|
||||
|
||||
אני לא אזכיר את מילת ה - ג' המתבקשת, אבל גם כאן, למרות הרשעות והפנטיות של המתאבדים, והזעזוע שגורמים הפיגועים, אין הדבר דומה לרצח שיטתי של אוכלוסיה שלמה, אליו אתה מנסה להשוות את המצב. גם העולם לא ממש יוצא מגידרו לארגן משפטי נירנברג לערפאת, יאסין ודומיהם. לעיתים "מדיני" הוא גם בן מוות, אבל זהו ויכוח מסוג אחר, שכדאי שנבין את משמעויותיו: אם אנו מכריזים על מדיני בצד האחר שהוא בן מוות, זוהי אותה יציאה מחוץ לכללים מקובלים, ועכשיו הכל מותר. ולא, עד היום לא היתה חריגה כזו. זה נשמע ציני מול מחזות נוראים של אוטובוס מרוטש, אבל זה נחשב בעולמנו ה"תרבותי" כחלק מכללי המשחק. בריטניה לא מנסה לחסל את ראשי ה IRA והשין פיין, אלא חותמת איתם על הסכמים. גם טורקיה, כשרדפה אחרי אוצ'לן, העמידה אותו קודם למשפט, ולא הורידה אותו עם טיל, בשל אותם כללים. הוא אכן היה בן מוות מבחינת הטורקים, אבל הם התעקשו לבצע משפט. באופן דומה - ברגותי בישראל. אחד שקשור בקשר אמיץ לפיגועים וטרור, אך עצור בכלא ונמצא בהליך משפטי. |
|
||||
|
||||
מטרתו המוצהרת של החמס היא השמדת ישראל, איך זה בדיוק שונה מרצח שיטתי של אוכלוסיה שלמה? ההבדל היחידי הוא ביכולת לא בכוונה. אם "העולם" לא יוצא מגדרו לארגן משפטי נירנברג לערפאת ויאסין זה לא הופך אותם לפחות פושעי מלחמה, זה רק עדות על צביעותו של "העולם". בכל מקרה, את היטלר היו הורגים אם היו יכולים ו"הפתרון הסופי" לא היה מהוה את עיקר העילה (אם בכלל) לא ברור לי איך בדיוק "לא נשברו כללי המשחק". על פי כל סטנדרט אנושי, החמאס ואש"ף כבר שברו את הכללים הלא קיימים האלו מזמן. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה יכול לראות בעצמך איך ''כוונה'' ללא יכולת שונה מביצוע המעשה עצמו. לגבי כללי המשחק שלא קיימים - ארגון שראשיו מרגישים נרדפים, ושדמם הותר, יתנהגו אחרת מכאלה שחיים בתוך גבולות גזרה ידועים פחות או יותר. זהו הטבע האנושי, מבלי להזדקק לחוקי משחק כאלה או אחרים. קיומם של גבולו גזרה כאלה הוא ברור מאחר וביחסים בינלאומיים לא מקובל ללכת ישר אל הראש (אלא אם אתה המעצמה מספר אחת בעולם, אין עליך ביקורת, וכבר בוצעה הסלמה עם מגה-פיגוע). על פי סטנדרטים אנושיים הדם זועק לנקם, אבל על פי מדיניים, כאמור, ההתנהגות היא שונה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאני "רואה בעצמי" איך הכוונה ללא יכולת שונה מביצוע המעשה עצמו. לא ברובד של כללי המשחק ובוודאי לא כאשר ברור שלחמאס אין שום גבול של מוסריות. אתה מדבר מהרהורי ליבך. בישראל כבר חלה הסלמה חמורה, כבר בוצעו "מגה פיגועים" ואם רק היו מצליחים, היו גם מפוצצים את פי גלילות (שהרי הם ניסו). ארגון שראשיו מרגישים נרדפים ושדמם הותר בהחלט יתנהג אחרת, אם ישראל תטיל את האחריות על ההנהגה בדמות חיסולם הפיזי, הדבר בהחלט יקשה על מר יאסין החביב לנאום בחופשיות ולקרוא להשמדת מדינת ישראל. דווקא ה"חסינות" שהוא מקבל מאפשרת לו לבצע עוד יותר זוועות. לטעון שזה יביא אותם לידי עוד יותר קיצוניות, זאת ממש בדיחה. אני מתקשה לדמיין איך אפשר להיות יותר קיצוניים מהחמס ואני מתקשה להבין למה זה צריך להיות איכפת לנו, שיהיה קיצוני בקבר. מבטיחך אני, שבניגוד לאנשים אותם הם שולחים, ראשי החמאס בהחלט מעוניינים לחיות (ולחיות טוב). הסטנדרטים המדיניים שאתה כל כך דבק בהם התגלו ככלי ריק, וביחס לישראל התגלו אלו כיישום דקדקני של האמנה הפלשתינאית: על פי הסטנדרטים הבינלאומיים, לישראל פשוט אין זכות להגן על עצמה. לא זכור לי שום צעד שישראל ביצעה שהתקבל כלגיטימי בעיני ה"עולם" (חוץ מוויתורים, מחוות וכו) ולא יהיה כזה לעולם. |
|
||||
|
||||
איני יודע למה בדבריי זו תשובה. אני לא ניסיתי להשוות את מה שהפלשתינים עושים לרצח שיטתי של אוכלוסיה שלימה. אמרתי שמי שמפוצץ אוטובוס עמוס גברים נשים וטף ללא הבחנה, אין לו שום בעיה מוסרית להתנקש בראש ממשלה או שר, ואם אין הוא עושה זאת זה רק בגלל בעיות טכניות שיש לו לעשות זאת ולא איזה שהם מענים לכללים כאלה או אחרים, ולכן התנקשות במה שאתה קורא ''מדיניים'' במצב הקיים לא תשבור שום כלל שלו מציית האויב. העלת גם עניין אחר שקשור בחיסולים שכבר דשנו בו רבות, ובכל זאת אחזור ואומר דברים שאמרתי כבר אין ספור פעמים. ''חיסולים'' באמצעות כלי טיס וטילים נעשים על ידנו בשטחים שבהם אין אנו שולטים, בעיקר בעזה, עקב שרידים של ''תהליכי שלום'' מן העבר. בשטח שאנו שולטים בו מבוצעים מעצרים, שנגמרים לעתים רחוקות בקרב ובמות המועמדים להיעצר בגלל בחירה שלהם לסיים כך את העניין. לכן ההשוואה שלך למה שקורה בבריטניה ובתורכיה אינה לעניין שכן שם מדובר בשטח שבו קיימת ריבונות ושליטה מליאה של הממשלה. לעומת זה כידוע לכולנו מלחמת האמריקאים בעיראק החלה בניסיון חיסול כושל שבו נהרס ארמון שלם על יושביו ע''י כעשרים טונות של פצצות, משום שהאמריקאים לא היו במקום. אחר כך הופצץ ונהרס בניין רב קומות גדול בגלל מודיעין על המצאותו של סאדם ובניו במסעדה באחד מקומותיו. בניו של סאדם חוסיין נהרגו במה שנראה כנסיון מעצר, אך הסתיים בסיוע אווירי שהפך את העניין למשהו שיותר דומה לחיסול. וברגותי נעצר באזור רמאללה בעת שכוחותינו שלטו בשטח. הוא לא ניסה להתנגד. לו היה הוא או מלויו פותחים באש אפשר שגם המעצר הזה היה מסתיים במותו. |
|
||||
|
||||
לכל חריגה מהתבנית שלך אתה מוצא תרוץ, למרות שאלו חריגות משמעותיות: טורקיה לא חיסלה את אוצ'לן, אלא דרשה את הסגרתו כשלא היה בשטחה. ברגותי אינו אזרח ישראלי ולא נמצא בשטחי ישראל, כך שמקרים בולטים אלה אמורים להראות לך שהמדינה מכבדת כללים מסויימים. לגבי ארה"ב כבר הזכרתי בתגובתי הקודמת: במקרה שלה "הם התחילו" בשבירת הכללים, ובאופן כללי היא מספיק חזקה ודומיננטית כדי לפטור את עצמה מאילוצים וכללים רבים שישימים למדינות כמו שלנו. |
|
||||
|
||||
לגבי אוצ'ילאן פשוט לא ידעתי. אבל זאת עובדה שטורכיה הצליחה לקבל אותו לידיה מבלי לסכן את חייליה. החיסולים נעשים בקומות שאין אנו שולטים בהם וכניסה אליהם לצורך מעצר בעייתית ועלולה לעלות לנו בדם. ברגוטי נעצר ברמאלה במקום שבו הייתה שליטה מוחלטת שלנו, וברגע שלמודיעין נודע היכן הוא לא הייתה בעייה לכתר את הבית ולעוצרו. אני מתפלא שהדיון הזה לא מסתיים. לדעתי שתי העמדות הובהרו עד אחרון הפרטים, ואין דבר להוסיף. |
|
||||
|
||||
אגב, מה זה ג' איני יודע. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מחידה לחידה . . . |
|
||||
|
||||
נו... החוק שאומר שככל שדיון מתארך כך גדל הסיכוי שמישהו יזכיר את הנאצים. |
|
||||
|
||||
אהה. אם כך כבר עניתי. הבאתי את הדוגמה של היטלר ואיואן האיום רק כדוגמה לכך שהמושגים ''מדיני'' ו''צבאי'' אינם לעניין כשמדברים על מועמדים למיתה. קודם לכן הבאתי גם את אל קאפונה ורוצחיו השכירים כדוגמא. זה לא אומר שאני אומר שהפלשתינים זה המאפיה או הנאצים. כל אחד מה''גופים'' האלה וזכויותיו . . . |
|
||||
|
||||
"המילוט של וקשטיין" לחוק גודווין: "אבל אני לא חושב שלצייר מתנחל יהודי, מחזיק סכין נוטפת דם ומאחוריו צלב קרס, זה אומר שהוא נאצי" (הצייר דוד וקשטיין, מסביר1). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |