בתשובה לאיילת בועזסון, 30/08/03 22:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומה גורם במקרים רבים לאישה לפתח אגרסיביות כלפי ילדיה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על פי רוב רקע של אלימות בילדותה. קרי - ילדה מוכה תגדל ותהפוך לאם מכה ובין השאר גם לאשה מוכה (בשל הנצחת המצב המוכר לה וחוסר יכולת לנייד עצמה למערכת יחסים בריאה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו דוגמא למה שדיברתי עליו קודם. הגבר אלים כי הוא "מתוכנן" ככה ביולוגית. האישה אלימה כי היא היתה קורבן מסכן לאלימות. הגבר אלים מטבעו בעוד שהאישה נגררת להתנהגות אגרסיבית ע"י הסביבה (ויש פמניסטיות שיטענו שהסביבה גברית ואלימה, אז איך לא בעצם. האלימות הנשית היא תוצאה של האלימות הגברית ואין שום ספק בכך). רק לי זה נראה אלארמיסטי בעליל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבר נולד אלים, מה לעשות. יכולת ריכוז נמוכה, כוח פיזי גדול יותר. הכל כבר שם. איפה הסוד הגדול? למה גם כאן הכל צריך להיות שווה? אנחנו והן שונים בכמה תחומים, בכל זאת. אזהרה להמשך הדיון: אחד התחומים שאנחנו שונים בהם, זה שהן תמיד צודקות (כשתתחתן, תבין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכושי נולד אלים, מה לעשות. יכולת ריכוז נמוכה, כוח פיזי גדול יותר (ראית לאיזה גובה הם קופצים?). התשובה שלך היא תשובה גברית שוביניסטית טיפוסית. ערבוב של פסאודו-סוציולוגיה עם סטיראוטיפים מקובלים. עפ"י ההגיון שלך (אתה הרי גבר), אתה טועה במשפט האחרון (כשתתגרש, תבין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא. סטריאוטיפים לא מעניינים אותי (והמשפט האחרון בתגובתי הקודמת נאמר בהומור מריר משהו). מאובזרבציה אישית שתקרא לה אנקדוטלית, ואיילת אולי תקרא לה "איכותנית", ראיתי הרבה ילדים בגיל הטרום-השחתה-התניה (עד שנתיים), ויש הבדל ברור בתנהגות הרוב המכריע של הבנים מול הבנות: לראשונים יכולת ריכוז נמוכה (מתעייפים מהר משעת ריכוז, נוטים לפתור בעיות מכניות בכוח ולא "ברגש"), ובנות יהיו מרוכזות יותר. לגבע הכוח הפיזי - בזה אני מניח שאנחנו לא חלוקים. כמו שאמר פיזיק: It's not my fault that I'm the strongest. I don't even practice. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח לרגע שיש ממש באנקדוטה שלך. אין אני רואה את הקשר בינה לבין הטענה שגבר מכה את אישתו כי זהו טבעו ושאישה מכה את ילדיה משום שהיא חוטפת מכות בגיל צעיר. זהו מקרה קלאסי של קיצור דרך מחשבתי שמביא אנשים למסקנות לא מבוססות. אני לא מבין את מסלול ההיסק הזה. גברים שונים ביולוגית והתנהגותית מנשים ==> התופעה הספציפית של אלימות גברים ואלימות נשים מוסברת ע"י הבדלים ביולוגיים. הגברים הם אלימים מטבעם ונשים לומדות להתנהג באלימות. אין בתגובה שלך יותר מהקפיצה ההסקתית הזאת. סטריאוטיפים אולי לא מעניינים אותך, אבל אותי הם מאוד מעניינים (נושא מרתק למדי). הם מעניינים אותי במיוחד כאשר מדברים על טענות במדה"ח, ביחוד טענות מן הסוג ה"איכותני" (לדעתי, כוחו של הסיפר במדה"ח גדול מן הראוי לעיסוק המכנה את עצמו מדע). את המשפט האחרון הוספתי בשביל ה-"כשתתגרש תבין". צ'מע, גם לי יש הומור מריר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איפה בתגובתי ראית שאני מצדד בתאוריה שאלימות גברית מולדת בעוד שנשית נרכשת. אולי הסקת את זה כי בחרתי להיכנס ברגע הלא נכון בדיון... כל מה שרציתי ל"תרום", מלבד כ - 3 תגובות בפתיל, היה שהשתמע מדבריך כאילו אין מקום לבצע הפרדה התנהגותית בין המינים, ואני סבור שיש. לגבי מסקנות "מחקר" כזה או אחר בגורמים לאלימות נשים וגברים וההבדלים ביניהם, אני לא מכיר מספיק פרטים עליו כדי להתערב. אילו הייתי נשאל מה לדעתי תוצאות של מחקר כזה צריכות להיות עפ"י ניסיון אישי, הייתי אומר, כהמשך לקו בו התחלתי, ששני המינים נולדים עם יכולת לאלימות לא קטנה (ואולי שווה), אך לרוב הנשים יכולת להקטין את ביטויה כשמשווים אותם לגברים, הן בשל תכונות מולדות והן בשל התניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדברי לא משתמע כאילו אין מקום לבצע הפרדה התנהגותית בין המינים. מדברי משתמע שנורא קל לטעות בהפרדה שכזו, כאשר מבססים אותה על ביולוגיה. ביחוד כאשר המחקר הוא על בסיס אמורפי ואיכותני שניזון לא מעט מסטיראוטיפים, נקודת מבט אישית של החוקר, מאידאולוגיות שמסתובבות באקדמיה (פמניזם, למשל) וקונספציות שנראות לכולם כמובנות מעליהן. מדברי גם משתמע שאת אותה הזהירות שיש לנקוט כאשר מדברים על הבדלים ביולוגיים בין הגזעים, יש לנקוט כאשר מדברים על הבדלים ביולוגיים בין המינים. לדעתי, אין זהירות שכזו בחברה שלנו, משום שהסקסיזם (בניגוד לגזענות) הוא דבר מאוד לגיטימי ומקובל בה, גם בקרב חוקרים וגם בקרב אנשים הרואים את עצמם כ"נאורים". אני פשוט מתנגד לגישה שאומרת שלעשות מחקר שטוען שכושים נולדים טמבלים זה רע, אבל לעשות מחקר שטוען שגברים נולדים אלימים זה בסדר. הפיסקה האחרונה שלך היא מהות העניין. אילו אני הייתי נשאל מה לדעתי תוצאות מחקר כזה צריכות להיות, עפ"י נסיון אישי, הייתי אומר שלמרות שניתן למצוא הבדלים התנהגותיים סטטיסטיים בין המינים ובין קבוצות גזע שונות, הרוב המוחלט1 של ההתנהגות האנושית של אדם בוגר תהיה מוסברת ע"י ממיקה ולא ע"י גנטיקה, ע"י תרבות ולא ע"י ביולוגיה, ע"י רצון ולא ע"י נתונים ידועים מראש, ע"י ערכים ולא ע"י ביולוגיה קבועה מראש. סוציולוגים עם נטיה לשימוש בביולוגיה בצורה לא זהירה (לא זהירה לטעמי) לא יאהבו את מה שאני אומר. האופנה כיום היא אכן להסתמך יותר ויותר על מחקרים ביולוגיים2, לשם הסברת התנהגות3. אני לא אוהב את מה שהסוציולגים האלה אומרים (לדעתי, יש לעשות הפרדה בין מה שסוציולוגים אומרים לבין מה שהסוציולוגיה שלהם באמת אומרת או יכולה להגיד - דבר שמאוד קשה לעשותו כאשר מדברים על מתמטיקאים, פיזיקאים או מדענים העוסקים בביולוגיה). _________ 1 סתם מספר מאוד שרירותי שיעביר למה אני מתכוון ב"רוב מוחלט" - 95%. 2 ואין לי שום בעייה עם מחקר ביולוגי אמיתי, שיראה לנו את ההבדלים בין המינים, אבל אז מי צריך סוציולוגיה? הבעייה נוצרת בשימוש במדע מדויק, בצורה לא מדויקת במדע לא מדויק שחושב ש"איכותנות" זה כלי לגיטימי להסקת מסקנות מדעיות (ולא בסה"כ כלי שימושי לאיסוף חומר לשם מחשבה אינטלקטואלית שעלולה להוביל למחקר אמיתי). 3 וזו בדיוק מהות הכשל לדעתי - התיחסות לביולוגיה כאל סיבה, למרות שההפרדה בין גוף לנפש היא אנליטית ולא מהותית (האדם הוא הוא הביולוגיה שלו וביולוגיה לא מתחילה ונגמרת בגנוטיפ). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |