|
||||
|
||||
חולקת על דעתך בנושא ברונו. דווקא הפרק הזה (שרבים ממכרי לא צלחו ואני דווקא נהניתי ממנו יותר מאשר משאר הספר), מביא לניתוק הקורא מנושא השואה - גם אם באופן לא מודע וגורם בסוף הספר לידי נסיון לחבר אותו בכל זאת וכך להגיע למסקנות בעלות ערך מוסף לנושא השואה. |
|
||||
|
||||
הוא אכן כתוב טוב לא פחות מיתר החלקים. הנקודה היא שהוא יכל להופיע כנובלה טובה ללא שום קשר לספר. מה שאני חושב הוא שגרוסמן ניסה להקים מבנה ספרותי למורשת השואה והמבנה כולו לא עומד בדרישות הגבוהות במיוחד של הנושא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |