|
אפשר גם: "מוסת" - יהודי חובש כיפה ומצוות שלו, נטול דעה ומודעות בענייני היום, ממשלה שממשלה, אוסלו שמוסלו, חושב שרבין זה "גדול בתורה עם ן בסוף", שהיה מן הסתם עושה איזה תואר במשפטים וכמה ילדים - זאת אלמלא ננשך על ידי ערפדי הרטוריקה, ונהפך ליציר-הסתה בעל שאיפות פוליטיות1
"מסיתים" - מעין דרקולות רטוריות, בעלות לשון-קליעים ועיני-נפץ, שהמילים הן אומנותם. אלה הביאו את הרטוריקה והדמגוגיה לרמה כזו שאפילו צקצוק לשון שלהם נחשב כשימוש בנשק חם.
1 נפלא, אפילו לא שמתי לב לזה כשהתחלתי לכתוב: רוזנבלום לא כותב על שאיפות לפוצץ אוטובוסים (שאז הייתי צריך לכתוב "שאיפות רצחניות"), אלא רק על שאיפות לאומיות, והרי האנלוג לפניכם.
|
|