|
||||
|
||||
לפני כמה תגובות העליתי מדד ללגיטימיות של שירות. 1. מספר הנהנים ישירות מהתקציב (מקבלים כסף מתקציב המדינה, כשכר, מענקים או מלגות) לעומת מספר המשתמשים בשירות (התלמידים). 2. מידת החשיפה והעניין של הציבור הרחב בשירות. דוגמאות, החזקת ישיבות, תשלום שכר למלמדים רכישת ספרים לספריות תורניות שיעמדו לשירות התלמידים (או הציבור) וכו', זה לגיטימי כל עוד יש ציבור מספיק גדול שמעוניין בשירות הזה ומשתמש בו ללא קבלת טובות הנאה כמו קיצבאות. מלגות לקבוצת תלמידים מבריקים שיוצרים מודל של מצוינות בציבור החרדי ומקדמים את ההגות התורנית, לגיטימי, כל עוד קיים ציבור שמעוניין שיהיה מחקר תורני ורואה בו מטרה ראויה לתיקצוב ממשלתי. קיצבאות לרוב תלמידי הישיבות כאשר רוב הציבור החרדי לומד (או למד או ילמד) בהן והוא מהווה את הרוב המוחלט של הציבור שמעוניין שיהיו בסביבתו תלמידי ישיבות, זה לא לגיטימי. |
|
||||
|
||||
אלא שלגבי 2. היה כאן איזה פרטץ' שטען שהחשיפה וגם העניין, בהדגשה, של הציבור בתיאטרון הוא קטן מדי. טענה זו כשלעצמה טעונה בדיקה, ואני מקווה שזה לא כך, שאם כן, צריך לחשוב שנית לגבי הקריטריון של "הציבור הרחב". |
|
||||
|
||||
טענתו של פרטץ' הייתה שכיוון שתאטרון אינו צורך קיומי ואינו חלק מהתשתית החיוניות לקיום חברה חופשית, אין למדינה זכות מוסרית להתערב בו. מידת האינטרס הציבורי בתאטרון והיחס בינו לבין גודל התקציב לא קשור לדיון ההוא. |
|
||||
|
||||
אני נכנסתי לדיון בתגובה על דבריו שצוטטו על ידי בכותרת של תגובה 164757 לכל היותר הוא יוכל לטעון ש"הוצאתי דברים מהקשרם". |
|
||||
|
||||
סעיף אחד לא ברור לי. מה ההבדל בין שתי הקבוצות? ואיזה יחס הוא היחס ה"נכון"? הסעיפים שחסרים למדדים שלך הם: 1. האם השירות הזה יכול להיות מסופק על ידי השוק החופשי 2. מה הנזקים שהשרות גורם (כמה עולה וחופש העיסוק של מי נפגע) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |