|
||||
|
||||
אם הקפיטליזם הטהור הוא כל כך טוב, איך זה שכבר קרה שנזרקו אנשים לרחוב ולא, אני לא מתכוון לנרקומנים, קבצנים כרוניים וכאלה, אלא אנשים עם רקע טוב, שפוטרו מעבודתם, לא מצאו עבודה ולא עמדו במשכנתא? ונכון ש"כל עובד חופשי לעזוב את חברתו מתי שיבחר". לא מובטח לו, שימצא עבודה אחרת. "אתה לא מסוגל? כנראה שאתה לא ראוי". על סמך מה אתה קובע מי "ראוי" ומי לא "ראוי"? אתה טוען שכל מרוויחי השיטה הקפיטליסטית הם אנשים ש"עובדים קשה כדי לפרנס את עצמם". אני טוען שלא. ואני טוען שאלה שמפסידים הם רבים יותר, ומה שעומד למעשה מאחורי שיטתך ושיטת שר האוצר הוא קריאה להעניש את אלה שלא מתאימים ל"אופי האמריקאי". שיטתך היא פשטנית ומתעלמת ממגוון של תכונות אנושיות שלא נכנסות בקטגוריות ה"ראויות" ועשויות להיענש על כך בהיזרקות לרחוב. העיקר להיות אמריקה. |
|
||||
|
||||
אתה טוען זה, ואתה טוען כך. כולך טענות נרגשות, ואין חיבור בינן לביו המציאות. פתאום התוכנית הכלכלית שמכילה הפרטה ותמריצים לעבודה במקום לבטלה היא "זריקת אנשים לרחוב". איזה אנשים?? המקורבים של בכירי חברת החשמל? אלו שבגללם יש אנשים שמנתקים להם את החשמל היקר מדי בבית? או כאלה שכוחם במתוניהם אבל קיבלו עד עכשיו כסף כדי לצחוק על היתר (משלמי המיסים)? באיזו מדינה לוקח לזוג צעיר לשלם 20 שנה על דירת 3 חדרים מצ'וקמקת? אמריקה או ישראל? כמה נזרקים מדירות בישראל כי המפעל של המפרנס נסגר (צמיחה אפס - אין קונים כי אין להם כסף)? למה מחירי הדירות בתחתית אבל עדיין אנשים מעדיפים לחיות אצל אבא-אמא? כי כל כך טוב ב"עוני המשותף" האידיאלי שלך? אתה מתאר כאילו האלטרנטיבה לקפיטליזם הוא שכולם יחיו טוב. אין דבר כזה. האלטרנטיבה למדיניות שוק חופשי היא המדיניות החונקת של שוק ריכוזי, המייצרת בזבוז רב יותר בהכרח, וכך גם עוני רחב יותר. ההוכחה מולך. אמריקה אנחנו לא. הלוואי והיינו לפחות שם. |
|
||||
|
||||
ראוי רק לציין שבארה''ב הרבה יותר מקובל מאשר בארץ לגור בשכירות - גם משפחות - ולא לרכוש דירה או בית. אני לא יודע אם הבעיה היא כאן (הפולניות דורשת שיהיה לך נכס שתוכל להוריש לילדים), או שם (אין לרוב מספיק כסף כדי לקנות בית). |
|
||||
|
||||
התופעה שאתה מתאר הינה תלויה במדינה, אבל כשלוקחים את המדינות הצפופות יותר (ההשוואה הנכונה יותר לישראל), אכן תופעת השכירות גבוהה יותר מבישראל. קיים היצע דירות לשכירות גבוה יותר מבישראל, וזו אחת הסיבות. לגבי מחירים, לא עשיתי השוואה. |
|
||||
|
||||
בישראל המדינה מסבסדת הלוואות לרכישת דירה, ומצד שני לא מכירה בהוצאות שכ"ד כהוצאה מוכרת (אך גם לא בהכנסה מהשכרת דירה כחייבת במס). מה המצב במדינות שבהן תופעת השכירות נפוצה יותר מבישראל? |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מכיר את המצב במדינות השונות בארה''ב, אין סיבסוד של שכ''ד, אבל יש הקלות במס על משכנתא, והריבית למשכנתאות כאן מגרדת כרגע את הרצפה. זה יוצר העדפה של אנשים לרכישה במקום לשכירה, ומוריד בהתאם את ההיצע לדירות לשכירות בהרבה מקומות. |
|
||||
|
||||
שוב, על המשפט האחרון שלך יסכים בוודאי ההומלס התקוע שם ברחובות. אני לא יודע כי אני לא שם. אני לא ציירתי שום "עוני משותף" אידיאלי ובטח לא אומר שהמצב שמדינת ישראל היתה בו עד היום אידיאלי, אבל מכאן ועד להגיד "קפיטליזם וגמרנו" המרחק הוא רב, ודומני שתומכי הקפיטליזם האמריקאי האהוד על שר האוצר הם אלה שמציגים כאן תיאור אידיאלי מדי בלא לספר לנו על החסרונות ועל מה שאולי קיים היום ואנחנו מפסידים, אולי כדאי להעמיד ערך מול ערך בשיטה כזאת, ולא להשתמש רק בדוגמאות שבהן המצב כיום גרוע ולהציג זאת כאילו "כל זה משום שאין קפיטליזם". חוץ מזה אתם אלה שמציגים את זה כאו-או. או קפיטליזם, או שוק ריכוזי ומשום כך כל מי שלא עונה אמן אחרי שיטתכם הכלכלית הרי הוא תומך של שוק ריכוזי חונק. מובן שאני לא רוצה בשיטה ריכוזית חונקת מדי1 אבל אני לא רוצה "לשפוך את התינוק עם האמבטיה" ובדרך לשיפור המצב, שכלל הוא לא מובטח, לוותר גם על הדברים הטובים שהיו בשיטה הקודמת. וביום שאראה שיש באמת תמריצים ומקומות עבודה בשיטה החדשה, לא רק דמגוגיות מאשימות כלפי כל "המובטלים/הסוציאליסטים/סוכני המרכסיזם" אז אולי אחשוב אחרת. בינתיים לא נראה לי שאת המצבים הלא רצויים שתיארת הולך להחליף משהו שיהיה טוב, לא לכל האזרחים אבל לפחות לרובם. 1 (אגב, האם שיטתו של נתניהו באמת מתכוננת לפרק את ההון הנמצא בידיים של מספר מצומצם של בעלי הון ומשפחותיהם? אם זה היה כך יתכן שהייתי חושב עליה אחרת, אך לפי מה שנראה לי הכוונה תמיד לפרק את אלה שמפורקים ממילא, ואל תתחיל לי עם ה"הם אשמים" כשהאשמה זו באה מצד אלה שבאים לפרקם). |
|
||||
|
||||
אתה שוב חוזר ל"משפטים מחוזיים". אף אחד לא בעד "קפיטליזם וגמרנו", וזה לא מה שהתוכנית הכלכלית מנסה לעשות. תוכנית מוגדרת זו באה לשנות קצת את אופיו של המשק, כדי לתת אוויר לנשימה לצמיחה המיוחלת, ולטפל בבעיית הבטלנים שצמחו פה אחרי דור של חוק עידוד אבטלה. מכאן ועד לדמגוגיית השחור-לבן שלך הדרך ארוכה. (וזה שנתניהו לא בעד לרוקן את קברניטי המשק מכספם לא הופך את התוכנית ללא טובה. לפרק את הקבוצה היחידה שיכולה להשקיע מנכסיה זו שטות מוחלטת. איפה אתה חי? ברוסיה הצארית שלפני המהפיכה? מאיפה התמימות הזו? תיכף תצעק "לנין! לנין!") |
|
||||
|
||||
ימים יגידו, אם אכן תכנית זו תיתן אוויר לנשימה לצמיחה המיוחלת, או שהיא בעיקר "תנצח את הבטלנים" כפי שרואה זאת שר אוצר אחד, שתמונת עולמו היא די שחור-לבן. די מתאים לכם, התומכים בתכנית ביבי, לשלוח את כל מי שלא מת על התכנית הזאת, לרוסיה, בעיני זה לא שונה בהרבה מאותה דמגוגיה ורטוריקה שפעם ראתה בכל מי ששמאלני "אחד ששכח להיות יהודי" (לא התכוונתי אליך, כליל). הים הוא אותו ים, והביבי אותו ביבי, רק שהפעם הוא מפתה את אנשי ההייטק וכו'. וכשאתה אומר שהוא לא צריך לפרק קבוצה מסויימת ובאותה נשימה כמעט אתה מדבר על המחנק ששיטה ריכוזית גורמת למדינה, אתה עושה צחוק מעצמך, כי הרבה אנשים שהם לא בעלי המזל/המצב הגנטי שיכול לשייך אותם לקבוצה זו, שעל שלומה אתה כ"כ מגן, מרגישים די חנוקים בגללה. |
|
||||
|
||||
והערב בערוץ 10 הוקרן הסרט ששמו בעברית "אשם לפי חשד", בו מגלם רוברט דה נירו במאי משנות ה50 בארה"ב, שהולשן כמו רבים אחרים בפני ועדות כחבר במפלגה הקומוניסטית, נשלח למאסר, ואיבד את זכותו להתפרנס. תזכורת לימים אפלים של מדינת החופש הגדולה, שידעה גם היא לטפח מסדרונות אפלים, ועדות לבדיקת נאמנות למדינה ומלשינים, ועל סמך הלשנתם לשלול מאנשים את כל זכויותיהם. מישהו באייל, מן הטוב יעשה אם יכתוב מאמר על התקופה הזאת. ואזהרה לימים אלה, בהם מתחילים פה כל מיני מגיבים שמעריצים את כלכלתה של אמריקה לרמוז לאהדה לקומוניזם מצד כאלה שלא מאוהבים בשיטה האמריקנית, ובתכניותיו הכלכליות של שר האוצר, שגם כאן טוב יעשה מישהו אם יפרט (ערן, למשל) על השפעתם ולו הרוחנית על שר האוצר של הוגים הקרובים ברוחם לאמריקה השמרנית של אותם ימים. בעבר הואשם השמאל אפריורית באהדה למדינה פלשתינית, שיתוף פעולה עם האוייב, "אהבת ערבים" ותקיעת סכין בגב, הרבה לפני שאוסלו נולד, גם הרבה לפני שהמגיבה "איילת בארץ ישראל" (שהתובעים שבסרט כ"כ הזכירו לי את רוחה) נולדה. היום נראה שמסתמנת מגמה המוסיפה אל "שלום עכשיו סכין בגב" גם את האשמת הסולדים מהקפיטליזם הדורסני ורואה קומוניזם ומרכסיזם בכל פינה, והדים לה יש גם באייל. |
|
||||
|
||||
לצערי אני לא יודע מספיק על הרשת הכלכלית-חברתית של הפוליטיקאים הישראלים אלא רק פיסות מידע מכאן ומשם, אבל מי שבידיו פיסות מידע נוספות כאלו יכול אולי לנסות ולעזור לנו להרכיב ביחד את התצריף של ההשפעה של גורמים כלכליים על הפוליטיקה הישראלית. |
|
||||
|
||||
נראה שאתה שולט בחומר די טוב. אתה כבר מכיר את כל המקארתיז למיניהם שהשפיעו על ביבי, והגעת בהגיון צרוף לכך שאתה בדרך להיות נרדף כחלק מתוכנית כלכלית... אז למה אתה צריך את ערן? כתוב מאמר בעצמך. |
|
||||
|
||||
נורא דמגוגי פה. אם אתה חושב כפי שאתה חושב, ובכל זאת טוען שאתה לא בעד "קפיטליזם וגמרנו", מה נותן לך את הביטחון לתרגם את דבריו של בן שיחך ל"לנין! לנין!"? |
|
||||
|
||||
כדי להסיר ספקות מסויימים, הנותנים פתחון פה לדמגוגיה פה ודמגוגיה שם: ה"לנין לנין" הגיע כתגובה לצורת ההתייחסות של ה"עצבצב" לפירוק ההון של המשפחות העשירות בפסקה האחרונה של תגובה 165019. הזכיר לי מאוד סיסמאות מראשית המאה ה -20 בחלקו הרוסי של העולם. אין לאבחנה זו קשר לדעותי. מי שרוצה במסגרת תוכנית כלכלית אידיאלית לפרק את העשירים מנכסיהם כדי לחלק את הרכוש, כבר לא סוציאליסט. זוהי דרגה של קומוניזם. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי - אסוציאציות חופשיות כאלו מקובלות בשימוש אצלך, אבל ליריבך אסור לגלוש אליהן. |
|
||||
|
||||
מובן. סיכמת היטב את הנושא: לקומוניסט אסור להשתמש בדמגוגיה קפיטליסטית... |
|
||||
|
||||
מובן. סיכמת היטב את הנושא: לקפיטליסטים אסור להבין אירוניה. |
|
||||
|
||||
"אתה לא מסוגל? כנראה שאתה לא ראוי" האם רק אני מוצא איזה דמיון, משהו בטון, בין אמירה זו לבין אמירתה של איילת המטיילת בשורה 3 בתגובה 161329 |
|
||||
|
||||
עוד פעם הבדיחה על האישה שמאשימה את בעלה, עונה במקומו, וקוראת לו שקרן. דמגוג קטן שלי, איפה נרמז אפילו בדברי משהו שמתקרב למה שכתבת? |
|
||||
|
||||
אני התייחסתי בכלל לדבריו של אסף, תגובה 164798 שורה 9. אך אם אתה מוצא אותם כמכוונים אליך, כנראה שיש דברים בגו. |
|
||||
|
||||
אתה לא חייב להגיב. אם לא התכוונת אלי, טעיתי. ענה כאן מישהו פעם - תגובה פבלובית. תתעלם. |
|
||||
|
||||
ההערה של איילת הנ"ל התייחסה לשייכות למדינה, ואולי גם ללאום. אני התכוונתי למשהו הרבה הרבה יותר טריוויאלי בעיני. אם 100 איש רוצים להיות דוגמנים/כבאים/מדענים/בעלי קיוסקים מצליחים וכל מה שלא יהיה, כנראה שאחוז כלשהו מביניהם לא יגשים את שאיפתו. השאלה היא רק מי קובע מי יצליח בסופו של דבר: האם הממשלה? האם קביעה שרירותית? האם קביעה הנובעת מרמת ההצלחה של בני אותו קולקטיב(מוצא, מין, גיל וכו') בממוצע? אני מעדיף שיכולתם הטבעית של האנשים תכריע( במקרה של כבאי שהוא עובד-מדינה), ושתנאי השוק יכריעו(במקרה של בעל קיוסק מצליח) ושהאדם שאמור להעסיק אותם יכריע(במקרה של עובד בחברה פרטית), כי אחרי הכל העסק שלו כתוצאה מעבודה קשה, וזכותו עליו מוחלטת. לכך אני מתכוון במושג "ראוי". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |