לא כפי שהתושבים רוצים. כדאי שתבדוק את המצב בחיפה. במצב של היום, תכנון עצמי מוביל בעיקר לקטסטרופה, תשאיר את התכנון לאנשים שבונים את התמ"א. אם לציבור תיהיה התנגדות, הוא כבר יביע אותה. בדיוק כפי שקורה היום בכביש חוצה ישראל, בדיוק כפי שקרה בנווה רותם. הגישה שלי לא מונעת הבדל, פשוט אין הבדל. לרשות המקומית היום אין שליטה על החינוך, על השיטור ועל התחבורה. במצב הנוכחי אתה רק יכול להגיד תודה על עך. הארץ קטנה מדי מכדי שדברים כאלו יתבצעו וימודרו כפי שקורה באירופה/ארה"ב. אגב, רשות מקומית שתגזור שאין כניסה לרכב פרטי של 'תושבי חוץ' תגזור על עצמה גזר דין מוות. |
|
||||
|
||||
לראשות מקומית יש השפעה על אופי העיר. החל מקניון שפתוח בשבת, דרך הטבות מפליגות לחברות היי טק או הקמת מכללות אזוריות בתחומן ועד לבניין המגדל הגבוה ביותר בארץ בתחומן או מתן פטור מארנונה לאדמורים. כל אילה פעולות שמשפיעות על אופי העיר והתושבים שבוחרים בראש עיר בוחרים באופי שהוא מבטיח להקנות לה. |
|
||||
|
||||
לגבי בעלי עסקים - תלוי כמובן אם הם תושבי העיר או לא. לי נדמה שבמקום לשפוך את התינוק עם האמבטיה, כהצעתך, צריך לחתור לשלטון מקומי בעל-השפעה - כזה שיעניין את התושבים, וכפועל יוצא מכך יעמוד תחת יותר ביקורת ציבורית, ובהכרח יהיה פחות מושחת ויותר יעיל. כאשר לרשות המקומית אין השפעה על חינוך ומשטרה, ראש הרשות לא יכול להציג לתושבים הישגים מזהירים *שלו* בתחומים אלה, ולכן הוא מעדיף להציג לקבלנים הישגים בתחום קבלת-טובות-הנאה. משום מה נדמה לי שאם עיריית תל-אביב-יפו תגבה דמי-כניסה לכבישיה מרכב פרטי שאינו של התושבים, היא לא תגזור על עצמה גזר דין מוות, אלא להיפך: בניגוד לקנסות-החנייה שהיא מטילה כיום על "אורחים" אלה, שאינם משלמים אותם ממילא, את דמי-הכניסה הם ישלמו גם ישלמו, או לחלופין - ימצאו דרך אחרת להגיע למחוזות-חפצם, דרך שתהיה עדיפה לתל-אביבים-יפואים. |
|
||||
|
||||
תתפלא, אבל גם ת"א, העיר הגדולה והחזקה, סובלת מנטישת עסקים שמאסו בארנונה הגבוהה ועוברים לר"ג, שם הארנונה נוחה הרבה יותר. ת"א אף הורידה את מחירי הארנונה באיזורים מסוימים עקב כך. כשאתה מדבר על ת"א, אני משער שאתה חושב על המוני המבלים הגודשים את ת"א בערבי יום שישי וחמישי, כמובן שזהו קהל שבוי שישלם כל מחיר שיושת עליו, אבל אין ספק שהטלת 'מס' כזה תפגע קשות בעסקים האחרים, כמו למשל בקניונים וחנויות, כמו גם מרכזים לוגיסטיים, מחסנים ושאר עסקים. שנית, הויכוח בינינו, בנוגע לפירוק הרשויות המקומית נובע מהבדלי השקפה: אתה טוען שמטרת הרשות המקומית היא לתכנן את העיר ולקבוע את עתידה. אני טוען, לעומת זאת, שמטרת הרשות היא לספק שירותים בלבד ואת התכנון יש להשאיר בידי משרדי הממשלה השונים. אבל בסיסו של הרעיון זהה, יש להפסיק את השחיתות לאלתר, מצב זה לא יכול להמשך. |
|
||||
|
||||
לאו דווקא... קניונים לא ייצטרכו עוד לסבסד את החנייה של לקוחותיהם. העיריה תגדיל את הכנסותיה מדמי-הכניסה לעיר, ותוכל להפחית את נטל הארנונה. אם תושבי ת"א לא מעוניינים בבריחת עסקים (או בבריחתם מאזורים מסויימים בעיר), הם יתמכו בראש עיריה שייתן לעסקים אלה תנאים טובים (לפחות באזורים בהם הם רצויים). מדיניות של רשות מקומית היא יותר מורכבת מ"למשוך עסקים כדי להרוויח מדמי-הארנונה שהם משלמים": אפשר לראות, למשל, שעיריית ת"א מעוניינת לפנות משרדים מאזורי-מגורים לפרוייקט עזריאלי, ולכן היא מעכבת ליזם את האישורים להקים את המגדל המרובע. |
|
||||
|
||||
עיריית ת''א מעכבת לעזריאלי את בניית המגדל המרובע, אם אני זוכר נכון, כיוון שאין מספיק מקומות חנייה באיזור וגם התשתית התחבורתית לא תוכל לתמוך בעוד מגדל שכזה. קניונים לא יצטרכו לדאוג לחניה ללקוחותיהם כיוון שאחרי החוק הזה לא יהיו להם לקוחות, אנשים יעדיפו לקנות ולבלות באיזור שלהם ולא להגיע לת''א ללא הנוחות של מכוניתם. בנוסף, הויכוח הזה מיותר, כיוון שאין מערכת תחבורה ציבורית בארץ ולכן הגבלת זכות התנועה ברכב פרטי באיזורים מסוימים היא בעצם הגבלת זכות התנועה בכלל.. |
|
||||
|
||||
לפי מיטב זכרוני, המגדל המרובע היה מותנה בהשכרת שטחים במגדלים הקודמים למשרדים שהתפנו ממרכז העיר. דווקא מרכז עזריאלי (הקניון) הוא דוגמא למרכז קניות שרבים בוחרים להגיע אליו בתחבורה ציבורית- הרכבת הפרברית. העובדה שהקניון מקבל ככה לקוחות שאינם צרכני חניה מסובסדת מאפשרת לו להציע ללקוחות אלה מחירים זולים יותר, במסגרת שיתופי-פעולה עם רכבת ישראל. "הנוחות של המכונית הפרטית" היא, במקרה זה, הנוחות של העמידה בפקקים בדרך לעיר ובתוכה ותשלום עבור החלק הלא-מסובסד של החניה, ובמקרים אחרים - גם חיפוש החניה. המוני אנשים מוותרים על ה"נוחות" הזו בחדווה. אכן, מערכת התחבורה הציבורית בארץ (או לענייננו - בתל-אביב-יפו) היא מקוטעת ומקרטעת, ואם לא הבהרתי קודם, אז אני מבהיר כעת שאת המגבלות על תנועה רצוי להפעיל באותם אזורים וזמנים בהם התחבורה הציבורית מהווה אלטרנטיבה (יש כאלה, ואפשר שיהיו עוד; מישהו כבר אמר שדי היה להעמיד את אהוד ברק בקצה אחד של תל-אביב ואת שמעון פרס בקצה האחר כדי שתהיה בעיר מנהרה לרכבת תחתית). |
|
||||
|
||||
מעניין, מאין לך שרוב האנשים המבקרים בקניון עזריאלי עושים את דרכם בתחבורה תציבורית? אשמח אם תספק נתונים. באשר ל'נוחות' של המכונית הפרטית, אני מזמין אותך, על חשבוני, לנסיעה מהנה באוטובוס ממרכז עזריאלי לביתי הקט אשר בבת ים, אחרי 40 דקות, במקרה הטוב, כשתצא ירוק כולך, מהאוטובוס אפוף העשן והריחות, אכבדך בכוס קפה ואסיע אותך חזרה במכונית, ואז אולי תיווכח, שלמרות הפקקים האיומים וחיפוש החניה, אוטבוסים הם פשוט לא כלי תחבורה אופציונלי לאיש, ואלו הנוסעים בו עושים זאת מחוסר יכולת כלכלי בלבד, מעט מאד נוסעים בו בגלל הנוחות, כביכול. |
|
||||
|
||||
"רבים". כתבתי "רבים". זו כבר פעם שניה בימים האחרונים שאני כותב "רבים" ומישהו כאן קורא "רוב". מה לעשות? לצערי אין לי נגישות לנתונים, אלא רק ראיות נסיבתיות בצורת גשר פלדה יקר בין תחנת הרכבת לקניון, ועוד כמה דברים. איתרע מזלי, ואת החוויה של עזריאלי - בת-ים באוטובוס כבר חוויתי. אין ספק שזמן הנסיעה היה מתקצר אילולא הכבישים היו עמוסים במכוניות-חמישה-נוסעים המסיעות נוסע בודד. בכל אופן, כבר הסכמתי איתך בעניין מצבה העגום של התחבורה הציבורית, והבהרתי שהצעתי איננה גורפת, אלא היא מיועדת ליישום היכן שהאלטרנטיבה הציבורית היא ראויה. למשל, משהו בסגנון "חנה וסע" אגרסיבי, או עדיפות לרכב פרטי שבו שלושה נוסעים לפחות. |
|
||||
|
||||
אגב, קראתי היום במוסף כלכלה של 'הארץ' שעומדים להפוך כבישים מסוימים לכבישי אגרה ''על מנת לתת עדיפות לאוטובוסים''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |