|
הנאצים היו פוריטנים כפי שמציין פוקו. מתחילת המאה ה-19, הן באנגליה והן בגרמניה, תמכו המהוגנות הבורגנית והלאומיות זו בזו, אולם בעוד שבאנגליה התמתן התהליך הרי שבגרמניה הוא הגיע לשיאו עם הנאציזם שתבע את טיהור העם הגרמני מהיסודות שמזהמים את מוסריותו. הנאצים זכו לתמיכה רבה מחוגים שהביעו סלידה מהמתירנות המינית שאפיינה את רפובליקת ויימר. היטלר עלה לשלטון ב-30 בינואר 1933, ופחות מחודש אחרי כן, ב-23 בפברואר, הוציא צו להחרמת כל הספרות הפורנוגרפית ולהחרמת כל ארגון התומך בהומוסקסואלים.
בטרם פנו הנאצים לטהר את העולם מיהודים, צוענים סלבים וכו', הם שקדו על טיהור גרמניה מכל מרכיב שנראה להם כמטמא את המהוגנות של העם הגרמני. כשהקימו ב-34 יחידה מיוחדת למלחמה בהומוסקסואלים ניתן לה תפקיד נוסף, מלחמה בהפלות. האישה הגרמניה היתה אמורה להיות אם בורגנית ברוכת ילדים למופת (אף חילקו פרסי הצטיינות לאימהות ולדניות במיוחד). עם עליית הנאצים לשלטון הוחזרו הנשים לתפקידן המסורתי כעקרות בית והוצאו ממקומות העבודה. מבחינת הופעתן היה עליהן להיראות טבעיות, בלי איפור כבד ובלי אופנות חושפניות, כלומר, היה עליהן בין השאר לרכוס את כל הכפתורים בחולצה בניגוד גמור להצגתן של הנשים הנאציות באיורים על כריכות הסטלגים לעיל.
באשר לסמלים עתיקים, כגון הגילומים הנשיים של האומה (דמותה של 'גרמניה', למשל) הם היו נטולים אירוטיות וייצגו כוחות נצחיים. הן הביטו אחורה בשיריונותיהן העתיקים ובגדיהן מימי הביניים כניגוד לחברה המודרנית והעיר הגדולה (שזוהו עם המתירנות והשחתת המידות). האמנות הראשונה במעלה ברייך הגרמני היתה הפיסול. הנאצים התירו עירום אם הגוף היה "פסל חי" ולא אדם חי, אם הוא היה ארי-גרמני ותאם את האידיאל טיפוס של "צעיר יווני" קלאסי. גם העירום הזה הועלה למדרגת נצחיות; חוזק וגבריות הוצגו תוך איפוק והיעדר תשוקה.
ובכן, הדוקטרינה הנאצית דגלה במהוגנות עד לקיצוניות. ולכן זיהוי הנאציזם הרישמי עם פריצות מינית הוא תמוה כפי שמעיר פוקו. אמנם לא חסרות עדויות לכך שבמחנות הריכוז היו התעללויות מיניות, אבל אלה, למיטב הבנתי תוצאה של התנאים בתת-העולם המיוחד הזה ולא תוצר של המדיניות הנאצית הרישמית.
|
|