בתשובה למיכאל מ. שרון, 21/08/03 15:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רמזים: יצאו 400,000 "יצאו ברכוש גדול" - מעל לצרכי קיום בסיסיים והוצאה שנתית של כפרי מצרי ממוצע. היה זהב רב לצרכי פולחן: ראה פרשת עגל הזהב. "זכרנו את סיר הבשר": כלכלת שפע ריבית דריבית (טור גאומטרי) עבור 3200 שנה מאז רעמסס השני. ניתן לעגל: אפשר בסדרי גודל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להגיש תביעה נגדית על הטראומה הקשה שגרמו לנו המצרים שבאה לידי ביטוי בהתנהגות אובססיביות לגבי מוצרי מאפה בתקופת האביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, והעצירות, העצירות! עלויות רפואיות לאורך אלפי שנים. שלא לדבר על הלנת שכר בניית הערים פיתום ורעמסס. (מה פיתום רעמסס, אתם שואלים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דף צא עמוד א | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה זה הדבר הזה "ערי המסכנות לפרעה"? אם בנו ערים שמסכנים אלה שגרו בהם, מגיעים גם פיצויי מסכנות וצער. אבל מצד שני, הניסיון הזה בבניית "ערי מסכנות" התבטא היטב בערי (הררי) השיכונים המכוערים שניבנו כאן בשנות ה-50 , כך שאין כאן כוונה זדונית כלפי המצרים ועמישראל. פשוט רגילים ככה.. מצד שני בני ישמעל עושים חיל כהנה וכהנה במכירת פיתות המונית בתקופת חג החירות ("פסח חג הפיתות", כפי שקרא לזה אפרים קישון) כך שיש החזרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |