 |
"בהתאם לזאת הגעתי למסקנות מסויימות בעבר ולמסקנות אלו כעת."
מלך אחד חלם מדי ליל על גשם של חרבות. קרא לחכמיו והבטיח אוצרות רבים לפותר חלומו, אך גם התזת ראש לפותרי שווא.
יועציו חששו מטעות, וביאושם הציעו לשאול בעצתו של פותר חלומות ששמו חרג מגבולות כפרו והגיע עד לבירה.
קרוא אל המלך, יצא הפותר הכפרי לדרכו, ובליבו תפילה לאל כי ישוב לביתו וראשו עמו.
בדרכו עצר לנוח בחורבה ישנה, והנה נחש גדול הזדחל לקראתו. בטרם הרים מקלו להכותו פתח הנחש פיו ואמר: ידועה לי מהות שליחותך, אף אומר לך את חלום המלך ואת פתרונו, רק אבקשך לחלוק עמי את הפרס שתקבל. מיהר הפותר להבטיח לנחש את מחצית שכרו, וזה סיפר לו את חלום המלך ואת פתרונו.
מה רבתה ההתרגשות בארמון, עת בטרם פצה המלך פיו, הרים הפותר הכפרי ידו ואמר: אל תספר לי הוד מעלתך, חלומך ידוע לי וגם פתרונו. חלמת על גשם של חרבות. הנה ימים באים מלכי, ימי אלימות ואכזריות, איש ירצה את רעהו חיים לבלוע, חזק את משטרתך,וקדם פני הרעה, עד שתחלוף עת זו.
את שכרו קיבל הפותר ביד נדיבה, שכן המלך חש כי אמת דברו, והוא עשה דרכו לביתו. בדרך בהתקרבו לחורבה בה פגש בנחש אמר לעצמו, לשם מה זקוק לוחך עפר זה ליהלומים ומטבעות? מדוע לי לחלוק עמו את שנתן לי המלך? בצאת הנחש לקראתו הניף את מקלו בנסיון לרוצץ את ראשו, אך זה חמק ונעלם בסדק בקיר המבנה ולא נראה עוד.
שב הפותר לכפרו ובנה לו בית פאר בכספי המלך.
ימי אכזריות ורוע פקדו את הממלכה, אך המלך השכיל להערך לקראתם ולצמצם את נזקם.
לילה אחד חלם המלך על גשם של זנבות שועלים, ומשחזר חלומו ופקדו, ציווה לקרוא לפותר בהציעו לו כפל מתנות, אם גם משמעות הדבר לסכן שוב את ראשו.
אללי, חשב הפותר הכפרי, לו רק נתתי לנחש שכרו יכולתי לבקש את עזרתו ועתה...
רגליו הובילוהו מעצמן אל החורבה, ומצוקתו הביאה אותו לדבר בלשון תחנונים ולהשבע הבטחות מול הקירות השוממים, עד שלבסוף הזדחל הנחש ממחבואו ואמר: בוגדן שכמוך, אני אחוס עליך, ואגלה לך את חלום המלך ופתרונו, אך דורש אני את כל השכר שתקבל מאת המלך.
נשבע הפותר כי הפעם יעמוד בדיבורו ומיהר לארמון שם הודיע מיד למלך את חלומו ואת פשר פתרונו. הנה ימים באים מלכי אמר, ימי הונאה וכחש, איש לא יאמר אמת, הערמומיות תמשול ביחסים בין איש לרעהו. הערך לקראת ימים אלה מלכי, סמוך רק על עצמך...
עמוס מתנות יקרות יצא שוב לביתו, וכשהתקרב למקומו של הנחש אמר לעצמו, אני כיתתי רגלי לארמון וזה יקבל עתה משכרי? מיהר ועקף עיקוף גדול את החורבה ושב לביתו וכפרו שמח וטוב לב.
נכלים ומרמה באו לארץ כפתרון החלום, הערמומיות הייתה לתכונה נערצת, אך המלך ידע להערך לקראת זמנים אלו ולצמצם את נזקם.
בחלוף שנים חלם המלך שוב, על גשם של מטות רועים, ושב וקרא לפותר.
חפוי ראש שב הפותר לחורבה לשאול בעצת הנחש, וזכה לתשובתו רק לאחר שישב שם שלושה ימים ללא מאכל בציפייה לסליחתו.
אדוני המלך, אל תאמר לי את חלומך, יודע אני אותו ואת פתרונו. גשם מטות רועים ישרים וזקופים היה בחלומך, ומשמעותו, ימים טובים של יושר והגינות ביחסים בין בני האדם.
שפע המתנות לו זכה הפעם, הצריך עגלה קטנה רתומה לשני סוסים.
בדרכו עצר הפותר ליד החורבה. נחש, נחש, צא וראה את עגלתי עמוסת כל הטוב, לך היא ולא לי.
הנחש יצא, ולטש בו עיניים בורקות. אינני רוצה בזהבך, הוא אינו נחוץ לי. אבל מדוע? הנני ואמכור גם את ביתי ואתן תמורתו לך, כל רכושי בזכותך בא.
הנח לכך אמר הנחש, אין לזה חשיבות, איני צריך את זהבך, אותך ואת ידידותך ביקשתי. והנה גיליתי שאין אתה אתה אלא ראי. ראי המשקף את רוח תקופתו.
בתקופה האלימה ביקשת להרגני, בתקופה הערמומית נמנעת מלפגוש בי ולהביט בעיני, וכעת אתה מבקש להעניק לי מה שמגיע לי. אך זה רק משום שזו עתה רוח הזמן, כך עושים עתה כולם, מבקשים אחר ההגינות, שאל טעמה הנשכח הם מתגעגעים.
לך לביתך, אין לי חפץ בזהבך או ידידותך. והנחש שב ונעלם בסדק בחורבה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש