בתשובה לגיל לדרמן, 24/08/03 14:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא מבין ערבית ולכן לא קורא עיתונים או צופה בטלויזיה של הרש''פ, ובכל זאת אתה קובע שכן, יש קצת הסתה, אבל היא לא שונה מהותית מהתעמולה של ממשלת ישראל, ושבכל מקרה תפקידה בסכסוך הוא שולי, אם בכלל. תרשה לי להאיר את תשומת לבך לעובדה, שלא חסרים אתרי אינטרנט שמתרגמים לעברית ולאנגלית קטעים נרחבים מהעיתונות והטלויזיה הפלסטינית. אולי כדאי שתציץ בהם פעם, ותתרשם מעומק הבעיה, לפני שאתה קובע קביעות נחרצות כל כך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את הכתבות המתורגמות בהארץ גם אני קורא. בכל אופן, ראוי לחזור ולהזכיר כי השאלה ''עד כמה משפיעה ההסתה על המוטיבציה של מפגע'' היא פסיכולוגית בעיקרה. כפי שאינני נזקק לקרוא את ספר התקציב בשביל להבין שויקי כנפו איננה מתנגדת לקיצוצים בשל ''הסתה'' (או לפחות לא בעיקר בשל כך), כך אין לי צורך לקרוא כל בדל עיתון בשביל לנחש מה הסיבה העיקרית להלוך רוחו של איכר החי בשטחים הכבושים ע''י ישראל. זהו ניחוש ''פסיכולוגי''. אני יוצא מהנחה שאדם אשר חוטף אגרוף בפרצוף לא כועס על המכה אותו בגלל שהוא מוסת. השחורים בדרום-אפריקה ובשכונות העוני של וושינגטון, עובדי סדנאות יזע בהאיטי, סודנים אשר איבדו כמחצית מיכולת ייצור התרופות שלהם בהפצצה אמריקאית, תושבי העיר קוצ'במבה בבוליביה או פלסתינים תחת הכיבוש הישראלי - כולם שונאים את מי שמרע איתם, גוזל את רכושם ומקשה על חייהם. ולמרות שאינני קורא עיתונים או רואה טלוויזיה בצורה סדירה מאף אחד מהמקומות הללו, לגבי כולם אני יכול לנחש ניחוש מבוסס היטב - להסתה יש לכל היותר חלק מוגבל בסיבות לשנאה הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |