בתשובה לדובי קננגיסר, 20/08/03 23:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. הסיבות בפועל נמדדות לרוב במודל רגרסיה/ANCOVA, לא במודל קורלטיבי. 2. נחישות ומאמץ - http://www.nces.ed.gov/surveys/nels88/pdf/01_BY_Stud... חלקים 7 ו-8 של הסקר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חלקים 7 ו-8 מיותרים. צריך הרבה נחישות ומאמץ כדי לענות על סקר שרק בעמוד התשיעי שלו מגיעים למילוי "תאריך לידה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבר זמן רב מאז שיעורי הסטטיסטיקה שלי, אבל גם מדד הרגרסיה, בסופו של דבר, הוא מדד מסוים לקורלציה בין משתנים, הלא כן? הרגרסיה, הרי, מודדת קשר חיובי או שלילי, חזק או חלש. הלא כן? איך, בדיוק, זה מודד נחישות ומאמץ? לפי מספר הפעמים שהילד החסיר? זה שהוריו של ילד קפדניים לא הופך אותו לנחוש ומתאמץ. זה שהוא מאחר? זה שהוריו של ילד מאחרים להביא אותו לביה"ס, או שהילד גר רחוק, לא אומר שהוא לא נחוש ומתאמץ. כמות השעות שהוא משקיע בהכנת שיעורים? אולי זה קל לו, והוא גומר תוך שעה? אולי ההורים כופים על ילד עצלן לשבת מול הספרים במשך 5 שעות ביום, אבל הוא מאוד לא נחוש? ולכל זה נוסף הפרט הטורדני הזה של כל סקר - מדובר בעדות עצמית, ולא במשהו שאפשר למדוד באופן חיצוני (כמו, נגיד, ציונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כח להיכנס להסבר ארוך על NELS. בקצרה - - כן, המשתנים האלה ואחרים מודדים נחישות ומאמץ. הבט גם בשאר חלקי הסקר. - לא, זו לא עדות עצמית - את הסקר ממלאים גם ההורים והמורים, ולנתונים האלה מצרפים את ציוני המבחנים של הילד. - לאייל האלמוני: לא, זה לא סקר כמו אלה שאתה עונה עליהם בטלפון או ממלא ברבע שעה, זה חלק מתכנית פדרלית העוקבת אחרי קבוצת ילדים מגיל 14 (1988) ועד היום (הסקר האחרון לאותה קבוצה נערך בשנת 2000, וכנראה יהיה עוד אחד). הילדים עברו הכשרות לפני מילוי הסקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ושכחתי - לא, רגרסיה היא לא קורלציה, ואין לקרוא מקדמי רגרסיה כקורלציות. הרבה מבחנים סטטיסטיים מודדים ''קשר חיובי או שלילי, חזק או חלש'' וזה לא הופך אותה לקורלציות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי ''קורלציה'' במובן הקולוקיאלי של המילה - כלומר, כקשר, חיובי או שלילי, חזק או חלש, בין שני משתנים. אם זה מתנגש עם הגדרה טכנית כלשהי בתחום הסטטיסטיקה, זה לא משנה את העובדה שזה מה שבודקים. ומכיוון שלך לא היה כוח להכנס לזה, לי אין כוח לנסות ולהבין בעצמי, ואני עדיין לא רואה איך הנתונים הללו יכולים להצביע על ''נחישות'' או ''מאמץ''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקר פשוט ארוך מאוד, ואין לי כח להתחיל להצביע שאלה-שאלה על התרומה שלה לבניית משתנים של נחישות ומאמץ. האם אתה באמת לא רואה איך אפשר לדרג דרך סקר "נחישות" ו"מאמץ"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח אם תסבירי לי את תרומתן של שלוש מהשאלות למדידת המושגים הללו. אני באמת לא רואה איך הסקר הזה מודד אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
45, 46, 47, 49, 52, 65 45-49: כמה רחוק אתה חושב שתגיע במערכת החינוך. המשתנה "ציפיות" קשור לנחישות/כח רצון. 52: ציפיות לתעסוקה בבגרות. כנ"ל. 65: אלגברה חיונית לחלק גדול מהתכניות בהשכלה הגבוהה, אבל לא מחוייבת בתיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שאיפות גבוהות (כפי שהאדם מצהיר אודות עצמו) קשורות לנחישות שלו להשיג את השאיפות הללו? לי בכיתה ח' היו שאיפות מפה עד הודעה חדשה להיות סופר מפורסם. נחישות למימושן? גניכט. מי שבוחר אלגברה עשוי להיות סתם מישהו עם נטיות ריאליות יותר. גם מתמטיקה 5 יחידות אינה מחוייבת בתיכון. אז מה, כל מי שלומד יותר מ-3 יחידות מתמטיקה הוא בעל "נחישות/כח רצון"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לאלגברה: ההשוואה לא במקומה. 3 יחידות במתמטיקה בארץ עדיין מאפשרות לימודים גבוהים, אבל מי שלא לקח אלגברה בתיכון כאן, לא יוכל להתקבל לקולג' נורמלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז המשתנה הזה סתם מצביע על הפולניות של האמא של הילד, ולא שום דבר מעבר לזה. חוץ מזה, האם כל מי שהולך לקולג' יכול להחשב "נחוש" ו"מתאמץ"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא! חלק נכבד ממסלולי הלימוד מאפשרים הוצאת תואר בלי שום מאמץ מיוחד (שכר לימוד הוא החלק הקשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איך מגדירים ''מאמץ''. לימוד לתואר מצריך מידה מסוימת של שקדנות, עמידה בחובות והתמדה. אפילו אם התואר קל מאוד, ואפילו אם ההורים משלמים אותו. עובדה, יש הרבה אנשים שמתחילים תואר ולא מסיימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגרסיה היא כלי לניבוי ערך של משתנה אחד על פי ערך של משתנה אחר (הם נקראים תלוי ובלתי תלוי, אבל זה לא אומר שיש קשר סיבתי ביניהם). לשם כך ובגלל זה בכל רגרסיה יש מקדם מתאם (correlation coefficient), שאומר בגדול כמה טוב יהיה הניבוי שנפיק באמצעות מקדמי הרגרסיה (a ו b ברגרסיה ליניארית). מקדמי הרגרסיה לא מעידים דבר וחצי דבר על עוצמת הקשר בין המשתנים או על טיב הניבוי. מקדם הקורלציה כן. ושוב, חשוב חשוב חשוב להדגיש שגם אם יש מתאם מושלם זה לא מעיד על קשר סיבתי בין המשתנים. קשר סיבתי ניתן להראות רק באמצעות ניסוי מבוקר עם קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, וגם עם זה אפשר הרבה פעמים להתווכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מניח שנגה יודעת (ומלמדת) את מה שכתבת). מכיוון שאתה עושה אבחנה עקרונית כל-כך בין מקדם הרגרסיה למקדם הקורלציה, צריך להעיר שאחרי השוואת יחידות המדידה (כלומר, נירמול בסטיות התקן), הם *שווים* זה לזה. (הוכחה: בעצמי כתבתי את זה בתגובה 165250). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |