|
||||
|
||||
המאמר הזה התפרסם ב FINANCIAL TIMES ב 1 ביולי השנה. כניסה לארכיב העיתון כרוכה ברישום, אבל ניתן להריץ חיפוש באתר העיתון ולוודא שהמאמר אכן הופיע שם. אולי מישהו שעובד בעיתון יכול להניח ידו על המאמר המקורי. |
|
||||
|
||||
גם אני אנסה לחפש קצת מחר. לילה טוב. (לילה?! איי מאסט בי ג'וקינג). אההמ... בוקר טוב! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
איפה ראית במאמר איזכור למחקר שטוען את הטענה הזאת? בהתחלה יש איזכור לאיזה סקר שמתאר מה חושב הציבור הבריטי על CEOs (רק טובות, שבחים ונצורות). ממש אוהבים אותם הבריטים :-) אחר כך, כל מה שקראתי שם זה על שישה פרופסורים שהעלו, באיזו קבוצת דיון שהם הקימו לעצמם (השולחן העגול, קראו לזה השובבים) את נושא השכר של CEOs. מוזכרת שם גם דעתם האישית לגבי התדרדרותם הערכית של ה-CEOs. מדובר שם על "the professors' apparent perception that chief executives have turned into beings they no longer recognise...", ולא על מחקר. אחר כך מוזכר שם מחקר שנותן את הנתון של 5% סוציופאטים באוכלוסיה הרגילה, אבל אין למחקר הזה (עפ"י הכתוב במאמר, שום קשר לטענה לגבי ה-CEOs). לאחר נתון זה (באותה פיסקה) מובא שמה ותוארה של איזו פרופסורית (כנראה גם מאותו שולחן עגול, אבל לא בטוח) ש*טוענת* (ולא מציגה מסקנה של מחקר) שההתנהגות של CEOs לאחרונה *מרמזת* לכך שאחוז הסוציופאטים בקרבם גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הרגילה. אחר כך המאמר לובש פנים חמורות סבר, מדבר על כמה זה חמור (להוסיף ציקצוקי לשון כאן), מביא הגדרה מילונית לסוציופטיות, מביא את דעתם של הפרופסורים המכובדים ש-CEOs מקבלים יותר מדי כסף ומוסיף ציטוט של מישהו ששואל משהו בסיגנון "האם אין להם בושה? (כנראה שלא)". בהמשך המאמר יש כמה נקודות לאיזון והגעה לנושא האמיתי (מצוין שמי שבאמת עובד באופן קבוע עם CEOs חושב שהטענות למעלה הן שטותיות). אז עולות שאלות, ששואלות מה השתבש ומדוע הציבור תופש ככה את דמותם של ה-CEOs. התשובה לשאלה, מפיהם של אבירי האקדמיה מלמעלה היא - "שכר גבוה מדי שיצא מכלל שליטה". לאחר מכן יש פירוט הסיבות לכך ומסקנות (יש להוריד את שכרם ואסור לסמוך עליהם שהם יעשו זאת בעצמם). בקיצור, הנושא במאמר הוא בכלל לא סוציופטיות של מנהלים בכירים (אלא רמת השכר המוגזמת של אלה). אין שם שום איזכור למחקר שטוען שאחוז הסוציופטים בקרבם גבוה מבאוכלוסיה הרגילה. בכלל, כלל אצבע פשוט אומר - לא כל דעה אישית של פרופסור זה מחקר ולא כל דעה של סוציולוג זה סוציולוגיה. |
|
||||
|
||||
לא כל אביב מבשר את בוא הסנונית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
התשובה הלא מחקרית, או האמפירית שאינה מתבססת על קריטריונים סוציולוגיים וסטטיסטיים ברורים ממקצועות שלא למדתי, אך על נסיון חיים מסויים אומרת, שעפ"י מה שנראה בחיים, מספרם של סוציופטים בעמדות מפתח (או בעברית חוץ אילית: בוסים מניאקים) אולי אינו באחוזים יחסיים על מספרם בקרב כלל האוכלוסיה (למרות שגם הסטיגמה "סוציומטים מסתדרים" יונקת כנראה מאיזה מקום מציאותי) נראה גבוה, ובעברית פשוטה: דווקא כאן הדעות של הפסיכולוגים די משקפות את החיים. |
|
||||
|
||||
רוצה לומר: הדעות של הפסיכולוגים דומות להתרשמויות הרגשיות והלא-מבוססות של אנשים המעידים על עצמם כבעלי "נסיון חיים," וזה לא אומר הרבה על הפסיכולוגיה. לא שום דבר טוב, על כל פנים. |
|
||||
|
||||
הנה זה בא, מה שגורם לאייל להיות מעצבן לפעמים. 1. אתה מניח שהאנשים המעידים על עצמם כבעלי "נסיון חיים" כל מה שיש להם הוא התרשמויות רגשיות ולא-מבוססות. שלא כמו אלה שאינם בעלי נסיון חיים, אך המתודות שלמדו מאפשרות להם לקבוע בדיוק מה נכון לגבי אלה שלמדו משהו גם ממקורות אחרים. 2. והאם דעות של פסיכולוגים אשר יהיו מנוגדות להתרשמותו של "החומר האנושי" יגידו, לפי דבריך, משהו טוב יותר על הפסיכולוגים? |
|
||||
|
||||
1. אתה זה שהתמשת במונח הטעון "בוסים מנייאקים." 2. אם יהיה להם משהו משמעותי להוסיף מעבר להתרשמויותיהם הפשוטות של בעלי נסיון החיים, אז זה יאמר משהו טוב יותר עליהם. |
|
||||
|
||||
1. כן. אמרתי "בוסים מניאקים". כמה בדיוק זה מוריד לי בשיטת הניקוד האיילית? אגב, שמתי את המונח בסוגריים וכוונתי היתה שלפעמים מונחים שמצמיחה המציאות הלא אקדמאית תואמים הגדרות אקדמאיות, בלי לטעון להכללה על כל המקרים. 2. מה למשל? איזה חוק סטטיסטי שיכמת את התחושה האמיתית לכדי כך וכך.5 אחוזים? |
|
||||
|
||||
1. לא יודע מה זו שיטת הניקוד האיילית. לא מספרים לי דברים כאלה. 2. "התחושה האמיתית." אתה מתכוון לתחושה שהיא אמיתית כמו התחושה ש"הבחור הזה חשוד," או ש"הייתי בדיון הזה כבר?" לא, לא ממש. הייתי מצפה שהם יואילו בטובם להראות שאכן יש כמות גדולה יותר של, לצורך העניין, סוציופתים ו\\או פסיכופתים בקרב ההנהלה הבכירה, ויותר מזה, את הסיבות והמסקנות לכך. אבל, אתה יודע, אם תחושות הבטן שלך מספקות אותך, תהיה לי בריא. |
|
||||
|
||||
1. שיטת הניקוד האיילית היא השיטה, שכמו שוטר תנועה בודקת אותך כל הזמן מתי אתה עובר על חוקי התנועה הלשוניים, הניסוחיים והנושאיים הבלתי כתובים שזר כי ייכנס לאייל ולא יכירם, ימצא את עצמו מסתבך באיזושהי אש קרה צורבת מאד. אחד מאותם שוטרי תנועה הוא זה שמחפש את ההזדמנות לצרוח "גודווין" ואוי למי שיפול לידיו. שוטר תנועה אחר צורח "ביטוי טעון". 2. כשתיפול על פסיכופתיים וסוציופטים אמיתיים, אני מקווה שתדע להתעלם מתחושת הבטן שלך ולקבוע על פי ראשך הלוגי, שהם אינם כאלה וכך להדוף את סכנתם מעליך. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה מצטרף לאיילת בא''י בכל נושא הדיכוטומיה הזו בין ה''רגש'' ה''אמיתי'' לבין הרציונליות המוקצה והמסוכנת. תהיה לי בריא. |
|
||||
|
||||
לא ולא. את הדיכוטומיה אתה עושה, כשאתה קורא להתעלם או לייחס חשיבות מעטה בלבד לגורמים כמו תחושות בתור פרמטר, כשאני אומר שיש להגיע לאיזון של ''גם וגם''. אבל לא נורא. תאחל לי עוד פעם אחת שאהיה בריא, על פי חוק הגלידה זה אולי מה שיבטיח לי בריאות לאורך ימים. |
|
||||
|
||||
כשמדובר בפסיכולוגים, אז כן. אני מצפה שאם כבר מעלים אותם כפסיכולוגים לדיון, אז שיהיה להם מה להגיד מעבר לתחושות בטן. אתה, משום מה, חושב שזה בסדר שהם ישימו את כל המשקל האקדמי שלהם מאחורי תחושות בטן, כדי לתת להם יתר חשיבות. אני, לעומת זאת, חושב שתחושות הבטן שלהם לא טובות יותר מאלה שלי או שלך, ובפרט אין להן מקום במאמר אקדמי. |
|
||||
|
||||
היכן בדיוק אמרתי משהו שניסוחו אקויוולנטי לאמירה: "אני חושב שזה בסדר שהם ישימו את כל המשקל האקדמי שלהם מאחורי תחושות בטן, כדי לתת להם יותר חשיבות"? וביקשתי עוד איחול בריאות. |
|
||||
|
||||
1.א. או, ושכחתי להוסיף את המפחיד מכולם, שוטר התנועה המנפנף עליך בשלט ה"קלטי!".1 אימת כל נהגי האיל. 1 לאחרונה, לאור הודעת מערכת המבשרת רשמית כי קלטי לא ישוב בקרוב, פחתו אמנם הופעות שוטרי התנועה הנ"ל, אך אין לי ספק שצילו של קלטי עוד ישוב ויאיים על כותבי התגובות התמימים, זמן רב לאחר שתישכח הודעת המערכת בדבר הסתלקותו. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי (משום שאני באמת לא יודע) אם אחוז המניאקים בקרבם גבוה או נמוך יותר מבשאר האוכלוסיה. רק רציתי לציין שמה שהיה כתוב בתגובה 165469 לגבי מחקר שאומר כך וכך, היה פשוט לא נכון (עפ"י המאמר שאליו קיבלנו קישור). |
|
||||
|
||||
לעומת דעתם של חוקרים מכובדים ברחבי העולם? |
|
||||
|
||||
חוקר יכול להיות מכובד עד כמה שהוא רוצה, תחושות הבטן שלו לגבי עניין שבו לא ביצע שום מחקר רציני, או בו המחקר לא נתן תוצאות משמעותיות, הן רלוונטיות בערך כמו תחושות הבטן של מר ישראלי, או שלי, למעשה. אם כי, אי אפשר לסמוך על הבטן שלי. אוכלת כל יושביה, יש אומרים. |
|
||||
|
||||
דעתי והבנתי התיחסו אל (אי) קיומו של המחקר המדובר ולא לשום דבר אחר. אני לא מבין מה בדיוק רצית להגיד. |
|
||||
|
||||
יש את כותרת המאמר (בלינק שניתן), שמות החוקרים ומיקומם. אני לא יודעת מהי הסיבה לכך שהמאמר לא נמצא ברשת, אך אתה מוזמן להמשיך ולעקוב עד שיתפרסם. |
|
||||
|
||||
איזה מאמר? בכל מקרה, מאמר ומחקר זה לא אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
אוקיי, המאמר ב-FT זהה ללינק שהבאת (חוץ מהכותרת). במאמר עצמו אין, כאמור, יותר מדי, אבל מה שמצאתי הוא זה: מי שטענה את הטענה היא Margarethe Wiersema ) http://web.gsm.uci.edu/~wiersema/ ). בסוף המאמר יש לינק לכאן: http://www.aomonline.org/ , ומכאן אפשר להגיע בקלות לכאן: http://myaom.pace.edu/octane8admin/websites/Professi... - שזה הדיון שממנו לקוח הציטוט במאמר שהבאת. מסקירה מהירה של הטקסט הארוך הזה (מילת חיפוש: sociopath), מצאתי את הציטוט הבא מפי אותה ווירסמה, שהוא, דומני, היחיד שעוסק במה שנכתב באותו מאמר: PROF. WIERSEMA: I believe the difference Prof. Hambrick notes between previous CEOs and today’s group reflects what has happened to the CEO in terms of publicity and visibility. The superstar status that today’s CEOs increasingly enjoy is very much a market phenomenon; the intense focus today on raising stock prices leads investors to identify the company with the CEO and makes the CEO’s relationship with the Street an increasingly important determinant of company valuation. I think this state of affairs has led to a different kind of CEO, who may be inclined to different types of behavior than we’ve encountered before. I would guess that the kinds of egregious CEO behavior we have seen lately suggests that this group has a share of sociopaths that exceeds the five-percent prevalence one might find in the society at large. לא ממש מחקר רציני. ניחוש, לכל היותר.you owe the oracle a "find" utility for paper books.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |